‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לפרטיות בעבודה אל מול זכותו של המעביד לנהל?

תוכן עניינים

מבוא

נתונים במספרים

פרק ראשון:  הזכות לפרטיות – רקע כללי 

הזכות לפרטיות והתפתחותה

האמצעים לפגיעה הפרטיות וההתמודדות עימם

מעקב אחר דואר אלקטרוני

זיהוי ביומטרי

RFID 

רשתות חברתיות

פרק שני: התנגשות הזכויות ואיזונן

זכויות העובד

זכויות המעביד

זכויות צדדי ג'

פרק שלישי: בחינת השלכות תופעת המעקב בעבודה

אינטרסים של המעביד

אינטרסים של העובד 

הגנה על צדדי ג'

פרק רביעי: משפט משווה

הדין האמריקאי

 החוק הפדרלי

החוק המדינתי

המשפט המקובל

האיחוד האירופאי 

פרק חמישי: סיכום ומסקנות

ביביליוגרפיה

בשיאו של העידן הדיגיטלי ושוק העבודה התובעני הזכות לפרטיות נאבקת על מקומה. נדמה לעיתים שהמאבק להגנתה היא מלחמת חורמה המשולה למלחמה בתחנות רוח.

מנכ"ל חברת "גוגל", אריק שמידט, התייחס בביטול לטענות שעלו נגדו כי חברת "גוגל" שבניהולו אינה מקפידה דיה לשמור על פרטיותם של גולשיה באומרו כי "אם יש לך משהו שאתה רוצה להסתיר, אולי אתה לא צריך לעשות אותו מלכתחילה".

יש מי שמצרים על אבדן הפרטיות לנוכח התפתחות הטכנולוגיה, ואף מבקשים להמשיך לאחוז בה, אחרים משלימים עם המצב החדש בלית בררה, ואילו יש כאלה שסבורים כי הדבר ראוי, שכן הפרטיות נתפסת בעיניהם כערך של העולם הישן שעבר זמנו, בהיותה מכשול בפני העברת מידע חופשית, אשר נתפסת כמרכיב הכרחי לתפקודו היעיל של השוק החופשי.

מהפכת המידע הרווחת בעולם הובילה לחדירתם של אמצעי המידע הטכנולוגיים כמעט לכל תחום מתחומי החיים בכלל ולמקום העבודה בפרט. סוגיית מצלמות האבטחה[2] במקום העבודה שנידונה בתחילת העשור הקודם הפכה למיושנת מעט בעקבות חדירת אמצעים מתקדמים יותר לסביבת העבודה, ובראשם האינטרנט, הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות אשר אמנם מספקים למעבידים ולעובדים כלי עבודה חדשים, אולם במקביל גורמים לעיתים לאובדן חלק גדול מהפרטיות. נוכח המצב, למעביד קיימות דרכים רבות לשלוט על התנהגות העובד במקום העבודה ואף מחוצה לו, וחשוב להבין שפגיעה בפרטיות העובד לרוב לא נועדה למטרת איסוף המידע, אלא לייצר תחושה של פיקוח. טכנולוגיות חדשניות עשויות לערער ולשנות את נורמות הנהוגות ולגרום לאתגרים חדשים. לדוגמא, חברת Microsoft רשמה לאחרונה פטנט המאפשר לה לבדוק את היכולת של עובדים לעמוד ביעדים בהתאם לקצב ליבם, זיעה, ועוד. [3]

הקונפליקט המוסרי הקיים בין הצורך של המעביד להיות בעל שליטה על התנהגות עובדיו ועיסוקיהם במסגרת שעות יום העבודה, תוך כדי ניסיון לייעל ולנצל בצורה מרבית שעות עבודה אלו ובין הזכות לפרטיותו של העובד מתעצמות במסגרת מקום העבודה.

השימוש בניטור תקשורת אלקטרונית מעלה את סוגיית זכותו של עובד לפרטיות ויוצר אי ודאות חדשה באם זכות כזו קיימת ולעיתים אף גורמת לטשטוש קווי המתאר של זכות זו. פרטיות עובד כבר נקראה בעבר "הענק הישן של שנות ה-90"[4], ומעקב דיגיטלי מגביר חששות דומים לאלו שהועלו בעבר בעקבות ניטור "אנלוגי" של טלפונים, דואר רגיל, שיחות אישיות, ומיקום הפיזי של עובד בתוך מקום העבודה, למעשה השליטה על העובד ומעשיו הופכת לפשוטה וזולה יותר[5].

מלבד ירידה משמעותית בתפוקה והפסד כספי הנובע מתשלום שכר עבור שעות רבות בהן העובד אינו פרודוקטיבי יחשוש המעביד מזליגת נתונים עסקיים, פגיעה במוניטין של החברה בעקבות רכילות עובדים ברשתות חברתיות ודואר אלקטרוני, הורדות בלתי חוקיות לשרתי החברה, דבר אשר עלול להוביל לאחריות שילוחית על מנהלי החברה וכמובן סיכון לחשיפה לסוסים טרוייאנים, וירוסים, עומסים על שרתים ותחלואים נוספים הנובעים משימוש פתוח ברשת האינטרנט ללא הגבלה והוצאות אבטחה.[6] מנגד, המחיר הכבד שמשלם העובד בעקבות המהפכה הטכנולוגית שצמצמה באופן משמעותי את הזמן הפנוי שנותר והצורך לטיפוח תחביביו ושהייה בחיק משפחתו[7] יביא את המעביד להבנה כי לא ניתן לחסום לחלוטין כלים אלו מבלי להשפיע על מורל העובדים בנוסף לאובדן היתרון התחרותי הטמון בשימוש בהם.

מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות עשויה לעודד אוטונומיה מחשבתית, הגדרה והערכה עצמית, קבלת החלטות עצמאית ואף לעודד יצירתיות אצל העובד. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות תמנע מהחברה יעילות כלכלית, נגישות חופשית למידע, נוחות, בטחון, וכיוצ"ב.[8] בנוסף לכך, הועלו מספר תאוריות כי עלויות השמירה על פרטיות הן גבוהות ואינן יעילות כלכלית[9], וכי רעיון הפרטיות היא דוקטרינה מאולתרת, בלתי מספקת משפטית שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה .

השימוש ההולך והגובר בתקשורת האלקטרונית ובטכנולוגיה המתפתחת ומשתכללת בעידן המדיה הדיגיטלית שבו אנו חיים, מציב בפנינו אתגרים חדשים. יש לציין שלצד יתרונותיה של הטכנולוגיה המתפתחת קיימים גם איומים המעיבים על ערך חשוב כמו הזכות לפרטיות בחברה המודרנית בכלל ומקומות עבודה בפרט, בהקיף חסר תקדים.

סוגיית המעקב אחר עובדים היא מורכבת, וניתן לראות בבירור כי לא קיימת חפיפה ראויה בין ההתפתחות הטכנולוגית ופתרונות המאפשרים הגנה במסגרת החקיקה ופסיקה. כמו כן, קיימים אינטרסים וזכויות סותרות: מחד, זכות המעביד לקניין ולפררוגטיבות ניהוליות ולציפייתו הסבירה כי העובד יעמיד עצמו לרשות מעבידיו ב-100% ומאידך, זכות העובד לפרטיות ושמירה על צנעת חייו גם במסגרת העבודה, מסגרת אשר תופסת נתח נכבד מחיי העובד הממוצע. ככלל, המעביד הסביר איננו חשדן כפייתי, וגם העובד הסביר מגיע למקום העבודה בכדי לעבוד ולא כדי לרמות את מעבידו.

עם זאת, וכעולה מתוך הפרקים השונים בעבודה, מעביד אשר מחליט לבצע מעקב אחר עובדיו חשוב שיבין כי זכות המעקב שלו אינה חסינה לחלוטין, והליגיטימיות שלה מותנת בשמירה ובהגנה על האינטרסים של העובד באשר הוא.

החדירה לפרטיות חייבת להתבצע תוך קיום דרישות ברורות, נקיטת האמצעי היעיל והמדויק כמה שאפשר להשגת מטרה מוגדרת ובחירה באמצעי הפוגעני פחות להשגת - השלכות הפלישה לפרטיות העובד מידתית ביחס לערך השגת המטרה שהוגדרה.

מעבידים חייבים לדעת להבחין בהשפעה המורלית שיש לפיקוח ומעקב על העובדים, אשר עלולים לחשוש, כי זכויותיהם נפגעו. בנוסף, צריכים המעבידים לתת הדעת במצב של הסתעפות חוקית וחריגה מגבולות הבקרה הסבירה והמקובלת.

לטעמי, עובד הנהנה מגלישה חופשית באינטרנט במקום עבודתו, עליו לקחת בחשבון שיש מי שישקיף על כל פעולה שהוא מבצע ברמת האתרים בהם הוא גולש, זאת מפאת היותו של זמן גלישה זה הוא על חשבון המעביד וממון על ידו, ולפיכך- מתקבל על הדעת שהמעביד ירצה לוודא שאינו חורג ומתבטל על חשבונו.

זאת ועוד, כשעובד גורם לעומס על חיבורי הרשת של הארגון ע"י הורדה של תכנים באמצעות חיבור האינטרנט המשרדי, ראוי להבהיר לו שאין זה מקובל ועלול לגרום לנזקים כלכליים משמעותיים שכן פעולה כזו מאיטה את קצב העבודה בכל הארגון. שיחת הבהרה מעין זו ראוי שלא תיעשה על ידי המנהל  האישי, מאחר והדבר עלול לפגוע במערכת יחסי האמון שבין המעביד לעובדו בנוסף למבוכה ואכזבה בשני הצדדים.

העברת האחריות בעניין זה למנהל הרשת או מנהל כללי - בתור דמות המקצועית ואובייקטיבית בחברה, נתפסת בעיני כחלופה נכונה, מאחר שהבהרה מטעם גורם כזה, תיתפס על ידי העובד כלגיטימית ומבוצעת במסגרת התפקיד, תוך נטרול המימד ה"אישי" מההערה.

בנוסף לאמצעים ברמת ה"מיקרו" הנ"ל, יש מקום לבחון את ה"מאקרו" קרי הגברה ומתן כלים חוקיים ומשפטיים להתמודדות עם סוגיות הנוצרות מעצם ביצוע המעקב במקום העבודה, אשר את במחירן נושא העובד, בדמות פגיעה משמעותית בפרטיותו. כדי לעצב את נושא הפרטיות במקום העבודה באור התואם את ההתפתחויות הטכנולוגיות, יש להרחיב את החקיקה הקיימת וליצור חקיקה המאפשרת התאמה מהירה בין כלי המעקב החדישים המגיעים לידיו של המעביד לבין שמירה על זכויות העובדים הנפגעות תוך השימוש בהם, חשוב לעשות זאת הן במשפט הישראלי והן במשפט המשווה, באופן המאזן את זכות העובד לפרטיות למול זכות המעביד לקיום פיקוח ובקרה.

כיוון שהסדרה נקודתית אינה ישימה, זאת מאחר ולרוב פעילות הפוגעת בפרטיות העובד מתרחשת על גבי שרתים אליהם לעובד כלל אין גישה, ובעקבות פער הכוחות הטבוע ביחסי עובד - מעביד, אשר נותן חשיבות גבוהה יותר לקביעת תנאים סוציאליים על פני זכויות פרטיות.

לשם הגנה על פרטיות העובד באופן מתקבלת על הדעת, יש לפעול בדרך של  הסדרה ציבורית ישירה או עקיפה.

מן האמור בפרק המשפטי מצטיירת תמונת מצב לפיה, דווקא באיחוד האירופאי קיימת הקפדה על הגנה משמעותית על זכויות העובד בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במקום העבודה, בשונה מהגישה האמריקנית, הנמנעת מלהכריע בסוגיה באופן אחיד וברור וכך למעשה מותירה את ההסדרה לכוחות השוק. יש הגורסים, כי ההבדלים נעוצים בבסיס הגישות הכלכליות והחברתיות השונות הרווחות בארה"ב ובאירופה: הקפיטליזם האמריקני מונחה על ידי השאיפה למקסום רווחים ויעילות השוק, בבסיסו ניצבת ההנחה לפיה, ההחלטה הטובה ביותר תתקבל בשוק חופשי מרגולציה של המחוקק. האירופאים, למרות שהיו אלו שהמציאו את גישת הקפיטליזם עוד במאה ה-16, דוגלים בפיקוח שלטוני מתוך אמונה, כי תפקידו של המחוקק לאזן בין האינטרסים של העובד והמעביד ואף ניתן לראות מגמה של פיקוח עקבי יותר על זכויות העובדים ומתן סמכויות רחבות יותר לנציגיהם.

אמנם ההסדרה הציבורית בישראל מאזנת בין הגנת הפרטיות של העובד לבין האינטרסים של המעביד בקביעת ההגנות בחוק הגנת הפרטיות, אולם היא לוקה בחסר עד מאוד ותוכנה כללי למדי. לרוב, ישנה אי בהירות לעניין הגדרת המושגים על הכלים הדיגיטאלים. כמו כן, ניכרת אי בהירות לעניין מושג הקונצנזוס המקובל בין עובד למעביד הקשור באופן ישיר להגדרת גבולות הציפיה של העובד לפרטיות במקום העבודה.

מצגת הזכות לפרטיות בעבודה, יחסי עובד-מעביד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Jason Mick Blog "Concerned About Privacy? You're up to no good, says Google CEO

David Neil King, Note, Privacy Issues in the Private-Sector Workplace: Protection from Electronic Surveillance and the Emerging “Privacy Gap,” 67 S. CAL. L.REV. 441, 441 

ע"ב טלי איסקוב ענבר נגד הממונה על חוק עבודת נשים ואחרים

ע"ב אפיקי מים – אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ נגד רני פישר

אמיר פז פוקס עובדים בעידן של הפרטה, מכון   ון   ליר  המרכז ללימודים אקדמאיים, ירושלים, הקריה האקדמית אונו

מיכאל בירנהק, מרחב פרטי / הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה,   416-420 (בר-אילן ונבו)