עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית איסור הלבנת הון, אחריות של גופים פיננסיים, רגולציה, בנקים, סייבר, שיטות הלבנה אלקטרונית (עבודה אקדמית מס. 9941)
290.00 ₪
39 עמודים.
השאלה המחקרית
מהו היקף האחריות של התאגידים הבנקאיים במקרים של הפרת חוק איסור הלבנת הון?
תוכן עניינים
מבוא
השאלה המחקרית
פרק א': הלבנת הון – סקירה
הלבנת הון מהי?
שיטות הלבנה חדשות וההתמודדות עימן
הלבנת כספים מסורתית מול הלבנת כספים וירטואלית
ניתוח שלבי הלבנת הון מסורתית .
ניתוח שלבי הלבנת הון בפשיעת סייבר
שיטות הלבנה אלקטרונית
מסחר ומערכות תשלומים אלקטרוניות
המצב המשפטי בישראל
מטבע אלקטרוני
הלבנה וביטקוין על קצה המזלג
המצב המשפטי בישראל
פרק ב': הבנקים כגוף לאכיפת איסור הלבנת הון
הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון
הדין בישראל בטרם קבלת הצו
החובות המוטלות על הבנקים
נפקות האחריות המוטלת על הבנקים והשלכותיה – בחינה מחקרית
מסלול ענישה פלילי
מסלול ענישה מנהלי
הניתוח המחקרי
סקירת וסיכום החלטות וועדת העיצומים
סקירת פסיקה
סיכום ממצאי סקירת הפסיקה.
סיכום הממצאים
פרק ג': משפט משווה
הדין בארצות-הברית
רקע חקיקתי
החובות המוטלות על הבנקים
הדין באנגליה
רקע חקיקתי
החובות המוטלות על הבנקים
סיכום ומסקנות
בביליוגרפיה
נספחים
הפשיעה המסורתית החלה לפתח פן נוסף ורחב היקף בעשור האחרון – עבירות הלבנת ההון, אשר במקביל הפכו אט אט לחלק ניכר במאבק הבין-לאומי בעבריינות. כיום רבות מן העבירות הולכת יד ביד עם הלבנת ההון, בדגש על עבירות בתחום הסמים, ההימורים ופשעים חמורים נוספים המבוצעים ע"י ארגוני פשיעה אך לא רק - הכלכלה הלוחצת והמרוץ היומיומי לאחר רווחה ועצמאות כלכלית דוחקים גם אנשים מן הישוב ועסקים קטנים לתוך מעגל עבריינות מסוג זה.
מקורו של המונח הלבנת הון ("Money Laundering") הוא בניסיונותיה של המאפיה בארה"ב בראשותו של אל קפון הנודע, "לכבס'' כסף לא חוקי באמצעות מכבסות בגדים ומכוני שטיפת מכוניות שנשלטו ע"י חברות או תאגידים גדולים, וזאת במטרה להטמיע אותו בתוך מערכת הנושאת אופי חוקי ובכך לטשטש את מקורו הבלתי חוקי.
פעולות המבוצעות לצורך הלבנת כספים שמקורם בלתי חוקי יוצרות למעשה ממד משקי נוסף - מלבד כלכלה "רשמית" בה אנו מתנהלים באופן שוטף, נוצרת לה "כלכלת מחתרת'' המתאפיינת בהתנהלות עסקית פגומה תוך כדי ניהול קלוקל וזאת לצורכי השגת רווח כספי בלתי חוקי.
על פי הערכות, הפשע המאורגן מגלגל סכומים שבין 2.1 ל-500 טריליון דולרים בשנה. מתוך כך היקף הלבנת הון נע בין 2.85 ל-400 טריליון דולר בשנה[1]. הלבנת הכספים היא פעולה הכרחית לצורכי ביצוע עסקאות בלתי חוקיות באמצעות מזומן אשר אינו משאיר עקבות וסימנים כלשהם ברישומים בנקאיים ואשראי.
בשנת 2002, בעקבות לחץ לאומי כבד והרצון לנתב את הרווחים השחורים אל תוך מערכת מיסוי לגיטימית, נכנס לתוקף - חוק איסור הלבנת הון , אשר יועד להילחם בתופעה של הלבנת הון.
בעקבות כניסת החוק לתוקף הוצאה ישראל מ"הרשימה השחורה"[2] של ארגון הFinancial Action Task Force (להלן: FATF) רשימה הכוללת מדינות אשר מסרבות לשיתוף פעולה בתחום הלבנת הון ומימון טרור. חשוב לציין, כי על מדינות הנמצאות ברשימה השחורה, מוטלות סנקציות כלכליות שונות.
עם חקיקת החוק ומתוך ההבנה כי לבנקים יש חלק גדול בשרשרת ההלבנה וגם כי גורמים עבריינים מנצלים מערכת זו לטובת פעילות של הלבנה, עלה כי לא ניתן לבצע אכיפה אפקטיבית ללא הסדרת הפיקוח על התאגידים הבנקאיים. בעקבות כך חוקק צו המסדיר את נושא הזיהוי התקין והדיווח של הבנקים לרשויות הרלוונטית בדבר חשדות להלבנת הון. אך האם די בכך? זאת ועוד אנסה לבחון במסגרת עבודה זו.
עבודה זו תבחן מהו היקף האחריות של התאגידים הבנקאיים ועובדיהם במקרים של הפרת חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור והצו הבנקאי וכיצד מתבטא יישום חקיקה זו הן בפסיקה הן באכיפה מנהלית.
הסמינריון מחולק ל-3 פרקים, הפרק הראשון ידון בשיטות הלבנה מודרניות (בדגש על שתי שיטות בולטות וחדשניות) וכיצד מתמודד המחוקק בישראל עימן. בפרק השני אפרט את חובותיו של הבנק כפי שחוקקו במסגרת הצו הבנקאי ואבצע סקירה מקיפה של כלל החלטות וועדות העיצומים והפסיקה בבתי המשפט השונים, בכדי לנסות לפענח את היחס לצו הבנקאי וחוק איסור הלבנת הון ועל מי מוטלת האחריות ליישומם בתוך המערכת הבנקאית. לאחר מכן, אבצע סקירה השוואתית עם המשפט האמריקאי והאנגלי בכדי להבין כיצד מערכות זרות אלו מתמודדות עם הסוגיות המורכבות של הטלת האחריות על הבנקים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
חוק איסור הלבנת הון
עו"ד חיים רביה, "מע"מ מסרב לרשום חברה הפועלת באמצעות ביטקוין"
Friedrich Schneider, Ursula Windischbauer, Money laundering: some facts, Published online: 21 Springer Science+Business Media, LLC 2008 p.4
European Committee on crime problems, Detailed assessment report on Israel - Anti-Money laundering and combating the financing of terrorism, Strasbourg, 22 August 2008