‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לקבלת דיבידנד בתאגיד?

כאשר מצטברים בחברה רווחים, קברניטי החברה יכולים להחליט על חלוקתם כדיבידנד לבעלי המניות. מחיבור עקרונות יסוד מנחים את ההסדרים המשפטיים של חלוקת הדיבידנד: ראשית, החברה יכולה, אך אינה חייבת, לחלק את רווחיה כדיבידנד. להבדיל מבעלי התביעות האחרות כנגד החברה, בעלי המניות אינם זכאים למועד פירעון קבוע מראש של התשואה על השקעתם. אדרבא, רווחי החברה נצברים לטובתה של הישות המשפטית, ורק אם זו מחליטה על חלוקת דיבידנד, יעברו הרווחים מכיסה של החברה לכיסיהם של בעלי המניות.[1]

שנית, במידה שהחברה מחליטה על חלוקת דיבידנד, יחול עיקרון השוויון בין בעלי המניות: כל בעל מניות יהיה זכאי להשתתף בחלוקה, שווה בשווה, בהתאם למחיבור מניותיו.[2] עיקרון השוויון הוא דיספוזיטיבי; בעלי המניות יכולים לקבוע מראש סוגים שונים של מניות, אשר זכויותיהן לדיבידנד תהיינה שונות. כך, למשל, בעלי מניות הבכורה זכאים לקבל דיבידנדים לפני שישתתפו בחלוקה בעלי המניות הרגילים.[3] כמו כן, בתנאים מסוימים, עשויים בעלי המניות לקבל החלטת חלוקה החורגת מזו הנובעת מהגדרת סוגי המניות. החלטה שכזו תוכל לצאת אל הפועל בהסכמת כל בעלי המניות.[4]

שלישית, ההחלטה על חלוקת הדיבידנד נמצאת בסמכות המשולבת של הדירקטוריון והאסיפה. סעיף 307 לחוק החברות קובע:

" החלטה על חלוקת דיבידנד

307.     החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה, ואולם חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי ההחלטה תתקבל באחת מהדרכים הבאות:

(1)     באסיפה הכללית, לאחר שתובא בפניה המלצת הדירקטוריון; האסיפה רשאית לקבל את ההמלצה או להקטין את הסכום אך לא להגדילו;

(2)        בדירקטוריון החברה, לאחר שהאסיפה קבעה את סכום החלוקה המרבי;

 (3)       בדרך אחרת שנקבעה בתקנון, ובלבד שניתנה הזדמנות נאותה לדירקטוריון לקבוע, בטרם תבוצע החלוקה, כי החלוקה אינה חלוקה אסורה."

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ה"פ (ת"א) 10450/99, בש"א 1740/00, סילביה בן ארויה נ. בן ארויה ובניו  חברה תעשיתית בע"מ, (ניתנה על ידי הש' סטרשנוב, ביום ),

ה"פ (ת"א) 1216/95, ניסים בכר נ' תמ"מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ, דינים מחוזי, כרך כו(7) 69:

פש"ר (ת"א) 1816/00, גלריית גורדון בע"מ נ. גולקונדה אמנות בע"מ, (ניתנה על ידי הש' אלשיך ביום ).