‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

ההסדרים של הממשל התאגידי 8

דו"ח גושן 14

תיקון 16 לחוק החברות. 18

תיקון 16 ואכיפה מנהלית. 19

סוגי הפרות מנהליות. 19

רקע לתיקון 16 לחוק החברות. 21

השינויים העיקריים בתיקון 16 המופיעים כהוראות קוגנטיות. 21

תיקון 16: חיזוק מעמדו של הדירקטור החיצוני 22

חיזוק מעמדה של ועדת הביקורת. 22

תיקון 16 וחיזוק מעמד ועצמאות הדירקטוריון 24

תיקון 16 ואימוץ קוד ממשל תאגידי 24

תיקון 16 וייעול דרכי אכיפה. 25

מהות החקיקה של הסדרי הממשל התאגידי 34

התאגיד כממשל עצמאי למחצה. 37

ממשל תאגידי כחלק ממודל הפיקוח. 41

סטנדרטיזציה כפועל יוצא של צמיחת התאגידים למימדי ענק. 46

ממשל תאגידי והגלובליזציה. 48

ממשל תאגידי – כמענה לתופעת המסתור התאגידי 49

האינטרס הציבורי בשמירת יעילותו ואמינותו של שוק ההון 51

סיכום. 52

ביבליוגרפיה. 54

אחת המהפכות המרכזיות, אשר פקדו את העולם התאגידי היא המהפכה של הממשל התאגידי (Corporate Governance). מהפכת הממשל התאגידי החלה בעקבות שערוריות התאגידים, אשר פקדו את ארצות הברית בראשית שנות האלפיים, ובעיקר, בעקבות פרשת אנרון.

תיקון 16 לחוק החברות תוקן כחודש בלבד לאחר כניסתו לתוקף של חוק לייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה). התיקון והחוק מחזקים ומשפרים את חוסנו של הממשל התאגידי בארגונים. 

לפני כ- 5 שנים, המושג "ממשל תאגידי" היה כמעט זר לחלוטין ולא ברור מה הוא כלל ומה המשמעות שלו, ואילו כיום, בנוף החברות הציבוריות, אין איש אשר אינו מכיר אותו. תהליך החיזוק וההטמעה של ממשל תאגידי נאות בחברה, הינו תהליך ארוך המתפרס על פני שנים רבות ומשתרע על מגוון של חוקים, תקנות והוראות כגון סרביינס אוקסלי, תיקון 16 ואכיפה מנהלית.

השאלה האמיתית העומדת לפנינו הינה לא מהו "ממשל תאגידי" ולמה צריך אותו, אלא כיצד מטמיעים אותו בפרקטיקה, הלכה למעשה.

במאמר ננסה להאיר מספר נקודות מרכזיות בחוק האכיפה המנהלית ובתיקון 16 לחוק החברות והשפעתן על החברות הציבוריות בישראל.

חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה) נועד לשיפור הממשל התאגידי, הימנעות מהליך פלילי שהינו ארוך יקר ומסורבל, שיפור בניהול כספי המשקעים והבטחת המידע המובא לידיעת הציבור. החוק מעניק לרשות לניירות ערך סמכות להטיל קנסות ואמצעי אכיפה נוספים על אותם הגורמים המבצעים הפרות מנהליות.

תיקון 16 ואכיפה מנהלית

בשונה מעבירה פלילית, הפרה מנהלית אינה מחייבת הוכחת יסוד נפשי של "כוונה" או "מודעות" וניתנת לחיוב גם אם נעברה בשל "רשלנות" בלבד או במקרים מסוימים, אף ללא הוכחת רשלנות כלל.

מי חשוף לאכיפה מנהלית?

חברות ציבוריות, דירקטורים ומנהלים, מנהלי קרנות נאמנות, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, משקיעים בניירות ערך, כל אדם בארגון או מחוצה לו, החשוף למידע פנים ועוד.

החוק מפרט 3 סוגי הפרות מנהליות בגינן ניתן לפתוח הליך מנהלי:

הפרות קלות- עיקרן הינו בנושא הפרות דיווח קלות, בכללן:

היעדר הבלטה בתשקיף של פרט שהרשות דרשה שיובלט, חריגה ממועד קבלת ההזמנות בתשקיף, חריגה מהמועד הקבוע לרישום ני"ע למסחר, הקצאת ני"ע שלא כמפורט בתשקיף.

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה קלה הינו, לתאגיד 2 מיליון ש"ח ולנושא משרה בתאגיד 400 אש"ח. [3]

הפרות בינוניות- עיקרן בהפרות על הוראות המסדירות את הצעת ניירות ערך בתשקיפים, בכללן:

ביצוע מכירה במחיר לא אחיד בניגוד להוראות חוק ניירות ערך, הצעת ני"ע שלא בתנאים השווים לכל, חזרה מהצעת רכש בניגוד להוראות, לא נכלל בתשקיף פרט שהרשות הורתה לו לכלול.

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה בינונית הינו, לתאגיד 3 מיליון ש"ח ולנושא משרה בתאגיד 600 אש"ח.

הפרות חמורות- עיקרן בהפרות המתייחסות לתאגידים מדווחים אשר קל יחסית להיכשל בהן ולבצען ברשלנות, בכללן:

הצעת ניירות לציבור או ביצוע מכירה של ניירות ערך שלא על פי תשקיף, העדר דיווח או מסמכים שיש בהם כדי להטעות משקיע סביר, הכללת פרטים מטעים בתשקיף, מסירת מידע פנים.

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה חמורה הינו, לתאגיד 5 מיליון ש"ח ולנושא משרה בתאגיד 1 מיליון ש"ח.

הסדרי הממשל התאגידי משקפים תפישה המבטאת את כוחו הרב של התאגיד בחברה המודרנית-הקפיטליסטית (להלן, "תופעת הכוח התאגידי"). עם התפתחותן של חברות ענק ושל חברות רב-לאומיות, מתברר כוחן של חברות אלו להשפיע על חיינו היומיומיים, וכן, לבצע הפרות מרחיקות לכת של הנורמות המשפטיות המקובלות מבלי לתת על כך את הדין. השפעתן מרחיקת הלכת של החברות על חיינו נובעת מכמות המשאבים הכלכליים המוחזקת בידיהן, וכן, משליטתן על מוצרים ושירותים הנדרשים במסגרת הפעילויות היומיומיות של הפרט בחיים המודרניים, ומכוח הזרמתן של ההשקעות ארוכות הטווח של הפרטים (כגון, השקעותיהם של הפרטים בקרנות פנסיה) – לכיסיהן של החברות הנסחרות (אם דרך קרנות הפנסיה, ואם דרך קרנות הנאמנות המשקיעות את כספי עמיתיהן בבורסות השונות).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תיקון 16 לחוק החברות

 דו"ח הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי (Corporate Governance) בישראל,
ד"ר יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין, בורסי, מהדורה 12 

זוהר גושן "על ערכה של שקיפות בעת משבר " אגוד החברות הציבוריות 50 16-17 

The Sarbanes-Oxley Act of  SOX ,Pub. L. No. 107-204, 116 Stat. 745

Bebchuk, L., Cohen, A. and Wang, C.,  Learning and the Disappearing Association between Governance and Returns, Working Paper, Harvard University, Tel Aviv University and Stanford University.