עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון תביעות השתקה, איזון האינטרסים בזכות לשם טוב אל מול חופש הביטוי בכלל , תביעת השתקה בפרט

 49 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 1600


שאלת המחקר

כיצד מתבטא איזון האינטרסים בזכות לשם טוב אל מול חופש הביטוי בכלל ובתביעת השתקה בפרט?

תוכן עניינים

מבוא

דרכי הפרסום

זהות מקבלי המסר

מבוא

הזכות להגנה על השם הטוב

הצורך באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב

תביעות השתקה

דין מצוי בישראל:

משפט משווה:

פסיקה עדכנית בקשר לשם טוב

2017: פסק דין: עיתונאי "ידיעות אחרונות" יגאל סרנה הוציא את דיבתם של בנימין ושרה נתניהו ויפצה אותם ב-100 אלף שקל

פרשת סרן ר' נגד אילנה דיין, התוכנית עובדה ערוץ 2

2016: השכנה הפיצה כי השכן מסרב לתת גט לאשתו, ותשלם לו פיצויים בסך 300 אלף שקלים עקב פגיעה בפרטיות ולשון הרע

2014: פגיעה בשם הטוב של ראש העיר גבעתיים -תביעת דיבה על 50 אלף שח

התיקונים שהוכנסו בחוק איסור לשון הרע מאז חקיקתו

השפעת שיטות משפט זרות על חקיקת חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע והאיזון בין הערכים המתנגשים

הצורך באיזון פסיקתי בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב

האיזון בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע – פסקי הדין בפרשת חברת החשמל נ' הארץ

עמדת השופט שמגר

עמדת השופט לנדוי

האיזון בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע – הלכות בית-המשפט העליון בעקבות ד"נ חברת החשמל נ' הארץ

אבנרי נ' שפירא

האיזון בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע לאור המהפכה החוקתית ובעקבותיה

משפט משווה

סיכום

ביבליוגרפיה

 

תביעת השתקה (באנגלית: SLAPP[1]) היא תביעה משפטית שנועדה למנוע ביקורת ולהשתיק את הדיון הציבורי. בשביל להשתיק עיתונאי, פעיל חברתי או סתם אזרח מעורב, כל מה שצריך זה עורך-דין שיסכים לנצל לרעה את החוק ומערכת המשפט. זו המשמעות של תביעת השתקה: שימוש בחוק איסור לשון הרע כדי להפחיד ולהתיש את מי שמעז לעורר דיון ציבורי סביב בעלי הכוח.

כל תביעות לשון הרע נועדו מטבען, גם להשתיק גורם המפרסם ללא הצדקה מידע דיבתי. אולם המונח 'תביעת השתקה' מתייחס לניצול לרעה של הליכי המשפט, בנסיבות בהן בסיום ההליך מתברר כי לא הייתה לתביעה הצדקה ראויה מלכתחילה ומטרתה הייתה להשית הוצאות כבדות של ניהול תהליך משפטי על הנתבע כדי להרתיע אותו מלפרסם דברים נגד התובע. מספר תבחינים ניתנו לזיהוי תביעות כתביעות השתקה. אלו כוללים:יחסי כוחות בין תובע חזק לנתבע חלש, עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית, סכום תביעה מופרך.

השופטת דליה מארק הורנצ'יק ציינה כי "הדוקטרינה קובעת כי מתן אפשרות ניהול של דיון ארוך ומתיש, על בסיס האסטרטגיה שמאחורי תביעות ה SLAPP מביא להרס תהליך של החלפת רעיונות וחופש הביטוי, הואיל ותביעת SLAPP, מעצם ניהול התביעה, יש בה משום ניצול לרעה של כללי המערכת". תביעת השתקה עלולה להשתיק לא רק את הנתבע, אלא גם אחרים שיפחדו להביע את עמדתם לגבי התובעת. 

תביעות השתקה מוגשות ברוב המקרים על ידי תאגידים שפועלים נגד ארגונים לא ממשלתיים, או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות העסקית של מיזם שלהם, אך גם כנגד עיתונאים וכלי תקשורת. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט – התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו". במקרים רבים, תביעות השתקה ננטשות לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה.

מכיוון שאיומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, קשה להעריך את ההיקף המדויק של תביעות השתקה.

בקנדה ובכ-30 מדינות בארצות הברית נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה לחופש הביטוי של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה, "למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית".

בישראל, אין חקיקה ספציפית נגד תביעות השתקה, אולם שופטים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. בנוסף, בית המשפט העליון המליץ להשית הוצאות משפט מתאימות, בתביעות המזוהות כתביעות השתקה.

דיון בתביעת השתקה נכלל בפסק דינה של שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז: שיקול מדיניות נוסף שעלינו לשוות לנגד עינינו, והוא משתלב היטב בדברים שכבר נאמרו על ידי, נוגע לחשש שהגשת תביעת לשון הרע תשמש, לעיתים, לא רק ככלי לגיטימי להגנה על שמו הטוב של אדם, אלא כאמצעי להרתעה לא לגיטימית מפני השמעת ביקורת או מפני חשיפת האמת. חשש זה גובר כאשר מי שמגיש את התביעה הוא בעל נגישות קלה יחסית לשירותים משפטיים, בעוד שבעבור מי שהתביעה מוגשת נגדו כרוך ניהול ההתדיינות בקושי, באופן שעשוי להרתיע מפני עמידה על זכויות לגיטימיות. ... חשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט. יש מדינות שבהן החשש מפני השימוש לרעה בתביעות לשון הרע הוביל אף לחקיקה ספציפית המאפשרת נקיטת הליכים מיוחדים של מחיקה על הסף או סנקציות אחרות – כך נעשה ביותר ממחצית מדינות ארצות הברית וגם בחלק מן הפרובינציות של קנדה. אכן, השימוש בכלי זה ידוע במיוחד בכל הנוגע להרתעת אנשים מפני מתיחת ביקורת על אנשי ציבור או תאגידים עסקיים אולם, עשויה להיות לו רלוונטיות גם בעניינם של עובדים הנתבעים על ידי מעסיקיהם או אף קורבנות נטענים של עבירות מין או אלימות במשפחה.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר טל "אימת הדיבה: מפת התמריצים להגשת תביעות SLAPP בישראל" משפטים מה/2,

משה בר-עם "הליכי סרק אזרחיים" עלי משפט ו' 135, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)


בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה