עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית רפורמה בריאות הנפש, עובדי סיעוד פסיכיאטרי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי (עבודה אקדמית מס. 11893)

‏390.00 ₪

44 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11893
עבודה אקדמית רפורמה בריאות הנפש, ראיונות איכותני עמדות מנהלים, אחיות צוות רפואי, עובדי סיעוד פסיכיאטרי

תוכן עניינים

תקציר. 

מבוא. 

הרפורמה בבריאות הנפש בישראל. 

המצב כיום.. 

המחלוקת סביב הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש.

נקודות המחלוקת העיקריות.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי: שוויון הולך ופוחת. 

רקע על 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי - התשנ"ה' 

קורות ההתפתחויות שהפחיתו את השוויון ביישום 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי - התשנ"ה' 

שוויון וחוק ביטוח בריאות ממלכתי

הפיכת בתי חולים ממשלתיים לתאגידים.

מאפיינים של בתי חולים ממשלתיים כלליים.

סדר האירועים של כשלון התאגוד. 

התפתחות התאגוד המזדחל של בתי החולים הממשלתיים הכלליים.

הסיבות הספציפיות שהביאו לידי כישלון הרפורמה.

הרפורמה בבריאות הנפש.

מאפיינים של מערכת שירותי בריאות הנפש.

שירותי בריאות נפש אמבולטוריים.

אשפוז חולי נפש.

שיקום חולי נפש.

הסיבות הספציפיות שהביאו לידי כישלון הרפורמה. 

חולשה של משרד הבריאות כמיניסטריון 

תכנון מלמעלה למטה ותהליך יישום.

רופאים בעמדות ניהול בכירות

תפקידו המרכזי של משרד האוצר.

מסקנות. 

מקורות.

 

הרפורמה בבריאות הנפש בישראל היא שם כולל למהלך המורכב משלוש תתי רפורמות הקשורות זו לזו, ושנועד לבצע ארגון מחדש של שירותי בריאות הנפש בישראל. הרפורמה המבנית כללה צמצום משמעותי במספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי; הרפורמה השיקומית כוללת מתן שירותי שיקום פסיכיאטרי בקהילה לזכאים שבהם דיור, פנאי ותעסוקה; והרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש היא מהלך שמטרתו להעביר את מלוא האחריות על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעוד שהרפורמה המבנית והרפורמה השיקומית כבר בוצעו, הרפורמה הביטוחית נמצאת במרכזה של מחלוקת ציבורית שמונעת את יישומה.

בעבר הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה של מערכת הבריאות, בראשות השופטת שושנה נתניהו ועדת נתניהו. אז הגישה הוועדה את המלצותיה. בהתייחס לתחום בריאות הנפש, המליצה הוועדה להעביר את מוקד הטיפול מבתי החולים הפסיכיאטרים לקהילה, תוך פיתוח שירותים קהילתיים, וכן לשלב את שירותי בריאות הנפש ברפואה הכללית במסגרת קופות החולים. משרד הבריאות החליט לאמץ את ההמלצות וליישמן. (מיכל טביביאן מזרחי,)

הוחלה הרפורמה המבנית, במסגרתה הן כמות המאושפזים והן כמות ימי האשפוז למטופל ירדו בהתמדה כתוצאה מצמצום שירותי האשפוז והמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

בעבר נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שהיווה את הבסיס החוקי ליישומה של הרפורמה השיקומית, במסגרתה הוקמו שירותי השיקום הפסיכיאטריים בקהילה.

לצורך גיבוש פרטיה של הרפורמה מונתה על ידי משרד הבריאות הוועדה לתכנון פריסת שירותים אשפוזיים ואמבולטוריים בבריאות הנפש, בראשה עמד פרופ' מרדכי שני.

בעקבות המלצות ועדת נתניהו, נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק עיגן את זכותם של תושבי מדינת ישראל לקבלת שירותי בריאות, הגדיר את סל השירותים לו זכאי כל תושב וכן קבע את קופות החולים כגופים האחראים למתן סל השירותים הכלולים במסגרת החוק, שהם טיפולים למרבית תחלואות הגוף. אולם שירותי בריאות הנפש הוכנסו לחוק באופן זמני במפורש ל"תקרת גג" של שלוש שנים בצורה שהותירה את המצב הקיים בשטח, כלומר: המדינה היא שמממנת את כל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, וגם מפעילה את רובו באופן ישיר, וכך גם לגבי שירותים מרפאתיים הניתנים בתחנות בריאות הנפש הממשלתיות הקיימות; וקופות חולים אחראיות להמשיך לתת מקצת השירותים המרפאתיים שהן נתנו בפועל  וכן את מתן התרופות הפסיכיאטריות שבסל הבריאות. כך פירשו את החוק כל הערכאות המשפטיות שדנו בתביעות הדדיות שהוגשו במהלך השנים.

(רפאל יונתן לאוס)

 

ממועד מעבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נמנעו שני הצדדים קופות החולים והמדינה מההרחבות הנדרשות, והעומס בשירותים המרפאתיים הציבוריים הלך והתגבר, כפי שחזרו והתריעו דו"חות מבקר המדינה. התקיימו דיונים ממושכים בוועדת הכנסת  בראשות חבר הכנסת מקסים לוי, אז ביטל חוק ההסדרים את "תקרת הגג" של שלוש השנים להחלת הרפורמה הביטוחית.

אז החלה התארגנות ציבורית להחזרת נושא העברת האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים במסגרת הרפורמה ולסדר היום הציבורי. בין השאר פעלה לכך עמותת עוצמה פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, באמצעות מאמרים מקצועיים, בעיתונות‏‏, בדיונים פומביים שיזמה ובלחצים על הממסד.

במרוצת השנים שחלפו מאז, מצב שירותי בריאות הנפש בישראל הפך למושא לביקורת נוקבת כלפי המדינה. בדו"ח מבקר המדינה  שהסתמך בין השאר על ההתנסות והמחקרים של עמותת עוצמה כולל הבג"ץ נמתחה ביקורת על כך שבשנים שקדמו לדו"ח חלה הרעה משמעותית בטיב השירותים הניתנים לסובלים ממצוקה נפשית ולפגועי נפש. הוא קרא למשרדי האוצר והבריאות בשיתוף עם קופות החולים להגיע להסכמות שימנעו את הפגיעה בסובלים ממצוקה נפשית בתקופת הביניים עד להשלמת ההעברה. (מוטי מרק וגיל סגל)

 

ביוזמת שר הבריאות דאז, נסים דהן, התקבלה החלטת ממשלת ישראל העשרים ותשע לבצע את המהלך ולהעביר את השירותים לידי קופות החולים. כמו הצווים שהוצאו , גם החלטה זו לא יצאה לפועל.

הוגשה עתירה לבג"ץ שהוכנה על ידי עמותת 'בזכות' ועמותת המשפחות 'עוצמה'. צביאל רופא, דליה וירצברגרופא, חה"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, וחה"כ ושר הבריאות לשעבר נסים דהן. העותרים דרשו מן המדינה לקיים את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה, ולהעביר את האחריות לשירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים. ביתהמשפט פסק צועלתנאי שהורה למדינה לפעול לביצוע הרפורמה לאלתר.

ארגונים נוספים שהצטרפו לתמיכה בהחלת הרפורמה הם: עמותת המתמודדים 'לשמה', מטה מאבק הנכים, עמותת אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש ועמותת 'בחברה טובה'. בעקבות צו הבג"ץ ולחץ הארגונים, התקבלה החלה חוזרת של ממשלת אהוד אולמרט על ביצוע הרפורמה ואכן הוגשה לכנסת צעת חוק ממשלתית שמטרתה להסדיר את הרפורמה. הצעת החוק עברה בכנסת ה17 בקריאה ראשונה  ומאז נותרה על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עלמנת לערוך בה שינויים נוספים לקראת הבאתה לקריאה שנייה ושלישית, ולאישורה כחוק. הכנסת השמונה עשרה אישרה במליאה את רציפות החקיקה, אך הוועדה קיימה במשך שנתיים וחצי, עד סוף כהונת הכנסת ה18, ארבעה דיונים בהם עלו הסתיגויות רבות מנוסח החוק שהוצע, והחוק נותר על שולחן הוועדה.

(מיכל טביביאן מזרחי)

 

בדיון נוסף שנערך בבג"ץ , לפי בקשת הארגונים העותרים הורה ביתהמשפט למדינה להשיב כיצד היא להמשיך מתכוונת לקדם את הרפורמה בהתאם להחלטותיה ומדוע שלא תופעל הרפורמה בצו ממשלתי כפי שמאפשר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ואכן, אישר הקבינט החברתיכלכלי את העברת הרפורמה בצו ממשלתי. נחתמו הסכמים עם קופות חולים, אושרו תוספות תקציביות שמשרד האוצר ייתן לקופ"ח לצורך עיבוי ותגבור השירותים המרפאתיים. מימוש הרפורמה נכנס לתקופת ביניים של שלוש שנים. העברת מלוא האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים חלה ביולי 2015. מנהלת הרפורמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פועלת בהרכב רחב הכולל נציגי קופ"ח וארגוני הצרכנים ומתווה את התהליכים בשטח לקידום הרפורמה.

(רפאל יונתן לאוס)

 

המחלוקת סביב הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש

במהלך השנים בהן עומדות הרפורמה על סדר היום הציבורי, התגלעו מחלוקות בין גורמים שונים בעלי נגיעה בנושא. גופים רבים, ביניהם משרד הבריאות, משרד האוצר, קופות החולים, ארגוני מתמודדים, ארגוני בני משפחות, ארגוני זכויות אדם, ארגוני פסיכולוגים וארגוני רופאים, מביעים עמדות שונות לגבי המהלך ואופן ביצועו. במהלך השנים נערכו עשרות דיונים פומביים במסגרות אקדמיות ומנהליות וכן בארגונים של אנשי מקצוע, בכנסי ים המלח של מכון גרטנר ובמועצות לאומיות לבריאות הנפש, לרופאת משפחה ולשיקום נכי נפש בקהילה. למרות המחלוקות, כל הגורמים המעורבים מסכימים כי מצבה של מערכת בריאות הנפש כיום הינו בכי רע‏ אך יש מחלוקת בשאלה האם הרפורמה תיטיב או תרע את המצב.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי תיקון מס' 41 בריאות הנפש נוסח שעלה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

רפאל יונתן לאוס, ‏רשמים מיום עיון בנושא 'הרפורמה בבריאות הנפש האם אנו מוכנים?', פסיכולוגיה עברית

 

Aas, I. H. M.Incentives and Financing Methods. Health Policy, 34, 205-220.

Anand, S. The concern for equity in health. Journal of Epidemiology and Community Health, 56(

 

=================

ניתן לקבל בלעדיות על העבודה האקדמית ולהסירה מהמאגר ומהאינטרנט לצמיתות תמורת 290 שח נוספים. (אם אינך רוצה בבלעדיות הקש עכשיו למעלה במלבן התכלת  "לחץ לקבלת עבודה". אם ברצונך לרכוש גם בלעדיות נא להקליק על לינק זה):

לינק לבלעדיות על העבודה האקדמית

עבודה ממצה ואקטואלית, מעודכנת מלפני כחודש, מקורות ביבליוגרפיים מעודכנים להיום.

הוגשה פעם אחת בלבד. מעולם לא נמכרה באתר זה או באינטרנט בכלל.

 

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות