‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

כיצד התפתחה הברית האמריקנית-ישראלית לאור נקודת זמן של מלחמת יום הכיפורים?

תוכן עניינים

שאלת המחקר

מבוא

יחסי ארה"ב ישראל

תפקיד יחסי ארה"ב ישראל בשנות השישים

אוריינטציה איזורית

תפקיד ארה"ב בתקופת מלחמת יום כפור

יחס ארה"ב במלחמה: תוקפנות מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים ודעת הקהל האמריקנית

שנות השבעים

תוקפנות מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים ודעת הקהל האמריקנית

שנות השמונים ואילך

סיכום

ביבליוגרפיה

לפני הקמת מדינת ישראל, יהדות ארה"ב נחלקה ביחסה לארץ ישראל כאשר רובם של הארגונים האמריקאים לא תמכו ברעיון הציוני וביישוב היהודי. מטרתם היתה עתידם באמריקה ולכן לא היה להם עניין במימוש הרעיון הציוני. הרפורמים הגדירו עצמם כאנט-ציונים והרעיון הציוני היווה מכשול להשתלבותם. שנות השלושים והארבעים ישנה התקרבות בין הארגונים הציונים לישראל. לאחר הקמת המדינה, בשנת 1948 הציונות כאידיאולוגיה מאבדת מחשיבותה, עכשיו יש כבר מדינה ולכן כל הארגונים הציוניים הופכים להיות פרו-ישראלים עד כדי כך שלארגונים הציונים יש משבר של זהות. אם כן שנות החמישים והשישים יש יחסים של תמיכה בישראל אבל לא תמיכה גדולה והתענינות מרובה. 

התגובה המיידית של יהדות אמריקה על המשבר הממשמש ובא עלתה בעצמתה ובהיקפה על כל המשוער. יהודים רבים לא האמינו מעולם שסכנה חמורה למדינת ישראל עשויה להשתלט על כל מחשבותיהם ורגשותיהם.

הזדהותה של יהדות ארצות-הברית עם מדינת ישראל התבטאה בשלושה מישורים: המישור הראשון, היה התעוררות תנועה ספונטנית של צעירים שביקשו לנסוע לישראל כדי לעבוד, בעיקר בקיבוצים, ולהקל בכך על המצב הכלכלי שנוצר עם גיוס המילואים. המישור השני היה פעולה ציבורית-מדינית-המונית-הפגנות, הצפת נציגי ציבור פוליטיים במכתבים, במברקים וכיוצא באלה. בניו-יורק התאספו יותר מ-150000 איש להפגנת הזדהות עם ישראל. בבתי הכנסת ובסביבתם, ליד מוסדות הקהילה השונים ובעיקר בקרבת נציגויות ישראליות נוצרו התגודדיות והפגנות להבעת תמיכה. המישור השלישי, והעיקרי, היה איסוף הכספים, בין אם במסגרת המגבית הישראלית לשעת חירום ובין אם במסגרת ה"בונדס". יהודים עמדו בתור במשרדי הפדרציות כדי לתרום. סכומים ניכרים נאספו באמצעות הטלפון, דבר שלא היה מקובל לפני מלחמת ששת הימים.

המגבית הצליחה לגייס 100 מיליון דולר רק בימי המשבר. העליה התבטאה לא רק בסכומים אלא גם במספר התורמים. למלחמת ששת הימים היתה גם השפעה על יחסי ישראל ויהדות ארצות-הברית, בשוך הקרבות החלו יהודים מארצות המערב בכלל ומארצות הברית בפרט להגיע לביקורים בארץ, לחוש את התרוממות הרוח הישראלית, להיות שותפים לה. בעיניהם, ישראל היתה מעצמה מקומית, שיהודים ולא יהודים היו שותפים להערצתה. עתה המדינה סימלה עבורם את היסוד לקיומם, ואת הבאר ממנה יוכלו לשאוב את זהותם היהודית. 

במלאות יובל למדינת ישראל חלה התרחקות ניכרת בין מדינת ישראל ליהדות ארצות-הברית. אין ספק שמקצת הסיבות לכך נעוצות בתהליכים מבוללים שעוברת יהדות אמריקה, תהליכים המחלישים גם את זיקתה לישראל. אך אחדות מן הסיבות להתרחקות נעוצות גם במתרחש במדינת ישראל. במקביל לתהליכי ההתבוללות שעוברת יהדות אמריקה מסתמנת בשנים האחרונות בישראל מגמה הפוכה - גאות של לאומיות יהודית-ישראלית בוטה, הגורסת כי יהדות אמריקה אבודה לעניין הציוני וכי עזרתה ממילא אינה נחוצה במיוחד. (גל אלון,תשנ"ח, ע"מ 8).
ואכן בקרב משקיפים רווח הרושם כי גדל מספר היהודים באמריקה, שלהם תחושה גוברת של התרחקות מישראל. את הרושם הזה מחזקות גם ראיות מדידות, כמו הירידה בהקצבות של הפדרציות לישראל או ממצאי סקרים כגון זה שעורך הוועד היהודי אמריקני מדי שנה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בר זוהר מיכאל, החודש הארוך ביותר - 50 שנה למלחמת ששת הימים, ידיעות ספרים, 2017

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

America, American Jewish History 93, 4 : pp. 375-407

Sachar. Howard Morely. A History of the Jews in America. A. A. Knopf. NY

Tyler, Gus. A Vital voice – 100 Years of the Jewish Forward, New York