‏390.00 ₪

שאלת מחקר:

מה המשמעות של היוולדות למשפחה בה לפחות אחד מההורים מאובחן כמתפקד בתחום הפיגור השכלי?

תוכן העניינים

  1. מבוא

2. הצגת המושגים וסקירת ספרות 

נישואי בעלי מוגבלויות 

3. המסגרת התיאורטית של המחקר

4. שאלת המחקר

5. שיטת המחקר

6. סוגיות אתיות

7. פרק הממצאים

8. דיון

9. מגבלות המחקר ותרומתו

10. אפילוג

11. רשימת מקורות

12. נספחים

עבודה אקדמית   זו עוסקת בנושא  :פיגור שכלי והורות, מפגר כהורה, הורה מוגבל שכלית וילדיו. יהיה דיון בשאלת נישואיהם של בעלי מוגבלויות מלכתחילה, ואז דיון בהשלכות המשפחתיות של הורה מוגבל שכלית.במדינת ישראל חיים כיום כ 32,000- אנשים המאובחנים כבעלי מגבלה שכלית. שיעורם באוכלוסיה הינו

4.5 אנשים עם מגבלה שכלית לכל אלף נפשות בישראל והסברה היא כי שיעורם האמיתי באוכלוסיה

גבוהה יותר מזה הידוע לנו. הגדרתם כבעלי מגבלה שכלית, מעידה על קיומה של מגבלה משמעותית

בתפקוד השיכלי וההתנהגות המסתגלת ועל כן הם מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים אשר נזקקים

לתמיכה לאורך כל חייהם. מגבלה זו, אינה מונעת אם זאת ממבוגרים רבים בעלי פיגור שיכלי להביא

לעולם ילדים.

ילדים אלו והתמודדותם עם מציאות חיים ייחודית זו, הינם הנושא של מחקר זה, אשר שאלתו

המרכזית בוחנת את משמעות החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית. קולם של ילדים אלו מובא כאן,

במטרה לאפשר הצצה לחייהם יוצאי הדופן ולספק פרספקטיבה נוספת בתקופה של שבירת המוסדיות

והרחבת הזכויות, של אותם אלו החיים בקרבינו המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. במחקר זה נשמעו

סיפורי החיים של חמש נשים ושני גברים, כולם היום מעל גיל 18 , אשר גדלו בבית בו לפחות אחד

ההורים הוא בעל מגבלה שכלית. המחקר נערך בגישה האיכותנית על פי המסורת הפנומנולוגית

באמצעות ראיונות עומק. הראיונות כללו שלושה חלקים עיקריים: א. המרואיינים התבקשו לספר את

סיפור חייהם; ב. המרואיינים נשאלו שאלות ממוקדות יותר בכדי למצות בצורה נרחבת את נושא

המחקר; ג. נתבקשו המרואיינים לתת כותרת לסיפור שלהם. כל ריאיון עבר ניתוח הוליסטי המתאר

בהרחבה את סיפורו של כל מרואיין, תוך שימוש בכותרת המהווה את "קו הסיפור" כחוט המקשר בין

מרכיביו השונים של כל סיפור ולאחר מכן, התבצע ניתוח ממוקד של הראיונות תוך הצלבת נתונים

ביניהם וזיהוי תמות מרכזיות.

ממצאי המחקר מצביעים על ילדות מורכבת, רצופה דילמות כאשר נדרשו הילדים בגיל צעיר למלא

תפקידים הוריים, כאשר במקביל הם בחיפוש מתמיד אחר דמות הורית חליפית. המרואיינים נדרשו

להתמודד עם תחושות בושה בהורה שהובילו לצורך גדול בהסתרה ובמקביל עם תיוג חברתי מצד

הסובבים אותם. אם זאת, ניכר כי הילדות בצל ההורה המוגבל פיתחה במרואיינים שחוו אותה והצליחו

להתעלות על המגבלות כנגד כל הסיכויים, חוסן אישי גבוהה. פיתוח החוסן נבע מהחשיפה לגורמי הגנה,

אם אלו המוטמעים במבנה אישיותם ואם באמצעות המשפחה המורחבת והסביבה שהקיפה אותם, בד

בבד עם החשיפה הבלתי נמנעת לגורמי הסיכון המהווים חלק בלתי נפרד מחייהם המורכבים. מחקר זה

משקף את מהלך חייהם של שבעה ילדים שגדלו להיות מבוגרים חסינים ופרודוקטיביים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

. Agar, M. Hermeneutics in anthropology: A review essay. Ethos, 8, 253-272. Alschuler, A. W. Law Without Values: The Life, Work, and Legacy of Justice Holmes. Chicago: The University of Chicago Press