עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית זכויות נשים אלימות במשפחה (עבודה אקדמית מס. 1376)

‏290.00 ₪

33 עמ'.

עבודה סמינריונית זכויות נשים אלימות במשפחה

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות נשים לאור תופעת האלימות במשפחה?

תוכן עניינים

מבוא. 3

1. אלימות "אינטימית". 

1.1 הגדרות וסקירת המצב בישראל. 

1.2          אלימות "אינטימית" וביטוייה השונים.

2. אלימות "אינטימית" במשפט העברי - דין איש הנוקט אלימות כלפי אשתו 

3. המסגרת הנורמטיבית הכללית. 

3.1 חוק למניעת אלימות במשפחה, רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 

3.2 חוק מניעת הטרדה מאיימת- רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 

3.3 הזכות להגנה.

4. אלימות "אינטימית" נגד נשים - מגמה בפסיקה - שיקום מול הרתעה. 

4.1 עבירה שיש עמה קלון בראי הפסיקה. 

4.2 עבירות שיש עמן קלון במסגרת חוק שירות המדינה (משמעת). 

5. דיון - עבירת רצח נשים כביטוי לאלימות "אינטימית" ולמגמות בפסיקה. 

3.1 רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. 

3.2 רצח נשים על ידי בני זוגן 

6. סיכום ומסקנות – דין מצוי ודין רצוי 

7. ביבליוגרפיה. 

הסמינריון הנ"ל עוסק בנושא אלימות במשפחה ובפרט באלימות כלפי נשים במשפחה. שיקולים רבים אשר הביאו אותי לבחור דווקא בנושא זה: נושא זה מאז ומעולם היה קיים אך שלצערנו בשנים האחרונות הפך ונהיה למגיפה במדינת ישראל ובעולם בכלל.

 אנו שומעים מידי יום בכותרות על עבירות אלימות כלפי נשים. כמו כן נחשפתי לנושא באופן מעמיק לא רק מן התקשורת ומן הפסיקה שאני קוראת במהלך שנות לימודי התואר במשפטים, אלא גם בנסיבות בהן קרובים אליי חוו אלימות מסוג זה.

משום כך, מעניין אותי לבחון את מהות התופעה, כיצד מתמודד עימה הדין הישראלי, מהן דרכי הענישה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, והשפעת מכלול זה על הקורבן מחד (לא אין למעשה מעמד רשמי בהליך הפלילי) ועל התוקף מאידך.

יתר על כן, אומנם אין הדעת סובלת לטעמי, מצב בו מכים נשים במדינת ישראל של המאה ה-21, מאידך, האיזון בין ענישה הרתעתית לבין אלמנטים שיקומיים הינו עדין למדי ומורכב מכדי ליתן תשובה חד משמעית לטיפול הראוי בגבר אלים כאמור על כל ההשלכות הנובעות מכך. בסוגיות אלה תידון עבודה זו כמו גם בצורך לבחון האם הדין כיום מתאים למציאות בה מותר פעמים רבות דמה של אישה בתוך המסגרת המשפחתית והאם אין מקום רב יותר להליכים משפטיים שיביאו לידי ביטוי את זכויותיהן של הנפגעות?

העבודה תחולק אם כן לפרקים, באופן הבא:

  1. הגדרה של מושג האלימות שתכלול סקירה של מצב האלימות כנגד נשים במשפחה, בישראל נכון להיום ואת סוגי האלימות המופעלים כנגד נשים בספרה זו.
  2. אלימות כנגד נשים במשפחה במשפט העברי –בפרק זה תוצג סקירה תמציתית של התייחסות המשפט העברי לתופעה.
  3. הדין המצוי – פרק זה יכלול את המסגרת הנורמטיבית הכללית לטיפול באלימות נגד נשים במשפחה ואת מגמות הפסיקה (שיקום מול הרתעה)
  4. דיון בדין הרצוי לאור המציאות הקיימת.
  5. סיכום ומסקנות 

סיכום ומסקנות – דין מצוי ודין רצוי

מקורה של מטרת הענישה עתיק מאוד, התורה מתייחסת אליה פעמים מספר. כך אנו קוראים: "כל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד"[1], וכן נאמר: "והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך"[2] כן נאמר: "ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו"[3]

נראה כי דרך יעילה להתמודד עם תופעת הפעלת אלימות בעל כלפי אשתו היא באמצעות הטלת סנקציות פליליות כמובן, וכן הטלת סנקציות אזרחיות כפי שהובאו לעיל. ברם אליה וקוץ בה, שכן כפי שנאמר המצב המשפטי מורכב יותר ואינו חדגוני כפי שזה אולי מצטייר על פניו.

יודגש מייד, את שהובהר והודגש בסמינריון זה כפי שראה המעיין, כי אלימות מוגדרת כקשת רחבה של ביטויים המופעלים כנגד הקורבן, כאשר לעיתים לא מבוטלות האלימות הנפשית (כגון: דיכוי והשפלה) קשה אף יותר מהאלימות הפיזית הקלאסית. עמד על כך השופט אלון בציינו[4]:

 "יש ואלימות רוחנית (ההדגשה שלי א.ח) קשה היא מאלימות פיזית, הכל לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של "הירידה" לחיי הזולת".

