‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שינויי חוק החברות החדש?

מאז כניסתו של חוק החברות המתוקן לתוקף (במקום פקודת החברות), התחוללה מהפכה משמעותית ביותר, הן בדיני החברות, והן בסביבה העסקית שבתוכה פועלות החברות הישראליות. בדיני החברות, לבשה המהפכה חמישה אספקטים מרכזיים:

1.  ריבוי פסקי הדין וההכרעות השיפוטיות, אשר ניתנו בהסתמך על חוק החברות. להבדיל מן התקופה שקדמה לחוק החברות, אשר במהלכה, לאורך למעלה מחמישים שנה, ניתנו רק מספר הלכות מנחות בתחום; הרי שבמחקר שערכנו, איתרנו כ-1433 הכרעות שיפוטיות, המסתמכות על חוק החברות, ואשר הצטברו במשך כשבע שנים בלבד. אין ספק שחוק החברות עודד את בתי המשפט הישראליים ליצור "משפט מקובל תוצרת ישראל," ובמובן זה, היתה זו שעתם היפה של בתי המשפט.

2.  חקיקתו של תיקון מס' 3 לחוק החברות.[1] תיקון זה, אשר נכנס לתוקף, הביא עימו שינויים משמעותיים ביותר בתחומים קונקרטיים של הדין, ובעיקרם, התחום של שיפוי דירקטורים ונושאי משרה, התחום של דרישות הכשירות המקצועית המיוחדות מן הדירקטורים החיצוניים של החברה, והתחום של תחולת הדין הישראלי על חברות חוץ.

3.  דו"ח וועדת גושן, בנושא הממשל התאגידי.[2] דו"ח זה ייבא לישראל חלק ניכר
מן הרגולציה שנחקקה בארצות הברית בעקבות פרשת אנרון. הסדריו מוכרים בכינוי – "ממשל תאגידי" (Corporate Governance), והם מחוללים מהפכה משמעותית ביותר הן בהבנתנו את מהותו של התאגיד, והן במידת התערבותו של הדין בפעילותו הפנימית של התאגיד. הדו"ח אומץ על ידי רשות ניירות ערך, וכעת נשקלת דרך אכיפתו במהלך משותף של רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים.[3]

4.  חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות. חוק זה קובע הסדר כולל למכלול הסוגים של התובענות הייצוגיות, כאשר התובענות על פי חוק החברות מהוות אך ורק חלק מהם. החוק ביטל את מירב הסעיפים העוסקים בתובענות ייצוגיות בחוק החברות עצמו.

5. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 4) (חברה לתועלת הציבור),[4] המסדירה את הנושא של חברות לתועלת הציבור.

ביבליוגרפיה לדוג'(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק החברות (תיקון מס' 3), ס"ח התשס"ה, 238 (להלן, "תיקון מס' 3").

 דו"ח הוועדה לבחינת ממשל תאגידי (Corporate Governance) בישראל,

רע"א 9646/04, חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט (3) 380.