‏290.00 ₪

מבוא. 3

עבודתה כעורכת דין 3

שיפוט. 3

מחוזי 4

כריזמטית במקומות הנכונים. 6

השפעת לנדוי 12

הסנדק בגין 13

רדיפת הרוויזיוניסטים. 16

המנהיגה כבר שם. 18

על זכותו של יגאל עמיר להתפלל. 20

דליה דורנר. 22

ביוגרפיה. 22

כשופטת בבית המשפט העליון 24

פעילות ציבורית לאחר פרישתה. 24

פרסים שקיבלה וכיבודים להם זכתה. 25

משפחתה. 25

פסיקות בולטות. 26

אג'נדה בנושא מעצרים. 28

משפט פלילי 28

דרך מחשבה וכתיבה משפטית. 28

מדד הפורמליזם: כתיבתה של השופטת דורנר כמקרה מבחן 31

ניתוח פסקי הדין 33

אופן הצגת השאלה המשפטית. 33

עניין דנילוביץ׳ 33

עניין מילר. 35

הסתמכות על טיעונים חוץ משפטיים. 36

עניין מילר. 37

הסתמכות על עיקרי מדיניות ועל עקרונות משפטיים. 39

עניין דנילוביץ׳ 39

שמירה על הבחנות מסורתיות של המשפט. 42

יצירתיות בפסיקה. 44

מקצוענות וניתוק. 45

דיון בממצאי הניתוח. 45

ביבליוגרפיה. 50

עבודה זו תעסוק בדמויות חשובות בעולם המשפט הישראלי:  השופטת מרים נאור , השופטת דליה דורנר.

שני ניגודים : מרים נאור שמרנית וממסדית עם רקע משפחתי ימני, לעומתה השופטת דליה דורנר ליברלית מאוד וחושבת מחוץ לקופסא.

מרים נאור  היא נשיאת בית המשפט העליון משנת 2015, תחילה כיהנה כשופטת בבית משפט השלום בירושלים, עד למינויה לבית המשפט המחוזי . בתפקידה זה הייתה בהרכב השופטים (יחד עם השופטים: יעקב צמח שכיהן כאב בית הדין, ומוסיה ארד) שהרשיע את אריה דרעי בפלילים. בשנות התשעים היא ישבה כדן יחיד ב"משפט הבנקאים" בו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים ל"פרשת הויסות" של המניות הבנקאיות, משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל.‏ במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 2000 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.

משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003.

באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין. לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון (מינוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון לנשיא - שיטת הסניוריטי)  נאור החליפה בשנת 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון, עד לפרישתה, בשנת 2017.

דליה דורנר - עם פרישתה מהצבא, מונתה לשופטת מחוזית במחוז הדרום, ומאוחר יותר במחוז ירושלים. בתפקיד זה ישבה בהרכב השופטים משפטו של ג'ון דמיאניוק שזוהה כאיוון האיום, הפושע הנאצי האוקראיני מטרבלינקה. דורנר לא חפצה לשבת בהרכב בשל התנגדותה העקרונית לעונש המוות, אולם עמיתיה, שהכירו ביכולתה לארגן כמויות עצומות של חומר ולהתמצא בו, לחצו עליה לקבל את התפקיד‏‏. בערעור בבית המשפט העליון דמיאניוק זוכה מחמת הספק, בעקבות ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. הראיות החדשות התגלו בעקבות פתיחת ארכיוני הק.ג.ב. [1]

באפריל 1993 מונתה דורנר לשופטת בבית המשפט העליון במינוי בפועל, ביוזמתו של הנשיא שמגר. כעבור שנה, באפריל 1994, מונתה דורנר לכהונת קבע כשופטת בית המשפט העליון. דורנר זוהתה כדבקה במיוחד בזכויות האדם, וכפרשנית מרחיבה של חוקי היסוד (אם כי יש אקטיביסטיים ממנה במגמה זו). היא החמירה עם נאשמי צווארון לבן. גישות אלו, כפי שהשתקפו בפסיקותיה, הפכו אותה לאחת מהבולטות שבשופטי ישראל, אך היא לא זכתה לאהדה בחוגי הימין והחרדים. לקראת סוף כהונתה שימשה גם כיושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.

במשוב לשכת עורכי הדין על השופטים לשנת תשס"ד זכתה דורנר בציון הנמוך ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון. נטען נגדה כי בתיקים אזרחיים היא מפגינה חוסר סבלנות רב כלפי עורכי הדין הטוענים מולה. מנגד נודעה דורנר כאחד השופטים המהירים ובעלי ההספק הגבוה ביותר במתן פסקי דין.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 נעמי לויצקי, העליונים: בתוככי בית המשפט העליון, עמ' 234, הוצאת הקיבוץ המאוחד 

דליה קרפל, איך תיראה כהונת מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון? דיוקן