כיום אין חולק כי בחברה הישראלית ישנו שינוי ביחס לסוגיית האלימות במשפחה בכלל, וביחס לסוגיית אלימות במשפחה כאשר זו מופעלת כנגד בן זוג בפרט. מהתייחסות של שוויון נפש ואדישות, הן חברתית והן של סוכנויות אכיפת החוק, הגענו למצב של מודעות ושל ערנות מוגברת ולדעתי גם מבורכת. יצוין כי, סוגיית האלימות במשפחה היא בעיה מורכבת, החוצה רבדים תרבותיים, אתניים וכלכלים ברחבי העולם, לרבות בישראל. למרות העובדה שזו בעיה הנחשבת אישית-פרטית, האלימות במשפחה היא בעיה חברתית, המשליכה גם על מקום העבודה, השלכה כאמור מוחשית אפוא ביתר שאת כאשר עסקינן באדם מכה אשר מקצועו ו/או עיסוקו מוסדרים במסגרת חקיקתית, כפי שראה המעיין בסמינריון זה.

לתקיפת בעל את אשתו ישנן השלכות סוציואקונומיות למכביר על הבעל המכה בפרט ועל משפחתו בכלל. כפי שציינתי לעיל, כיום המחוקק ובתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה לעבירות אלימות על סוגיהן אשר בוצעו נגד בת זוג התוקף. ביטוי נוסף להחמרת המחוקק כאשר עסקינן בעבירות אשר בעל עובר כלפי בת זוגתו הינו בעבירת אינוס אישה על ידי בעלה, שלא כבעבר כיום אדם הבועל את אשתו כנגד רצונה שהרי הוא אנס[5]. לפני תיקון זה המצב המשפטי בישראל היה כי אין בעל יכול לאנוס את אשתו, כיוון שקיימת זכות מובנית לבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו אף בניגוד לרצונה. ברם, לטעמי החברה הישראלית וכפועל יוצא מכך המחוקק ומערכת בתי המשפט אינם ערים דיים לסוגיה בוערת, קרי הכאת אשה על ידי בעלה וההשלכות העונשיות מההיבט האזרחי מעבר לסנקציות הפליליות הרגילות המושתות על עובר העבירה. שהרי כבר המחוקק החמיר (ולטעמי בצדק) במקרה של תקיפת הבעל את אשתו ביחס לאדם התוקף את שכנו למשל [6]. לפיכך ברי כי יש חשיבות רבה למיהות העושה כפי שהובהר לעיל.

יודגש מיד, כי ברי שכחברה אנו מחויבים להשתית מסגרת חברתית על בסיס סובלנות והבנה ולהימנע ממצב חברתי בו "כל דאלים גבר". למותר לציין, כי אין אני מקל ראש כלל ועיקר כאשר מדובר באלימות בכלל וכאשר מדובר באלימות כלפי בת זוג בפרט. אולם, הנני סבור כי יש לערוך איזון ראוי אשר יבטא מחד את סלידת החברה מאלימות כלפי בת זוג, ומאידך יקפל בתוכו איזון ראוי והוגן אשר נגזר מתוך שקלול "המכה המונחתת" על התוקף. רוצה לומר, נכון כי עו"ד, רופא, רו"ח, חבר כנסת, שופט וכו' המכה את אשתו, יש להחמיר עימו כיוון שהתוקף כאמור במקרים רבים מהווה דוגמא ומודל לחיקוי לחברה בכללותה. אולם, אל לנו להיסחף ולהחמיר עם התוקף כאמור במידה מופרזת וחסרת מדתיות בהשוואה לענישה המקובלת (על השלכות של החמרה כאמור עמדתי בהרחבה), ביחס לתוקף אשר עיסוקו אינו מוסדר בחוק, כגון: בעל חנות בגדים (למשל), שכן כך נגרום להפרת עקרון השוויון באופן מובהק.

לפיכך נראה כי המתווה הנכון כפי שהוצג הינו, (על מנת שתיווצר גם מראית עין נכונה) להחמיר עם עו"ד (למשל) התוקף את אשתו בערוץ הדין המשמעתי (ובזאת בעצם ניתן ביטוי לעצם היותו מודל לחיקוי), ואילו האיזון המתחייב לדעתי הינו הקלה בדין הפלילי אשר ייאלץ לעמוד בו התוקף כאמור. שאם לא כן, הרי שמחד נחמיר עם התוקף כאמור בדין המשמעתי (על מנת לבטא סלידה ממעשיו) ומאידך יעמוד הוא לדין מחמיר בערוץ הפלילי על כל ההשלכות כבדות המשקל הנובעות מכך, והרי יצרנו החמרה קשה ביותר כלפי התוקף אשר עיסוקו מוסדר חקיקתית, לעומת התוקף אשר עיסוקו אינו מוסדר חקיקתית הרי שזה יעמוד בפני דין פלילי ותו לא. אשר על כן, לטעמי אין מנוס מלבחון נוסחה משוקללת אשר תוביל לאיזון ראוי ומידתי במערכת הענישה של בעלי מקצועות המעוגנים בחקיקה כאמור, כאשר בה בעת זו תבטא סלידה חד משמעית מעבירת האלימות שנעברה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר עמנואל גרוס, "האשה המוכה- האם לא הגיעה העת כי המשפט הפלילי יגן עליה?" הפרקליט מ'ד חוברת א'.

נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות נגד בני זוג" משטרה וחברה , גיליון 8, 8.

מאיר שמגר, "כבוד האדם והאלימות", משפט וממשל (ג) חוברת א', 33. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה