‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת השייכות בקרב מהגרי עבודה בארץ זרה?

תוכן עניינים

מבוא

מתודולוגיה:

הליך המחקר:

מגבלות המחקר:

תמות מרכזיות

קושי כלכלי

השכלה

התמודדות

דת וקדושה:

הדומה והשונה בין המדינות

משפחתיות

רשתות חברתיות וזהות עצמית במדינה זרה

ממצאים

סיכום

ביבליוגרפיה

עובד זר הוא אדם העובר למדינה אחרת, שאינו אזרח או תושב בה למטרות פרנסה. לרוב, מדובר בהגירה למספר שנים, לשם שיפור מצבו הכלכלי של העובד ושל משפחתו בארץ המוצא. מדינות מערביות רבות, מספקות אשרות שהייה חוקיות וזמניות למספר מוגבל של מהגרי עבודה בהתאם לצרכיהן, על מנת למלא מחסור בכוח עבודה במגזרי תעסוקה לא אטרקטיביים עבור אזרחים מקומיים, בעיקר בשל השכר הנמוך אך גם בשל רתיעה חברתית מעבודות מסוימות. בנוסף לכך, אחוז ניכר מכלל מהגרי העבודה במרבית ערי המערב שוהים ועובדים בהן ללא אשרות חוקיות. מדינות שונות נוקטות בגישות שונות כלפי מהגרי העבודה, חלקן נוקטות במדיניות מוצהרת או מעשית (גירוש העובדים מהארץ), וחלקן בשיתוף פעולה עם מהגרי העבודה וארגוניהם על מנת לשפר את תנאי חייהם[1].

כיום, עובדים זרים הינה עובדה קיימת כמעט, אם לא בכל, מדינה מערבית מפותחת. עובדים זרים מגיעים לרוב למדינות השונות על מנת למצוא פרנסה בעקבות קשיים כלכליים בארצות המוצא. כחלק מתהליכי הגלובליזציה הכוללים התרחבות קשרים כלכליים וקיום סחר בין מדינות, נוצר שוק כלכלי עולמי משותף. שוק זה מאפשר לתושבים ממדינות זרות, לא מפותחות, לעבוד במדינות מפותחות על מנת להשתכר בשכר גבוה יותר מאשר היו יכולים להשתכר במדינתם.      גם מעסיקים ממדינות מפותחות מעדיפים להעסיק עובדים זרים מכיוון שהם מוכנים לעבוד בשכר נמוך מזה המשולם לעובדים המקומיים. בישראל הפכו העובדים הזרים לגורם משמעותי בעשרים השנים האחרונות.

רקע היסטורי: לאחר מלחמת ששת הימים, החלו לעבוד בישראל עובדים פלסטינים שהגבירו את תלותה של החברה הישראלית בהם. בשנות ה- 90, כשגברו הבעיות הביטחוניות בישראל, מעסיקים ישראלים רבים העדיפו להחליף את העובדים הפלסטינים בעובדים ממדינות שונות בעולם. רוב העובדים הזרים מתגוררים בערים הגדולות ועוסקים בעיקר בחקלאות, בנייה וסיעוד. הנחת היסוד של המדינות המקבלות מהגרים היא, כי ניתן להביאם בשעת מחסור ולהפוך אותם לכוח עבודה זמין. יחד עם זאת, ניתן לגרשם מהארץ בשעת מיתון ואבטלה. אך הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות, שכן, מהגרי העבודה במדינות אלו יצרו בעיית ההגירה, המלמדת כי חלק ממהגרים אלה הפכו לתושבי קבע באותן מדינות.

יש לציין כי המונח עובדים זרים הפך בשנים האחרונות לסמל להדרה, השפלה ולניצול בחברה הישראלית.

הוקמה מנהלת ההגירה שתפקידה לפקח על כניסת עובדים זרים לישראל ועל גירושם של עובדים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי. מנהלת ההגירה אוכפת על המעסיקים את שמירת החוק ומטפלת בבעיות ובצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו. כמו כן, נעשים במדינה מאמצים לחוקק חוקים המבטיחים תנאים הוגנים לעובדים השוהים בארץ באופן חוקי ומסדירים את מעמדם של בני משפחותיהם בארץ.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רשות האוכלוסין וההגירה. (2019). נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. 

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 2018

תח-6