‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין סגנון ההתקשרות של ההורים אל משתנים פסיכופתולוגים של ילדיהם?

מבוא

סקירה תיאורטית

1. תיאוריית ההתקשרות

1.1. הגדרה

1.2 דפוסי התקשרות

1.4 סגנונות ההתקשרות בקרב מבוגרים

1.5 השלכת דפוס ההתקשרות על התמודדות עם מצבי לחץ

1.6 התמודדות של דפוס ההתקשרות הנמנע במצבי לחץ

2. טראומה בילדות

2.1 טראומה- הגדרה

2.2 טראומה בילדות

2.3 טראומה משנית

2.4 אירועי טראומה במרחב המשפחתי

2.5 גורמי פגיעות לתגובות דחק וטראומה

3. הקשר בין דפוס ההתקשרות לטראומה אצל ילדים

השערת המחקר

פרק השיטה

1. מדגם

2. הליך

3. כלי המחקר

פרק הממצאים

פרק הדיון

פרק יישומי

בביליוגרפיה

לוחות ותרשימים:

טבלה 1

מטרת העבודה הייתה לבדוק את הקשר בין סגנונות ההתקשרות של ההורים לבין הקצנה בהתנהגויות מופנמות ומוחצנות של ילדיהם. תיאוריית ההתקשרות מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחותו הרגשית והבין-אישית של האדם, ולה השלכות פסיכו- התנהגותיות רבות. כמו כן, הקצנה בהתנהגויות מוחצנות ומופנמות בקרב ילדים מושפעות מגורמים שונים, ובניהם סביבתיים. על כן, בעבודה זו נבחן התנהגויות אלה בקרב ילדי הורים בעלי סגנונות התקשרות שונים, וההבדלים ביניהם.

המשתנה הראשון במחקר הוא תיאוריית ההתקשרות. תיאוריה מניחה כי האינטראקציות עם דמויות ההתקשרות ואסטרטגיות התמודדות עם דחק בילדות, מופנמות, ומביאות לידי התפתחות של ייצוגים קוגניטיביים. ייצוגים אלו מהווים מסגרת התייחסות לאורך החיים אשר מעצבת את תפיסת העצמי והאינטראקציות עם ה'אחרים' והדרך בה תופס הפרט אירועים, מתכנן חוויות, חווה רגשות והתנהגויות המכוונות את תגובותיו.

על בסיס הנחותיו התיאורטיות של בולבי, נחקרו הבדלים בינאישיים בתגובת תינוקות על פרידה ומפגש מחודש עם האם, והגדירו שלושה דפוסי התקשרות: בטוח, נמנע וחרד. סגנון ההתקשרות הראשון מסווג כבטוח והשניים האחרים מוגדרים כדפוסי התקשרות לא בטוחים. סגנונות ההתקשרות נמצאו כגורמים אחראיים על תפקודים שונים. בעבודה זו נמצא, כי דפוסי ההתקשרות אחראים גם להתנהגות שונה במצבי לחץ וטראומה, וכי במצבי לחץ ודחק יש לדפוס ההתקשרות הנמנע יתרון בהיותו נמנע מהערכת אירועים כמאיימים.

המשתנה השני הינו טראומה בקרב ילדים. טראומה הינה אירוע חיים הנחשב למלחיץ ובתגובה אליו נדרש האדם להשתנות. לכן, מצבי טראומה מובילים לכשל זמני או קבוע בהסתגלות למחזור החיים הקבוע. טראומה משנית מאפיין סימפטומים דמויי הפרעת דחק פוסט טראומטיים, אשר נגרמים כתוצאה מחשיפה עקיפה לטראומה. מאפייני הטראומה המשנית הם חודרנות, קהות רגשית ועוררות יתר. טראומה בילדות מאפיינת חוויה שבעת התרחשותה, הייתה גדולה מידי לעיבוד על ידי הילד. טראומה זו שונה מהתפתחות טראומה בקרב מבוגרים, מאחר והיא מפריעה להתפתחות תפקודם הרגשיים, הקוגניטיביים והתפתחותיים. כאשר הטראומה הינה במרחב המשפחתי, נמצא כי התמודדות זו הוכרה כגורם סיכון לטראומה, משום שהמעורבות הרגשית בהכלת המטופל בן המשפחה הוא גדול.

המחקר התנהל באמצעות השאלונים: . ECR, CBCהשערת המחקר הייתה כי ככל שההורים ידווחו על סגנון התקשרות לא בטוח, כך תמצא הקצנה בהתנהגות מוחצנת ומופנמת של ילדיהם. השערה זו אוששה ונמצא כי ככל שהאדם ידווח על סגנון התקשרות חרד או נמנע יותר, כך הוא ידווח על היבטים פסיכופתולוגיים של רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר, בעיות בריאותיות כלליות וכן על התנהגות אגרסיבית גבוהה יותר. ממצאי המחקר הנוכחי חיוניים, בהיותם חושפים את הגורמים להיבטים פסיכופתולוגיים אלו, והשפעתם הרבה של תיאוריית ההתקשרות עליהם. מגבלות המחקר היו בכלי המחקר האינטרנטי, שיכול להוות בעיה לחלק מהנשאלים במחקרים הבאים, בהיותם חסרי יכולת למלא שאלון זה ועל כן במחקר ההמשך נדרש להגיש שאלון מודפס הממולא בכתב יד על ידי הנבדקים.

מצגת פסיכולוגיה התפתחותית, סגנון התקשרות, תאוריה בולבי, ויסות רגשי

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

דור א., ( 2016) פוסט מודרניות והורות: היעדר אמת אחרונה וערפל הורי , פנים הקרן לקידום מקצועי,31, 35-43.

סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן, (2017)