‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סיפור חייו של ילד פנימיה ללא משפחה שהפך מנהל מצליחן?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

פרק א'- סקירה תיאורטית

א. 1 הגורמים להוצאת ילדים בסיכון למסגרות חוץ ביתיות

1. ילדים בסיכון

2. מאפייני ילדים בסיכון

3.תהליכי הוצאת ילדים מביתם

א.2 תהליכי הוצאת ילדים מביתם

1. הקשיים של ילדי חניכי פנימיות

2. מצב הפנימיות

3. שינויים כיום במצב הפנימיות

א.3 השתלבותם של ילדי בוגרי פנימיות בעולם העבודה

1. תקופת הבגרות בקרב בוגרי פנימיות

2. השתלבותם של יוצאי פנימיות בעולם העבודה

פרק ב'- שיטת המחקר

1. שדה המחקר

2. כל המחקר

3. הליך המחקר

4. ניתוח הנתונים

פרק ג'- הממצאים

פרק הדיון

בביליוגרפיה

נספח א'- תמליל מלא של הראיון

נושא המחקר הינו סיפור חייו של אדם שהוצא מביתו לפנימייה. שאלת המחקר היא: "מהו סיפור חייו של מנהל שנשלח לפנימייה בילדותו?". המחקר מתבסס על ראיון עומק עם מנהל בהווה, המתגורר במרכז הארץ ועוסק כיום בניהול בכיר. הוא הוצא מביתו בגיל 5 לפנימיית ילדים בצפון הארץ. שיטת המחקר הנוכחי הינה איכותנית. מחקר זה מאפשר הבנה מעמיקה של הליכים ומשמעויות פנומנולוגיות מתוך ראיית העולם האנושי כמורכב מריבוי מציאויות סובייקטיביות. מטרת מחקר זה הוא ללמוד, לנתח ולהמשיג את הפרשנויות השונות של רב- המציאויות. סוגת המחקר הנוכחי היא נרטיבית, המבקשת להיעזר בסיפורי חיים של אנשים כאמצעי להבנת התופעה. הנרטיב כולל שני תפקידים: הבנת העולם המקצועי של הנחקרים דרך סיפוריהם והיותו כלי המחקר . כך, תוך כדי המשא ומתן עם הנחקרים ועל בסיס הפרשנות של סיפוריהם וניתוחם, מתגבשת התיאוריה ומתגלה התופעה הנחקרת.

מניתוח הממצאים עולה שני תמות מרכזיות. הראשונה, תיאור הילדות הקשה לצד הגדילה בפנימייה. המרואיין התקשה להבנות את סיפור ילדותו, המכיל את חווית השהות בפנימייה לצד היציאה מבית ההורים בבית ההורים הוא חווה מצבי אלימות אופן קבוע, הזנחה, קשיים מורכבים של ההורים ועוד. ביציאה לפנימייה הוא חווה קשיים נוספים ובתקופה בה הוא לבסוף כן הצליח להתרגל, הוא חווה משברים וחוסר יציבות והתקשה להתמודד עם פרידות. קשיים אלו העיבו את תקופת הילדות והבגרות בנוסף לקושי שהתלווה כל העת בזמני חופש מפנימייה. הקושי לחזור שוב ולהתעמת מול במצב המורכב של ההורים גרם לו לחפש תחלופות אחרות בכל פעם.

התמה השנייה הדגימה את שלב עיצוב הזהות לו בוגרי פנימיות חווים באופן מוגבר מבני גילם האחרים. שלב זה מלווה בהבנת תרומתה של המערכת הפנימייתית לגיבוש תפיסת חיים נורמטיבית. המרואיין מתאר את הקושי הגדול לעזוב את כפר הנוער בה הוא גדל ולהמשיך הלאה בחיים, מתוך הכרה על תרומתו האדירה שלו עליו. מאידך, בשלב זה הוא מחליט לגלות את כוחותיו וחוזר לכפר בתפקידי הדרכה בהם הוא מצליח מאוד ודרכם הוא מרגיש כי מצליח להגשים את חלומו. לאחר מספר שנים הוא נישא עם בחירת ליבו ונכנס למשפחה מבוססת ומיוחסת שאינה מתקשרת כלל עם עברו המפליל. כיום הוא עובד במשרה ניהולית בדרג גבוה בתחום בציבורי.

ממצאי המחקר מהווים נדבך נוסף בהבנה מעמיקה של ההשלכות לטווח ארוך של הגדילה בפנימייה לאורך זמן על ילדים שגדלו בה, ומוכיחים כי ילדים אלו הינם בעלי עתיד מזהיר דווקא בגלל עברם. היכולת להפוך את מיטב האירועים השליליים בילדות למקור כוח ועוצמה מתרחשת לרוב במצבי משבר קיצוניים, וגדילה בפנימייה חוץ- ביתית בתקופת הילדות מזמנת לרוב מצבים אלו. ההשלכות היישומיות של המחקר הם שימוש הביטוי של 'נוער בסיכון' והפיכתו ל 'נוער בסיכוי'. כאשר ביטוי זה ייהפך לנחלת הכלל בקרב הגופים הציבוריים והממשלתיים, ההכרה בדבר יכולתם של ילדים אלו לפתוח עתיד חדש בחייהם תהיה גבוהה יותר .

דוגמא חלקית מהראיון

אני- ספר לי על תקופת ילדותך לפני שהגעת לפנימייה

אני אתחיל לספר ,בעצם, הדבר הראשון שאני זוכר מאז שהחיים שלי מתחילים אני זוכר שבגיל 4 ישבתי בסלון וההורים שלי רבים, מזה רבים כאסח אחד עם השני, לא מכות אבל קללות שאלוהים ישמור, ישבתי בסלון ואז... עציץ.... כמו שזה נשמע עציץ עף לכיוון שלי אבל יש פה קיר בצד שמאל של הראש שלי ...מזה התפוצץ לי ליד הראש ואני שומע את העציץ פה... (מראה לי עם היד מרחק כמה סנטימטרים מהפנים שלו) עכשיו כילד בן 4 זה משהו שאני לא יכול לשכוח. זה הדבר הראשון שאני זוכר מהחיים שלי ,עכשיו... עציץ... שיהיו בריאים המרוקאים... קונים עציצים גדולים בד"כ.. מזה התפוצץ לי ליד הראש, ומאז אני זוכר שיש באלגן בבית. עד עכשיו אני לא יכול לשכוח, אני זוכר את הסאונד הזה אם אני נזכר בזה אה... לא ראיתי אלימות בין אבא לאימא ...לא ראיתי מכות... אחותי ספיר הייתה מקבלת... ספיר היא שנה וחצי מתחתיי ואחי אשר הגדול –שנה וחצי מעליי.

זה הדבר הראשון שאני זוכר ואם תמיד שואלים אותי על הזיכרונות ילדות שלי אני אומר שזה מה שאני זוכר את זה .אני זוכר גם שאימא שלי העיפה לי פעמיים העיפה לי כאפה. פעם אחת זה היה שהייתי קטן שלא רציתי להיכנס להתקלח ,היא הביאה לי אחת מזה מצלצלת ,חבל על הזמן , והפעם השנייה דווקא, זה...אני לא יודע אם היא התכוונה לחנך ... זה היה בחתונה של דודה שלי דליה ופעם זה היה נהוג להביא רקדניות בטן . עכשיו , היו מדביקים עליהן שטרות וזה...והיה שטר של חמישה שקלים ,אני לא יודע אם את זוכרת, כחול תכלת כזה כזה עם צינור, הייתי קטן ,בן 5,נכנסתי מתחת לאנשים . ולקחתי חמישה שקלים, אז אימא שלי תפסה אותי, מה זה כאפה ליד כולם בחתונה, אמרה לי : בחיים אל תיגע בכסף שלא שלך . בעצם אלה הזיכרונות שלי ,אני זוכר צעקות בבית, קללות בין אבא לאימא. אני זוכר שספיר קיבלה כמה סטירות ככה ...מכות, ואחי אשר לא .

אני זוכר שכל פעם שהיה באלגן בבית אחי אשר היה מגונן עלינו, מוציא אותנו החוצה ...היו ימים שהיינו יוצאים פשוט מהבוקר עד הערב ככה כמו הפלאחים של פעם, כמו בשכונות... וזה משהו שאני זוכר בערך מהילדות שלי. אני מנסה להזכר אם יש עוד מקרים כאלה שאני זוכר מהילדות.. לא כ"כ .. כי הייתי מאוד קטן אבל ....אה.. .כן אני זוכר.. כאליו שאחותי ... לא היית יכול לעזור לה.. היא קיבלה ככה כמה סטירות שאימא שלי הלבישה לה כמו שצריך....

