‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזהות המקצועית של המגשר?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

התפתחות הליך הגישור בישראל. 7

התפתחות הליך הגישור בארה"ב. 8

הליך הגישור מול הליך המשפטי 10

הליך הגישור. 10

הליך הגישור -  החקיקה בישראל. 11

הליך המשפטי 11

"צדק" בהליך משפטי ובהליך הגישור. 13

"צדק" בהליך משפטי 13

"צדק" ו"הגינות" בהליך הגישור. 15

"אמת" בהליך משפטי ובהליך הגישור. 19

"אמת" בהליך משפטי 19

"אמת" בהליך הגישור. 22

מבט ביקורתי על הליך הגישור. 23

דין רצוי 25

מהות הגישור  ומרכזיות המגשר בהליך. 26

הזהות המקצועית של המגשר. 27

מגשר ברשימה:. 27

ההגדרה של תפקיד המגשר:. 27

כיצד מקרה יגיע לגישור:. 27

מה קורה לתיק מבחינת ביהמ"ש?. 27

תפקיד המגשר בעיכוב הליכים:. 28

מחקרה של שקולניק. 29

מהו ההסכם בין בעלי הדין למגשר?. 32

חסינות:. 32

חיסיון:. 32

זכויות וחובות המגשר:. 33

מתוקף מה צד לדיון יוכל לתבוע מגשר?. 35

עיצוב  תהליך גישור אולטימטיבי ע"י המגשר המקצועי 35

המגשר לאור הגישור הטרנספורמטיבי 37

היסטוריה. 37

התפישה הטרנספורמטיבית. 38

זהות המגשר המקצועית לאור הגישור הטרנספורמטיבי 40

פרספקטיבה נוספת לגישור טרנספורמטיבי 41

זהות המגשר לאור ניתוח מקרי גישור לדוגמא. 43

סיכום   47

ביבל'

ישנה יותר מדרך אחת להגיע לפתרון סכסוך. ייתכן שדרך חלופית אינה בהכרח מחייבת מעבר דרך כתלי ביהמ"ש, אלא שישנם סכסוכים המתאימים ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בעלות אידיאולוגיה אחרת שתוביל לפיתרון אחר - לא בהכרח פיתרון של "מנצח" "ומפסיד". במלים אחרות, מדוע לחלק את העוגה לשניים כאשר אפשר קודם לכן להגדילה?

בעבר סכסוכים נפתרו בין האנשים עצמם או בתיווך של צד ג' (עמית, זקן או מכובד מקובל). בעידן המודרני והפוסט מודרני דומה כי אנשים איבדו את היכולת לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם, וכתוצאה מכך נולד מענה בית המשפט שיעזור בפתרון הסכסוכים. כיום קיימות דרכים רבות ומגוונות לפתרון סכסוכים ולאו דווקא ביהמ"ש. בעבודה זו אעמוד על יתרונות וחסרונות המערכת המשפטית בעבר ובהווה והדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט. כיום, לפי הנראה לעין, כשניגשים לכותלי ביהמ"ש הוא אינו נותן מענה הולם ונוצר מצב כי האזרח משרת את המערכת המשפטית במקום שהמערכת המשפטית תשרת את האזרח - החל בהוצאות משפט (אגרה במחצית הראשונה, אגרה במחצית השנייה) ניהול הליכים לזמן ממושך, אפשרויות פתרון מוגבלות, עומס בלתי נשלט, פרוצדורה מייגעת ויותר מכל, הכרעות דין שאינן משביעות רצון לשני הצדדים - הן ל"מפסיד" והן ל"מנצח"[1].

בעבודה זו, כאמור, אעמוד על הדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט: בעיקר בוררות גישור ופישור.

הבוררות הינה מוסד משפטי ותיק יחסית, אשר משמש להכרעה בסכסוכים בין אנשים ללא מעורבות המערכת המשפטית - כלומר מצב בו הצדדים בסכסוך מסכימים לשטוח את טענותיהם בפני גורם חיצוני למערכת המשפטית. אותו גורם אינו כבול למגבלות שכובלות את ידי המערכת המשפטית ואשר בגינן נוצרו אותם חסרונות שציינתי. כמו כן הבורר אינו כבול לדיני ראיות ולסדרי הדין הנהוגים במערכת המשפטית, דבר אשר מייעל את הליך הבוררות[2].

הגישור הינו הליך רצוני שבו הצדדים המנהלים משא ומתן לקראת כריתת חוזה או למטרת יישוב סכסוך. הם נפגשים עם צד שלישי - המגשר - המסייע בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו של המגשר סמכות אמיתית להכריע בה. יש הטוענים כי הגישור מתאים ליישוב סכסוכים בין ארגונים, ו/או יחידים, כגון: סכסוך בין חברות בשל טענות על אי עמידה בתנאי הסכם מסחרי, סכסוך בין חברות בנייה לרוכשי דירה בגין ליקויי בנייה, סכסוכים בנושאי הפרת זכויות יוצרים, סכסוכים צרכניים, יישוב טענות בעת סיום יחסי עבודה בין עובד למעסיקו, פתרון מחלוקות בין יעדי עובדים להנהלות ועוד סוגי מחלוקות רבים[3].

הליך הגישור (mediation) אינו הליך חדש - ההליך היה ועודנו מקובל בתרבויות ובמדינות שונות. הליך זה מתקיים זה אלפי שנים כחלק מהמערכת המשפטית, אולם הפך להליך עצמאי החל משנות ה- 70, כאשר הגישור הראשון נעשה בשנת 1974 ונחל הצלחה. "התופעה" החלה בארצות הברית והביאה לפיתוח שיטות וטכניקות שונות לפיתרון סכסוכים. כיום קיימות יותר מ- 100 תוכניות פישור בארה"ב.

בארה"ב הגישור הינו מרכיב שיגרתי בפתיחת הליכים, בכל סוגי ההליכים השונים - גם כאשר לא קיימת חובה להשתתף בהליכי פישור, בתי המשפט מפנים באופן יום יומי את הצדדים תחילה לפישור.[4] עם זאת, בישראל החלה להתפתח מודעות גוברת ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות רק בעת האחרונה במסגרת המשפט הישראלי (אזרחי). 

הליך הפישור מושתת כל כולו על הסכמת הצדדים - על היסוד הרצוני. אין מדובר רק בהסכמה לדרך ברורה זו או אחרת, אלא - ביסוד המגדיר את מהותו של ההליך ואף את תכליתו - חיזוק האוטונומיה האישית של הצדדים. לא תוכן ההסכמה הוא החשוב - אלא - עצם העובדה שהצדדים הגיעו לפתרון בכוחות עצמם, כשהמפשר רק משמש אמצעי עזר להקל על הצדדים.

מצגת בנושא ADR, גישור מול הליך בבית משפט 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איילת שקולניק היהפוך נמר חברבורותיו – המעבר המקצועי מעריכת-דין לגישור: תפיסת עולמם המקצועית של מגשרים ישראלים, בהנחיית ד"ר אפרים תבורי. בר אילן.

דפנה לביא 'גישור טרנספורמטיבי- היבטים עיוניים ומעשיים בחקר התופעה' – שערי משפט

 בר ניב, משה ולחמן, רן "חלופות לפתרון סכסוכים - הנטיה וגורמיה" עיוני משפט יח (3): 609-591

Garthy Bryant G. "Tilting The Justice System: From Adr As Idealistic Movement To A Segmented Market In Dispute Resolution" 18 Ga. St. U.L. Rev. 927 

Riskin Leonard L. "The Contemplative Lawyer: On the Potential Contributions of Mindfulness Meditation to Law Students, Lawyers and their Clients" 7 Harv. Negot. L. Rev. 1