‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אפליה דתית של מוסלמים באירופה ובצרפת בפרט?

תוכן

מבוא. 

השתלטות המוסלמים על אירופה. 

האמונה הדתית בקרב המוסלמים.

דחיית המוסלמים.

איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת.

פרשת הרעלה. 

ועדת סטאזי 

חקיקת חוק הבורקה ופרשנותו 

התגובות לחוק. 

השתלבות המוסלמים.. 

צרפת והאסלאם.. 

ההיסטוריה של היחסים בין האסלאם לצרפת. 

תחילתה של הגירה המונית לצרפת. 

האסלאם עולה. 

ארגוני האסלאם בצרפת. 

המסגד של פריז תחת אלג'יר. 

הלשכה הלאומית של האסלאם בצרפת. 

הנחיות דתיות מבחוץ. 

דאר-אל-אַסלאם, דאר-אל-חַרבּ. 

הדרכים למימוש המטרה. 

המעבר מאנטי ציונות לאנטישמיות חריפה. 

משליטה חברתית לשליטה פוליטית. 

השתלבות או סגרגציה. 

האסלאם של צרפת מול האסלאם בתוך צרפת. 

סיכום.

האם צרפת תתעורר?

מדינת צרפת נבוכה. 

סימביוזה של תרבויות. 

ביבליוגרפיה. 

אין ספק שנושא האסלאם מטריד את האירופים והצרפתים. מהדורות החדשות נפתחות חדשים לבקרים במידע אודות עניין הרעלה, מעשי אלימות של מוסלמים (המוגדרים בצורה עקבית כ "צעירים"), דיונים על "צרפת אחת" או רבדים קהילתיים, ועוד כהנה נושאים שהאסלאם מככב בהם. אין ספק: מדינת צרפת נבוכה.

מול החשש הכבד של השתלטות אסלאמית פוליטית המוצאת ביטויה ביוזמות לחקיקת חוקים בנושא הדת ובנאומים על בלימת התנופה הפונדמנטליסטית, קיים גם הפחד מתגובות המוסלמים, המהווים כוח אלקטורלי משמעותי. כך שר הפנים סרקוזי, הנתפש כלוחם בלתי-מתפשר נגד האסלאם הפונדמנטליסטי, אך התנגד תחילה לחקיקת חוק האוסר על חבישת רעלות בבתי-ספר: "אסור לנו לקחת את הסיכון להשפיל רוב מוחלט של המוסלמים בצרפת". בל נשכח שרוב המוסלמים בצרפת הצביעו עבור הזרמים המקורבים לאחים המוסלמים. ולמרות ההצהרות הקשות של ראשי UOIF, כגון: "הקוראן הוא החוקה שלנו" או "על הממלכתיות להשתנות", סירובו של הארגון לחתום על חופש המרת הדת, שיתופו את השייח' קרד'אווי התומך בפיגועי ההתאבדות, תמיכתו של הארגון באיסור מכירת אלכוהול ואיסור הומוסקסואליות במדינה אסלאמית – למרות כל אלה ארגון זה לא הוצא מחוץ לחוק.

האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 228, של הרפובליקה הצרפתית ונודע בשיח הציבורי בשם הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם נשיא צרפת, ז'אק שיראק.

החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, כאשר נערות מוסלמיות ביקשו ללבוש כיסוי ראש מסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמי המאמין.

"משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים מעמת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית. רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית. ערכים שהגיעו לביטויים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות.

כיסוי הראש שבו מדובר אינו "רעלה" במובן זה שאינו מסתיר את הפנים, אלא נכרך על השיער, האוזניים, הלחיים, ונרכס מתחת לסנטר. הביטוי הצרפתי "foulard" פירושו "צעיף", ואף הוא אינו מתאר נכונה את ה"חימאר" שבו מדובר. בשיח הציבורי בעברית התקבל הביטוי "רעלה" ובו ייעשה שימוש בערך זה.

הזהות שטופחה לאחר המהפכה הצרפתית היא זהות לאומית צרפתית, הרואה בהפגנת שייכות דתית עניין שאינו רצוי. עובדי המדינה בצרפת אמורים להיות אדישים לאמונות דתיות בשעת מילוי תפקידם, ולא להשמיע הצהרות העשויות להתפרש כפוליטיות או דתיות. בשנת 1905 קיבלה צרפת את החוק הקובע את הפרדת הדת מהמדינה, ואוסר על המדינה להכיר או לממן כל דת. מדיניותה הרשמית של צרפת היא החילוניות .

החוק הצרפתי קובע כי בתי ספר המופעלים על ידי הממשל הלאומי או האזורי אינם יכולים לאמץ או לקדם כל דוגמה דתית, בין אם המדובר בדת ממסדית קיימת, או אף היעדרה של כל דת, וכל פילוסופיה אחרת. בתי ספר הממומנים או מופעלים בידי הממשל הלאומי והאזורי אינם יכולים לכפות חינוך דתי על תלמידיהם. הם צריכים להיות פתוחים כלפי ילדים מכל דת שהיא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דן עמיר, בין העלה לרעלה - פרדוקס החופש בלבוש, אתר "חופש"

מרטין סובייה, ‏צרפת, המדינה המוסלמית הראשונה במערב אירופה?, נתיב

עופר קניג, ‏ארבע שנים ל'חוק הרעלה' - פגיעה בזכויות יסוד מול מאבק על פניה של אירופה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה 

Christofer Caldwell, "Allah Mode" Weekly Standard. 

"Muslim Pupils Will Take Off Scarves in Class " L. A. Times.