אם אני מסתכל היום אחורה... אני זוכר שאבא היה שותה... אני זוכר, אבל אז לא הבנו את זה., וגם שמענו על זה אחר כך. ואימא שלי ..אני לא חושב שהיא , כאילו... פעם חשבתי שיש לה איזה מחלת נפש... או משהו כזה ... זה פשוט מדהים לראות את אימא שלי היום , כאילו, כמה? אחרי 30 שנה ..היום אימא שלי יכולה לקחת אחריות על כל ילד בעולם.. נגיד.. כל האחיות שלה וזה... נותנים לה לשמור על הילדים ,אני ...כאילו אני יכול להשאיר לה את מאיה, אני בכלל לא דואג או משהו כזה.. אבל על הילדים שלה היא לא מסוגלת לקחת אחריות ... זה כאילו מדהים, כאילו עלינו? היא לא לוקחת אחריות .כאילו לא היום .. כאילו זה מדהים לראות איך עלינו היא לא לוקחת אחריות אבל על ילדים אחרים היא כן לוקחת אחריות . שמישהו נוסע לחו"ל, או משהו כזה ,הילדים אצלה .נגיד המשפחה שלי טסים לחו"ל, משהו כזה, שבוע ,הילדים איתה.

 אחותי טסה לפני שבועיים לרומניה לשבוע, הילדים שלה היו.... כאילו , זה מדהים לראות איך אחותי שקיבלה מכות וסבלה, משאירה אצלה את הילדים ואיזה אחריות יש לה... ואני חושב שאימא שלי עברה איזה סוויצ' מאז שהתחתנו, כאילו נפלה עליה איזה רוח כזאתי של רוגע, ואז בעצם בגיל חמש הבנו שיש בעיות בבית והעבירו אותנו לכפר הילדים בעפולה . אה.. זה לא היה צו ,מה שחשבתי הרבה שנים שזה היה צו, זה היה פשוט החלטה גם של הרשויות שבטח ידעו שיש באלגן וגם ההורים שלי .

אה.. ביום שהגענו לכפר, אי אפשר לשכוח את זה ,אני, אחותי ספיר שהייתה בת 4 וחצי, אשר אחי היה בן 6 וחצי ,הגענו לכפר, שמו אותנו שמה, אמרו לנו: טוב ,נתראה עוד שבועיים. ואני זוכר כאילו אותי ואת ספיר עומדים על הגדר כמו בסרטים ומזה צורחים, אשר המנהל מנסה לבוא לקחת אותנו ואנחנו מקללים אותו, לא נותנים לו להתקרב אלינו ,בקיצור היה לו ככה יום אחד, היום הראשון היה ממש סיוט! והכניסו אותנו לקבוצה והסבירו לנו בטח ככה שאורי וזהבה וזה זוג צעיר ושהם פה והכל.. אבל לא כ"כ כאילו רצינו להיות שמה ולאט לאט הבנו שזה המקום ,הבנו שזה גזירה משמים כמו שאומרים ,אנחנו צריכים להישאר בכפר. אותי ואת ספיר שמו בקבוצה של אורי וזהבה . אה.. טוב.. את יודעת ,שזה מופרד בנים בנות, שני חדרים לבנים ושניים לבנות . את אחי אשר שמו בקבוצה של עמרם ואיילה נחמני . קבוצה ליד הספרייה.

 הדברים המצחיקים שיש לי משמה זה שתמיד אבא היה נותן לנו כסף ,דמי כיס ותמיד אחי אשר היה גונב נו את הדמי כיס אבל היה קונה לנו מסטיק במכולת של אילנה ברקוביץ ,היה את המכולת של אילנה ברקוביץ , מכולת שמה שלא לוקחים בדיוטי פרי אתה משלם שמה את כל המע"מ ( צוחק) אתה משלם על כל דבר שמה. וזה הדברים הראשונים שאני זוכר . אחרי איזה חודשיים ,הזמן עובר ואנחנו מרגישים ככה לאט לאט קצת יותר בבית ופתאום אנחנו מבינים שבעצם יש לנו בעצם איזה זוג הורים שני ,שאורי וזהבה התחילו לחבר אותנו אליהם ועם כל הילדים בקבוצה. אחותי ספיר לא עזר כלום ,תמיד היא צרחה, תמיד אני זוכר שהיא בכתה, ולא מספיק שהיא בכתה, גם הייתי מרביץ לה כי היא הייתה עושה לי פדיחות , כאליו ,מה את בוכה ?! אז הייתי מכסח אותה...

מצגת בנושא פנימיה, נוער בסיכון, מצוקה והצלחה, פנימיות, מסגרות חוץ ביתיות

(בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוג':

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

א' תומר. ‏"יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.