‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תפקידו של בית הדין הארצי לעבודה בסכסוכים קיבוציים?

ראשי פרקים

מבוא                                                                                                                

חלק ראשון: בג"ץ ובתי הדין לעבודה                                                                   

1.1 בית המשפט הגבוה לצדק                                                                              

1.2 בין בית המשפט העליון לבין בית הדין הארצי לעבודה                                     

חלק שני: בית הדין הארצי כמעין-בג"ץ – סקירת הפסיקה                                     

2.1 מבוא לחלק השני                                                                                          

2.2 משפט העבודה הקיבוצי                                                                                

2.3 סקירת הפסיקה                                                                                            

חלק שלישי: המאפיינים המעין-בג"ציים של בית הדין הארצי – סקירה נושאית                  

3.1 מבחינת המהות: מאפיינים תוכניים וסוג הפעולה המותקפת                             

3.2 מבחינת העניין: עניין ציבורי רחב                                                                  

3.3 מבחינת זהות הצדדים הדרושים והנדרשים                                                   

3.4 סעדים ותרופות: טיב הצעדים השיפוטיים הננקטים                                        

3.5 התגובה הבג"צית בהתייחס לפעולה של בית הדין הארצי: הימנעות מהתערבות  

חלק רביעי: בחינה והערכה ביקורתית                                                                             

4.1 מבוא לחלק הרביעי                                                                                      

4.2 ביקורת: הבעייתיות                                                                                      

4.3 הערכה: ההצדקות                                                                                        

סיכום    

בית הדין לעבודה הוקם מכוח חוק בית הדין לעבודה,[1] במתכונת דומה לבתי דין לעבודה הקיימים במקומות שונים באירופה אף כי ביחס לרובם סמכותו רחבה יחסית. [2]בין המטרות ביסוד הקמתו: (א) הקמת מערכת שפיטה ייחודית וריכוזית, בעלת מומחיות וידע ואפשרות ליתן ביטוי לעקרונות החברתיים והכלכליים המיוחדים למשפט העבודה; (ב) הקמת מערכת שיפוט שבה סדרי דין מהירים ויעילות דיונית, המתאימים לדינמיות של יחסי העבודה; (ג) שיפור יחסי העבודה ויצירת מנגנון חלופי לשביתות.[3] מעמדו של בית הדין לעבודה הוא כחלק מן הרשות השופטת, תוך שמירה על עצמאות-חלקית, מומחיות, תחום שיפוט ייחודי והרכב מיוחד הכולל שופטים מקצועיים ונציגי ציבור.[4]

רבים מדגישים, את תרומתם של בתי הדין לעבודה למשפט העבודה הפרטי והקיבוצי[5] ואת האקטיביזם השיפוטי של בית הדין לעבודה, בין היתר כתוצאה מתופעת המשפטיזציה של סכסוכי העבודה ומהשיתוק שאחז במערכת הפוליטית בכל הנוגע לנושאים הכרוכים במטען אידיאולוגי ברור.[6] תרומה זו נבחנת, בין היתר, לאור התמורות הרבות שחלו במשק וביחסי העבודה בישראל, לרבות צמצום משמעותי ביותר של מספר העובדים המאורגנים; יצירתו וגידולו של "שוק העבודה השניוני";[7] ושימוש גובר בצורות העסקה בלתי שגרתיות.[8]

פיתוחו של משפט העבודה על ידי בית הדין לעבודה ניכר בפיתוחן הפרשני של סוגיות מפתח,[9] ובין היתר: שימוש נרחב בדוקטרינות מתחום המשפט המינהלי; פיתוח נושא זכות העמידה; טיפוח אמות מידה של מידתיות וסבירות בתחומים שונים של משפט העבודה;[10] ועוד.[11] כן ניתן להצביע על פיתוח משמעותי של משפט העבודה הקיבוצי, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מתווה לפרשנות של הסכמים קיבוציים; ביסוס נורמות לביצועם בתום לב; פיתוח כללים לגבי נורמות התנהלות בסכסוכים קיבוציים; שִכלול של דיני שביתות; הענקת סעד של השבה לעבודה בנסיבות בהן הוכח כי הפיטורים נבעו מצעדים ארגוניים או מניסיונות התארגנות;[12] פיתוח מבחנים וסממנים להגדרת ארגון עובדים וארגון מעבידים;[13] עמידה על מעמדה של הזכות לשוויון במסגרת משפט העבודה הקיבוצי; פיתוח והרחבה של חובת ניהול משא ומתן במסגרת יחסים קיבוציים; ועוד. במסגרת פעילותו הייחודית של בית הדין הארצי לעבודה בתחום משפט העבודה הקיבוצי, ניתנו לא אחת פתרונות דיוניים ומשפטיים ייחודיים, שאפשרו התמודדות עם משברים כלליים במשק, לרבות סכסוכי עבודה ארציים ומגה-שביתות. 

מאמר זה יוקדש לבירור תפקידו של בית הדין הארצי לעבודה במסגרת משפט העבודה הקיבוצי, כשהתזה העיקרית שתפותח היא כי ברבות השנים התפתחה בבית הדין הארצי מגמה של שימוש במאפיינים ובסמכויות מעין-בג"ציים. מגמה זו ניכרת בעיקר בסכסוכים הגדולים במשק, בהתייחס למגה-שביתות ולצעדי הממשלה ליצירתם או ביסוסם של שינויים מבניים, כשאל מול צעדי הממשלה נעשו ניסיונות של עובדים לסכל צעדים אלה או לצמצם את השלכותיהם על תנאי העסקתם, וזאת תוך פנייה לבית הדין הארצי לעבודה.

המאפיינים המעין-בג"ציים שבהן דן המאמר אינם עשויים עור אחד: חלקם פורמאליים-פרוצדוראליים – קרי, הכלים בהם משתמש בג"ץ בהפעילו את סמכותו, וחלקם מהותיים יותר – קרי, מתייחסים ללוז העשייה של בג"ץ כבית משפט לעניינים ציבוריים אשר בו מתאפשרת תקיפה של פעולת הריבון. אף שיתכן שניתן למצוא ממאפיינים אלה גם בניתוח פעולתם השיפוטית של בתי משפט אחרים או של הליכים אחרים, הרי שהופעתם המצרפית – תחת קורת גג של ערכאה אחת בהליכים בהם נעשה שימוש תדיר יחסית במספר מאפיינים – יוצרת, לטעמי, תמונה מורכבת המשליכה גם על תפישת מעמדו ותפקידו של בית הדין הארצי בחברה הישראלית.

מבחינה דיונית ובהתייחס לכלל הסכסוכים הקיבוציים, ניתן להצביע על דמיון מבחינת סדר הדין: שכן תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה דומות לסדרי הדין הנוהגים בבג"ץ, כשבין היתר המדובר בהליך המבוסס על הגשת תצהירים ותצהירים שכנגד. מבחינת המהות ובהתייחס ספציפית לסכסוכים הקיבוציים מושא המאמר, מתאפיינים סכסוכים אלא בפעילות ארגונית נגד ההשלכות של מדיניות הממשלה או הכנסת, על תנאי ההעסקה, כשברקע התמודדות חזיתית או עקיפה עם פעולת הריבון. מבחינת העניין, המדובר בעניינים ציבוריים, העולים מעל ומעבר לצדדים הקונקרטיים לסכסוך, לרבות צדדים שלישיים, צרכני קצה, ואף הציבור בכללותו. מבחינת זהות הצדדים הדרושים לעניין, המדובר בסכסוכים המערבים את המדינה לא רק כמעסיקה אלא גם כריבון: המדובר בהליכים המתייחסים במישרין או בעקיפין לתהליכי ההפרטה במשק ותהליכים דומים, כשהצדדים האמיתיים לסכסוך הם לא פעם ארגון עובדים וארגון מעסיקים אל מול המדינה (בשונה מצדדים קלאסיים בסכסוכים קיבוציים). כלומר, אף שהמדינה אינה המעסיקה במקרים אלה, היא צד דרוש להליך ואף נדרשת בפועל להתייצב על ידי בית הדין. מבחינת טיב הצעדים השיפוטיים שננקטים, הרי שניתנו לא פעם סעדים מעין-בג"ציים, כגון – במקרים המתאימים – השעיית תהליכי חקיקה בכנסת, ביטול צו שניתן על ידי שר, השעיית השימוש בהיתר ועוד. אכן, גם בתי משפט אחרים בשיטה הישראלית מוסמכים כיום ליתן סעדים כנגד המדינה, אלא שבסכסוכים הנדונים במאמר זו נעשה שימוש רב יחסית בסמכות זו, לעתים בנסיבות ובאופן היוצר דמיון רב במיוחד לבג"ץ – כמעשה של תקיפת פועלו של הריבון ככזה.

אל מול מחקרים שעסקו בעבר בדמיון מסוים בין בית הדין הארצי לעבודה לבין בית המשפט העליון (ובעיקר ספרם של סגל וליטור העוסק באקטיביזם של בית הדין הארצי), ייחודו של המאמר הוא בהצבעה על כך שבמקרים מסוימים ניתנה בבית הדין הארצי במה לתקיפת פעולה של הריבון, תוך שימוש בכלים ובפרוצדורה מעין-בג"צית. קרי: אין המדובר (רק) בפיתוחן של זכויות חברתיות, אלא בעשייה כזו שבליבה ביקורת שיפוטית על מעשה חקיקה של הכנסת, על החלטת ממשלה או על צו של שר משריהּ. לטעמי, יש בכך כדי לשפוך אור מההיבט של המשפט הציבורי ואף החוקתי, על מעמדו של בית הדין הארצי ועל מערך הכוחות העדין, המורכב, בינו לבין בית המשפט העליון.   

הסמינריון יכלול ארבעה חלקים עיקריים: חלק ראשון, ובו התייחסות מבואית למאפייניו של בית המשפט הגבוה לצדק בארץ ולמערכת הקשרים המורכבת בין בג"ץ לבין בית הדין הארצי לעבודה; חלק שני, תיאורי, שעיקרו סקירת הפסיקה הרלוונטית; חלק שלישי, אנליטי, שיציג בסקירה נושאית את נקודות הדמיון בין סכסוכים קיבוציים כלליים המתנהלים בבית הדין הארצי לבין ההליך הבג"צי; וחלק רביעי, ובו הערכה ביקורתית של התנהלותו של בית הדין הארצי בנטלו לעצמו סמכויות מעין-בג"ציות ושל הימנעותו של בית המשפט העליון מהתערבות בהתנהלות זו. בחלק זה, יבחנו החסרונות והיתרונות של תופעה זו. לדעתי, היתרונות של התנהלותו של בית הדין הארצי, בנטלו לעצמו סמכות מעין-בג"צית, עולים על החסרונות. עמדה זו תוסבר בהתייחס למספר הצדקות. חלק מהצדקות אלה נדונו בעבר בקצרה  בפסיקה, אולם העיקרית והחשובה שבהן טרם נדונה בצורה מסודרת. הצדקה זו מבוססת על הסברת התנהלותו של בית הדין הארצי על רקע הצורך בהגנה על זכויות חברתיות מתחום העבודה ובעיקר זכויות חברתיות ארגוניות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ר' בן ישראל הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת, עם עובד, 2017.

מרדכי מירוני "התפתחויות ומגמות במשפט הקיבוצי" דין ודברים,חיפה, אונ' חיפה, 2014

מיכל שקד, זכות ההתארגנות המקצועית אחרי פסיקת "פלאפון", מבזקי הארות פסיקה 32, 2014

Judge Michael Koch "Theme 1: Should labour Courts Maintain Separateness from other Courts of Law?" Eighth Meeting of European Labour Courts Judges, Jerusalem,