‏290.00 ₪

מבנה העבודה

• מבוא
• פרק א: חברות התרופות (וכל מה שקשור , מדענים פיתוח וכו)
• פרק ב: הרופאים (רוקחים וכו)
• פרק ג: החולים
• פרק ד: חקיקה (בארצות שונות)
• פרק ה : קנין רוחני של תרופות  
• סיכום
• ביביליוגרפיה

תועמלנות רפואית מהווה זרוע מרכזית וחשובה במערך השיווק של כל חברת תרופות או חברה לציוד רפואי. זרוע התועמלנות כוללת על פי רוב צוות של תועמלנים רפואיים, אשר נושאים תארים אקדמיים בתחומים

פרה-רפואיים, כגון B.sc במדעי החיים, כימיה, תזונה, רוקחות או סיעוד (הרקע האקדמי משמש כמובן בסיס טוב והכרחי להבנת עולם התרופות).

התועמלנים הרפואיים הם למעשה נציגי מערך השיווק של חברות התרופות והציוד הרפואי מול רופאים, רוקחים ואנשי צוות רפואי במרפאות, בבתי מרקחת ובמרכזים רפואיים. תפקידם הוא לקדם ולשווק את מוצרי החברות שהם מייצגים בקרב קהלים אלה.

משימתו של התועמלן הרפואי היא להשפיע על הגורמים הרפואיים המקצועיים להמליץ או לרשום למטופליהם את התרופות / המוצרים הרפואיים שהם משווקים.

אסטרטגיית העבודה של התועמלנים הרפואיים מבוססת על פי רוב על יצירת קשר אישי ומקצועי עם הצוותים הרפואיים, באמצעות הזרמת מידע ועדכונים שוטפים על מוצרי החברה. תפקידם כרוך בין היתר גם בהכנת מצגות, העברת הדרכות צוותיות והשתתפות בכנסים מקצועיים.

חשוב לזכור כי חברות התרופות משקיעות משאבים רבים בהכשרת צוות התועמלנים שלהם באמצעות הדרכות וקורסים, הן בתחום המכירות והן בתחום הפרמקולוגי.

במרבית המקרים שכר התועמלן הרפואי מחולק לשכר בסיס ולעמלות בהתאם לעמידה ביעדים איכותיים וכמותיים ועולה בקורלציה לוותק ולניסיון. בנוסף, נהנים התועמלנים גם מרכב צמוד, טלפון סלולארי ולרוב מקבלים גם מחשב נייד.

מהי המדיניות הרצויה שתעשיית התרופות צריכה לנקוט שתשמר מיקסום רווחים, מחד, אך תשמור על מחויבות מוסרית עליונה לחיים תוך ריסון עצמי וחיצוני, מאידך? בהשערת המחקר- הנחתי כי מטרת הרווח של חברות התרופות גוברת על המחויבות המוסרית העליונה לחיי אדם.

לאחר עיון במאמרים שנכתבו, חשוב לציין, כי מדובר בהחלטה קשה הן משום שזכות הקניין הרוחני חשובה ופגיעה בזכות זו תפגע לא רק בחברות התרופות אלא גם בכלל האוכלוסייה והן משום שזכות האדם לקבל טיפול רפואי היא זכות יסוד חשובה.

ניתוח הדילמה המוסרית מאשש את השערת המחקר כי מטרת הרווח של חברות התרופות גוברת על המחויבות המוסרית העליונה לחיי אדם.

המסקנה שאליה הגעתי עומדת בניגוד לאינטואיציה, שבה הזכות של פרט לקבל טיפול רפואי אמור להיות נדחף ע"י דאגה מוסרית ולא ע" מניע הרווח. למעשה זכות החיים וזכות הבריאות אמורות להיות חשובות יותר מהזכות להגדלת רווחים.

  זכויות הקניין הרוחני לא צריכה לעלות על זכות החיים וזכות האדם לבריאות.

אם לפרט יש יכולת לעזור לאדם הזקוק לעזרה מחובתו לעשות זאת. משום שאנו חיים בקהילה גלובלית שמצויה בתלות הדדית בו האינטראקציה הכרחית להישרדות, למניעה של התפשטות מחלה ולרווחה. לתעשיית התרופות יש אמצעים לסייע לחולים ולכן מוטלת עליה החובה לעזור לנזקקים הזכאים לטיפול רפואי. כמובן שאין זה אומר כי עליה לחלק תרופות חינם עד שהיא פושטת רגל.

הכיוון הנכון שאליו חברות התרופות צריכות לשאוף הוא לקבוע מהן התרופות החיוניות/מצילות חיים וקביעת מדיניות שונה לאותן תרופות, במיוחד מדיניות תמחור שונה. הן צריכות לקחת על עצמן יותר אחריות חברתית כך שתהיה כחלק מובנה בתוך הארגון.

מן הראוי לציין, כי חברות התרופות הן חלק מבעיית הנגישות לתרופות, אך הן בהחלט לא צריכות להיות נושאות בכל נטל הבעיה וזאת משום שבעיית הנגישות רחבה ומסובכת יותר (וזה כבר נושא לעבודה אחרת).

חברות תרופות אינן יכולות לפעול לבד. רק ע"י שיתוף פעולה בין תעשיית התרופות ככלל ובין ארגונים ממשלתיים וארגונים בין ממשלתיים ניתן אולי יהיה לתת מענה לבעיית הנגישות לתרופות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבע א. "מוסר ועסקים- קבילים בלתי נפגשים" תל אביב

3 גיל-עד, נ."מדינות מפותחות, מדינות מתפתחות ", המשפט: כתב עת לענייני משפט. גיליון מס' 17, עמ' 75-86.

4. Cravens, K. S. and Glover, H. D. "Pricing complexities in the

 pharmaceutical industry: implications for external a uditors", Managerial Auditing Journal. Vol. 10 No. 7: pp. 8-16.

5. De George, R. T. "Intellectual Property and Pharmaceutical Drugs: An Ethical Analysis", Business Ethics Quarterly. Volume 15, Issue 4: pp. 549-575.

תקחסין