‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכויות תעסוקה וכלכלה של ערביי ישראל כפועל יוצא של תפיסתם כאיום בטחוני על ידי מקבלי ההחלטות בהנהגה הישראלית ?

תוכן עניינים

מבוא    

נתונים סטטיסטיים + הסיבות להיווצרות הפערים בחברה הישראלית          

האם ישנה הפלייה בשוק העבודה על רקע דת או לאום       

האזרחים הערבים בכוח העבודה בישראל 

הפלייה מוסווית וגלויה בקבלה לעבודה, תנאים, קידום ופיטורים      

הקושי בהוכחת הפלייה בקבלת ערבים לעבודה     

נשים ערביות בשוק העבודה        

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות           

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי 

אבטלת ערביי ישראל     

שוק העבודה בישראל     

שילוב בשירות המדינה   

השפעת הגיל והמגדר על ההשתלבות בעבודה      

השפעת ההשכלה על ההשתלבות בשוק העבודה   

השכלה ופערי הכנסה     

משפט משווה – החוק האמריקאי 

פסיקה  

פסיקת בג"ץ      

יוזמות לסיכול הפסיקה   

דיון והצעות לעתיד        

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 התפישה של מנהיגי ישראל את ערביי ישראל כאיום בטחוני משפיעה על זכויותיהם הדמוקרטיות בפרט בתחום הכלכלה והתעסוקה. עבודה זו תרצה לבחון זאת.

ישראל היא מדינה רב-תרבותית[1] שנוהג בה שוק עבודה קפיטליסטי. מבנה כלכלי זה יוצר בהכרח מצב של פערים חברתיים-כלכליים. בחברה רב-תרבותית חשוב שיימנע מצב שבו פערים חברתיים-כלכליים יחפפו חלוקה אתנית, עדתית או לאומית של האוכלוסייה.לשוק העבודה במגזר הערבי בישראל מאפיינים מבניים ייחודיים, בהם מיקום המגזר בשוליים, הן גיאוגרפית והן כלכלית; עמדת מיעוט הסובל מתת-ייצוג בעמדות כוח והשפעה, ויש הטוענים גם - מיעוט הסובל מאפליה מוסדית, וכן - מאפייני חברה מסורתית שיש להם השלכה על ענפי התעסוקה המרכזיים ועל דפוסי עבודת נשים במגזר.

מצבי התת-תעסוקה (אבטלה וקשיי תעסוקה שונים) המאפיינים את המגזר הערבי מלמדים על כך שמדובר באבטלה מבנית - אי-הלימה בין המאפיינים הייחודיים למגזר ובין דרישת השוק.

מיעוט הזדמנויות תעסוקה, בפרט לצעירים, לנשים ולמשכילים, מגדיל את הפערים בין המגזרים, ויש לו השלכות קשות לעתיד - מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית ומבחינת גיבוש העמדות כלפי המדינה ותחושת השייכות אליה.

שוק העבודה במגזר הערבי מתאפיין בנתק משוק העבודה הכללי, שהוא חלק מהנתק בין האוכלוסיות . אחד הביטויים לכך הוא ששיעור הערבים החוזרים למקום עבודתם הקודם לאחר הכשרה מקצועית גבוה פי 2.5 מזה של עובדים יהודים, נתון המעיד על הקושי של עובדים אלה להתקדם גם לאחר העלאת הונם האנושי. כמו כן, יש חסמים בהעסקת עובדים ערבים כמו שיקולי ביטחון או הצבת השירות הצבאי כתנאי להעסקה. ד״ר דן בן-דוד טוען כי ״שיקולי ביטחון״ משמשים בפועל להדרת עובדים ערבים ממקומות עבודה. ד״ר עזיז חיידר טוען כי כוח העבודה המיומן נשאב לשוק העבודה היהודי, ובכך הוא תורם לשימור המצב הקיים, כלומר, מי שהגיעו להון אנושי גבוה יותר ברמה האישית משתלבים בשוק העבודה היהודי ואינם מקדמים שינוי במגזר הערבי, שכן הם מועסקים מחוץ לו. [2]

הנתק בין האוכלוסיות מחוזק על-ידי דפוסים בלתי-שוויוניים של קשיי תעסוקה ושל מחסור בהזדמנויות תעסוקתיות (הן מבחינת סיכויי תעסוקה הן מבחינת מוביליות תעסוקתית וסיכויי קידום). גם היוצאים ממעגל האבטלה נתקלים בקשיי תעסוקה. החסמים הניצבים לפני אזרחי המדינה הערבים נתפסים כחלק מהיחסים שבין רוב ומיעוט ומעצימים את תחושות האי-שייכות למדינה וחוסר היכולת להישען על מוסדותיה.

כיווני פעולה

המשק הישראלי נמצא כיום בתקופת מיתון, וסובל מעליה בשיעורי האבטלה בכלל, גם מעבר לאלה המאפיינים את המגזר הערבי. בספרות קיימות הצעות המתייחסות לשאיפה לצמצם את שיעורי האבטלה במשק בכלל, בלי קשר למגזר זה או אחר. בהקשר זה העלו כמה מהכותבים הצעות שנועדו להשפיע על המבנה הבסיסי של שוק העבודה, דוגמת השיטה האמריקנית (standard deductions ו-

exemptions), שבה ההכנסה החייבת במס יורדת ככל שהמשפחה גדולה יותר. בבסיסה של הצעה זו הרצון לחדד את ההבחנה בין הכנסה מעבודה לבין הכנסה שנובעת ממדיניות רווחה (דמי אבטלה או קצבאות), ולהפוך את היציאה לעבודה לכדאית. הצעה ברוח דומה עניינה העלאת שכר המינימום, והצעה נוספת היא להתנות מתן דמי אבטלה בהכשרה מקצועית או בהתנדבות, באופן שיחייב את המובטל בהשתתפות במסגרת עשייה כלשהי. הצעה אחרת עניינה העסקת עובדים זרים: הפחתת הביקוש לעובדים זרים על-ידי ייקור עלות העסקתם, למשל בחיוב המעסיקים במתן תנאי המינימום לעובדים (שכר מינימום והטבות סוציאליות) ובמיסוי עבודת העובדים הזרים. בד בבד עם נקיטת צעדים אלה מוצעת אכיפת החוק על המעסיקים.בנוסף להצעות אלה, נדרשים כלים ייחודיים לטיפול באבטלה במגזר הערבי. להלן סקירת עיקרי הצעות לטיפול בבעיות תעסוקה במגזר:חלק מההצעות עניינן שינוי תפיסתי בכיוון של הכרה בקיומן של קבוצות שונות. פועל יוצא של הכרה זו הוא לימוד מאפייניהן השונים של הקבוצות וגזירת אופי הטיפול באבטלה בכל קבוצה וקבוצה ממאפיינים אלה. למגזר הערבי בישראל מאפיינים המייחדים אותו מבחינת דת, תרבות ולאום[3]. יש הצעות המכוונות להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כלומר ל אנשים שאינם מועסקים ושאינם מחפשים עבודה כיום למעגל העבודה. הצעדים למימוש הצעות אלה הם בחינת שיעור הנושרים מהשתתפות בכוח העבודה והתכונות המאפיינות אותם וגיבוש תוכנית להשבתם אל מעגל העבודה , שייכללו בה הכשרות מקצועיות המותאמות לתכונותיהם. הצעות אחרות מכוונות ליצירת נורמות העסקה שוויוניות יותר, בנקיטת אפליה מתקנת הכפויה על-ידי המדינה (.(Affirmative Action

מתוך מטרות אלה נגזרות הצעות מעשיות, שחלקן כבר עוגנו בהחלטות הממשלה. עצם קיומן של החלטות הממשלה בנושאים אלה מעיד לכאורה על הכרה בצורך בשינוי ועל כך שהרעיונות הועלו בעבר .

הקושי העיקרי טמון בשלב היישום של ההחלטות שכבר התקבלו. להלן סקירה של הצעות מעשיות , ולמולן החלטות הממשלה שהתייחסו אליהן :

• עידוד יזמים להשקעה במגזר הערבי - הטבות ליזמים, השקעה שתעודד פתיחת מקומות תעסוקה ביישובים ערביים ובקרבתם, בפרט מקומות עבודה לנשים. נתקבלה בממשלה החלטה בדבר סיוע לעסקים קטנים במגזר הערבי, הבדואי, הדרוזי והצירקסי.הוחלט ״לעבות את מערך מט״י (מרכז טיפוח יזמות) ביישובים הערביים, הבדואים, הדרוזיים והצירקסיים באופן שיגדיל משמעותית את מספר סניפי מט״י במגזר זה, ולהעמיק את פעילויות מט״י בו״. בהחלטה הוגדרה הקצאת תקציב למימון הפעילויות.

• הקצאת שטחים לפיתוח כלכלי, ופיתוח תשתיות ביישובים ערביים, ובכלל זה תשתית תחבורתית, שתצמצם את הנתק בין הפריפריה לבין מרכזי תעסוקה ותאפשר גם לעסקים מקומיים גישה נוחה יותר להתחרות בשוק הארצי ומחוץ לנישה המגזרית המצומצמת (בכלל זה

האצת הטיפול בתוכניות מיתאר קיימות). התקבלה החלטת הממשלה בדבר הקמת אזורי תעשייה למגזר הערבי, אחד באזור הצפון והשני בנגב.=> התקבלה החלטת הממשלה המאמצת תוכנית רב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי. התוכנית התייחסה ליישובים ערביים בצפון, ונכללו בה בין השאר שיפור תשתיות (כבישים פנימיים ובין-עירוניים), פיתוח אזורי תעשייה וקידום השקעות חקלאיות. יישום התוכנית הרב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי נדחה פעמים אחדות. כרגע מתוכנן יישום התוכנית.

• הקמת מרכזי תעסוקה בקרבת יישובים קטנים, שיוכלו לשמש יהודים וערבים כאחד ולהפחית את הבידול של המגזר הערבי. התקבלה החלטה בנושא , ובכללה, בין השאר, פיתוח 3-2 אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודיים וערביים, שישולבו בהם מפעלי היי-טק, ופיתוח ענף המסחר והשירותים לאורך צירי תנועה הקרובים ליישובים ערביים. [4]

• קידום ההשכלה וההכשרה המקצועית, כדי להעלות את שיעור הפונים להשכלה גבוהה ולהתמחויות מקצועיות. שינוי כזה יאפשר פנייה לתחומי עיסוק ״בטוחים״ ומכניסים יותר,

ישחרר את העובדים מתלות בהבטחת הכנסה ו/או בדמי אבטלה ויקדם יציאת נשים לעבודה. התקבלה החלטה בנושא , ובין השאר הוחלט : ״לפעול להגברת הפעילות בתחום ההכשרה המקצועית שתכליתה קידום המשאב האנושי, במתואם עם צורכי התעסוקה במדינה, תוך התמקדות בקידום רמת ההשכלה והמקצוע של הנשים ושילובן בתעסוקה מתאימה ; לפעול לשילוב תלמידי התיכון במגזר הערבי במסלולי לימוד מקצועיים וטכנולוגיים בהיקפים רחבים בהתאם לצורכי המשק״.=>בתוכנית הרב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי, שאומצה על-ידי הממשלה נכללה הקצאת תקציב לקיום קורסים להכשרה מקצועית.

• הרחבת ההזדמנויות התעסוקתיות גם מחוץ למגזר, ובכלל זה יישום החוק לשילוב עובדים שאינם יהודים במגזר הציבורי. הוצע לתת את הדעת על פתיחת מקומות עבודה לבעלי השכלה גבוהה מהמגזר הערבי (בהסרת חסמים קיימים, למשל בתחומי הניהול) ולהחיש את מימוש חוק שירות המדינה (מינויים), במתן ייצוג הולם לעובדים מן המגזר הערבי בשירות

המדינה. התקבלה החלטה בדבר טיפול בבעיות מרכזיות של המגזר הערבי בישראל, ובכלל זה בחינת מאפיינים ייחודיים למגזר זה היוצרים קשיי השתלבות בשוק העבודה

הכללי.

• עידוד תושבי הפריפריה לפנות לעיסוקים המאפשרים עבודה מרחוק, ובעיקר לעבודה מן הבית (דוגמת קלדנות, מרכזנות, טלמרקטינג וכדומה).

החלטות אחרות של הממשלה מתייחסות באופן פרטני לצורך בשילוב נשים לא יהודיות בעבודה, ואולם לא התקבלה החלטה המבטאת את הצורך בטיפול מיוחד בסוגיה זו. גם החוקרים השונים שעסקו בנושא מתייחסים לכך כאל תופעה אחת מתוך מכלול המאפיינים התעסוקתיים במגזר, אף שהנתונים שהוצגו בחיבור זה מלמדים על השתתפות נמוכה ביותר של נשים מהמגזר הערבי בכוח העבודה האזרחי. נתונים אלה מלמדים כי פוטנציאל העבודה של הנשים הערביות רחוק ממיצוי, וכי עידוד יציאתן לעבודה עשוי לשמש מנוף לשיפור ניכר של המצב התעסוקתי והכלכלי במגזר. [5]

החלטת הממשלה שהתקבלה עודה עומדת על הפרק, ועניינה טיפול כולל בבעיות של המגזר הערבי, המתחלק בין משרדי הממשלה. בהחלטה זו יש משום הכרה בצורך בשינוי תפיסתי ובהתייחסות למאפיינים המייחדים את המגזר. הסעיף העוסק בנושאי תעסוקה קובע כי ״ייבחנו, בין היתר, הגורמים המביאים לקשיים מיוחדים בתחום התעסוקה במגזר הערבי ובהשתלבות בני המגזר בענפי תעסוקה מתקדמים. ייבחנו החסמים המונעים יישום מלא של תוכניות ופתרונות קיימים לקידום התעסוקה של בני המגזר, ותוגשנה המלצות לדרכים לפתרון הקשיים והסרת החסמים. התוכנית תגובש, על-פי הצורך, בתיאום עם שרת החינוך, התרבות והספורט, על מנת לחזק את הזיקה בין השכלה ותעסוקה במגזר הערבי״. בהחלטת ממשלה נקבע כי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יקצה תקציב לצורך פיתוח אזורי תעשייה ביישובי הבדואים הקיימים. עוד יקצה המשרד תקציב ״לצורכי עידוד יזמות ותעסוקה ולצורכי הכשרה מקצועית, תוך שימת דגש על הכשרת נשות הבדואים במקצועות מתאימים״.

נראה כי ההחלטות קיימות, וכעת יש לעקוב אחר יישומן .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, "תמונת מצב פיתוח כלכלי: החברה הערבית, הדרוזית והצרקסית", גבעת חביבה, דצמבר 2016.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)