‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שימור מבנים?

תוכן עניינים

הקדמה                                                                                                  

מבוא                                                                               

התפתחות השימור לאורך ציר הזמן                                                         

 התפתחות השימור בעולם                                                                                 

 התפתחות השימור בישראל                                                      

 שימור וסביבה                                                 

 גישות בשימור 

 התפתחות השימור בעיר תל אביב  

 מקרה מבחן מס' – השפעתו של היעדר שימור על הסביבה

 הרס גימנסיה הרצליה והקמת מגדל שלום                                               

 הרס קולנוע מוגרבי                                            

 מקרה מבחן מס' – השפעת מבנה ששומר על הסביבה

 שימור בית ביאליק                                             

 שימור בית הפגודה                                           

 כלכלה ושימור 

 כלכלה ושימור בתל אביב                                   

 בחינת הפן הכלכלי במקרי המבחן הנדונים           

 סיכום                                                                                                              

 ביבליוגרפיה                                                                                                                                 

שימור מבנים הינה פעולה אדריכלית הנדסית אולם השפעתה ניכרת בתחומים רבים ונוספים בחברה. פעולת השימור נועדה לחדש ולשקם מבנים קיימים וזאת מתוך הכרה בצורך מסוים במבנים אלו, כאשר ברוב המקרים למבנים ישנה חשיבות היסטורית, תרבותית או כלכלית . מטרתה של פעולת השימור היא לקדם סביבה עשירה יותר הכוללת בתוכה שכבות מעברו של המקום. סביבה פיזית כזו עוזרת לייצר זהות מקומית (ג'ניוס לוקי- "רוח המקום").

המקום "החדש" שנוצר נותן ביטוי פיזי לזהות המקומית, מקום בעל אופי משלו וע"י כך עוזר לאנשים למצב את עצמם בסביבה, ביחס למקום ולזמן ומאפשר חיבור של הרקמה החברתית העכשווית עם המורשת שקדמה לה.

קיימות מספר גישות בעולם ביחס לפעולת השימור:

1. הגישה ההיסטורית - גישה זו תומכת בכך שהמבנה יספר את סיפור ההיסטוריה של המקום.

2. הגישה האדריכלית - גישה זו תומכת בכך שהמבנה (וסביבתו) יעשירו את חווית המקום.

3. הגישה התרבותית - גישה זו תומכת בכך שהמבנה יתרום לגיבוש זהות תרבותית מקומית.

חשוב לציין שמול גישות אלו קיימות גם גישות ותיאוריות התומכות בכך שפעולת השימור הינה פעולה מעכבת, פעולה שפוגמת בקצב התפתחות העיר המודרנית. לדוגמא, תיאוריות כמו זו של רם קולהאס, אשר טוענת ששימור המבנים במתכונתו הנוכחית הוא בגדר "מחלה סופנית" (גישה זו באה לידי ביטוי בתערוכת הביאנלה לאדריכלות בוונציה , שם הציג קולהאס את התערוכה "כרונוכאוס" שבמרכזה מניפסט מקורי ופרובוקטיבי נגד תרבות השימור העולמית).

תחום שימור המבנים במדינת ישראל הולך ומתפתח וזאת בעקבות ההתעוררות הציבורית שצוברת תאוצה. אחת מנקודות המפנה ביחס לשימור מבנים בישראל היא אובדן בניין "הגימנסיה הרצליה" ובניית בניין "כלבו-שלום" במקומו.

המודעות הגבוהה בקרב הרשויות המקומיות וגופי השימור הקיימים, כמו גם הידע הרב, הכלים המתאימים ואנשי המקצוע שצוברים ניסיון בתחום בכל פרויקט ופרויקט, יצרו מצב אשר לפיו כיום ישנה אפשרות לנתח מבנה המיועד לשימור ולהבין האם טמון בו פוטנציאל בעל ערך היסטורי תרבותי -חברתי או כלכלי שניתן לממשו ולהנגישו לידי החברה. אחת ממסקנותיי בעבודה זו היא שמבנים ששומרו (בין אם הפרויקטים שנותחו כמקרי מבחן ובין אם פרויקטים של שימור שלא נכללו בעבודה זו מפאת חוסר מקום) "הוכיחו את עצמם", כך שבסופו של תהליך הם הצליחו ומימשו את אותו פוטנציאל שייועד להם. אכן, לא ניתן לדעת האם השימור של כל אחד מהמבנים הביא למקסום התועלת שהיה ניתן להפיק ממנו, אך מבחן התוצאה מעיד על כך שהשימור לא נחל כישלון ולא גרר תגובות שליליות.

העיריות או לחלופין מקבלי ההחלטות, אוחזים בכלים הנדרשים על מנת לבחור את המבנים המתאימים לשימור ולנתב האמצעים הפיננסיים הראויים לנכסים בעלי "כדאיות" לשימור.

אין ספק כי שימור מבנים דרוש תמריצים שיסייעו לכסות את העלויות הגבוהות - עלות החומרים, הוצאות תשלום לבעלי מקצוע, העלות התיאורטית הנובעת מהמגבלות שמוטלות על הנכס או העדר זכויות הבנייה וניצול הקרקע. עם זאת, השימור תורם באופן מקיף ובלתי מעורער ברבדים שונים ומגוונים בנוף העירוני, בהתפתחות התרבותית ששומרת על ההיסטוריה ובזהות המקומית שמקבלת ביטוי בצורה מודרנית.

תרבות נשמרת על ידי המשכיות. המשכיות נשמרת על ידי שימור. השימור מקשר בין העבר, ההווה והמבט לעתיד ובאופן זה מהווה נדבך מרכזי בשרשרת ההתפתחות של העיר והחברה. תולדות האדריכלות יסודם בבניית העבר והשימור מהווה את היסוד עליו מושתת הניסיון להמשיך את העבר ולתעל אותו לתקופת זמננו.

לסיום, יש להדגיש את חשיבות המינון הראוי. חשוב למצוא את האיזון שבין שימור לבין קידמה ופיתוח.

מצגת שימור מבנים (עבודה אקדמית מס. 3069)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גיורא סולר אדר', מאמר 'שימור, שחזור ומה שביניהם', מדור ארכיאולוגיה

ד"ר נילי שחורי וד"ר לאה שמיר שנאן, 'תהליך לשילוב השימור בפיתוח הכלכלי והניהול העירוני'

Genius Loci: Towards a Phenomenology of Architecture, Christian Norberg-Schulz