‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תביעה נגזרת ותובענה ייצוגית?

ראשי פרקים

1. מבוא

2. הבחירה בין סוגי התביעות: תביעה אישית, תביעה נגזרת ותובענה ייצוגית

מידת אי-הצדק העלול להיגרם כתוצאה מניהולה של התביעה האישית

מידת אי-הצדק העלולה להיגרם כתוצאה מן החובה לקיים את ההליך המוקדם, לצורך קבלת האישור לנהל תביעה נגזרת

3. התביעה הנגזרת

3.א. המסגרת המסורתית של התביעה הנגזרת

3.ב. הרחבתה של התביעה הנגזרת בפסיקה

3.ג. חוק החברות ותיקון מס' 3

4. התובענה הייצוגית

4.א. הבירור השיפוטי במסגרת התובענה הייצוגית ומטרות המדיניות שביסודו

האינטרס הציבורי בשוק הון יעיל

4.ב. התובענה הייצוגית – אתגר לאתוס  האדוורסרי

4.ג. הניגוד בין גישתה של החקיקה לגישתה של הפסיקה לתובענה הייצוגית

4.ד. האתוס של צדק טכנוקרטי כאלטרנטיבה לאתוס של צדק אדוורסרי, והתובענה הייצוגית

4.ה. מקורותיה ההיסטוריים של התובענה הייצוגית

 4.ו. על מהותה של הקבוצה התובעת

4.ז. עיקרון הייצוג (Representation) בקונטקסט של תובענות ייצוגיות של קבוצות בעלי ניירות ערך

2. השימושים השונים בעיקרון הייצוג

4.ח. מערך השיקולים הראוי להנחות את בית-המשפט באישורה של התובענה הייצוגית ובמהלכה

4.ט. ריבוי פשרות ותוצאותיהן

דיני החברות פותרים את בעיית הנציג הפרוצדוראלית בעזרת החלוקה של תביעות בעלי המניות ובעלי ניירות הערך האחרים – לשלושה סוגי תביעות: התביעה האישית, התביעה הנגזרת והתובענה הייצוגית. התביעה האישית הינה התביעה הרגילה,
שיכול בעל מניות להגיש בגין נזק הנגרם לו, באופן אישי. התביעה הנגזרת הינה תביעה שיכול בעל מניות להביא לפני בית-המשפט בשמה של החברה עצמה, כך שבסופו של ההליך, יתגלגלו פירות התביעה אל כיסה של החברה, ולא לכיסו של בעל המניות. התובענה הייצוגית מהווה את ההליך שיכול בעל מניות, או בעל נייר ערך אחר, להגיש בשמה של קבוצת בעלי אותם ניירות ערך. גם תביעה זו היא אישית, במובן זה, שהתביעה מוגשת בגין נזק שנגרם ישירות לבעלי ניירות הערך, ולא בגין נזק שנגרם לחברה; אלא שהתובענה הייצוגית היא דומה לתביעה הנגזרת, במובן זה שהיא מתנהלת כהליך קולקטיבי, המתנהל בשמה של הקבוצה הנפגעת בכללותה. כמו כן, במידה שהתובענה מצליחה, הרי שפירות התביעה מתגלגלים אל חברי הקבוצה
כולה; וכן, תוצאת ההליך תימצא מחייבת, בדרך כלל, את מכלול בעלי ניירות הערך השייכים לקבוצה, למרות היעדרם מבית-המשפט. כל זאת, בכפוף לתנאים ולהסדרים הקונקרטיים, המפורטים להלן.

לאור ייחודן של התביעה הנגזרת והתובענה הייצוגית, הרי שלא ניתן לבעל מניות, או לבעל נייר ערך אחר, להגישן ישירות לבית-המשפט; אלא עליו להקדים את ההליך הראשי בהליך מקדמי, שבו הוא מבקש לנהל את התביעה הנגזרת, או את התובענה הייצוגית.

בשנים האחרונות, חלו התפתחויות מרחיקות לכת בתחום זה: ראשית, אימץ המחוקק הישראלי חוק כללי ביחס לתובענות ייצוגיות, כך שזה חל גם על תביעות של קבוצות אחרות, מלבד הקבוצות האפשריות של בעלי ניירות הערך – הוא חוק תובענות ייצוגיות.[4] בעקבות חקיקתו של החוק, בוטלו רוב רובם של הסעיפים בחוק החברות, אשר הסדירו את עניין התובענה הייצוגית בקונטקסט של חברות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ק.מן, אפיונים מיוחדים של עבריינות הצוארון הלבן, עיוני משפט טז 415

חוק התובענות הייצוגיות ס"ח  264

      G.Fletcher, Rethinking Criminal Law (Oxford U. Press, 

Russsell Christopher, Symposium:
Twenty-Five Years of George Fletcher’s Rethinking Criminal Law, 39 Tulsa L. Rev. 737-994
, and the references therein.

Berle & Means, The Modern Corporation and Private Property