‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניצול פועלים בשכר זעום בסדנאות יזע בתנאי עבודה מחפירים?

תוכן העניינים:

 מבוא

נקודת מבט כלכלית פנים ארגונית

אתיקה של העסקה בסדנאות היזע

רגולוציה וריסון

איגוד מקצועי בינלאומי UNI האמור להגן על תנאי העבודה והשכר של העובדים

אחריות תאגידית חוקית ומוסרית

רקע היסטורי

ניתוח שוק נעלי הספורט

ניתוח שוק הלקוחות

ניתוח מתחרים

סביבה כלכלית

סביבה חברתית, תרבותית, דמוגרפית

מבנה החברה

סביבה חוקית

ניצול עובדים במפעלי נייק

חשיפת תנאי העסקת העובדים המחפירים ע"י התקשורת

השינויים שנעשו בחברה בעקבות הבקורת על ניצול עובדי הסווטשופ

השינוי התפיסתי

השינוי הארגוני מבני להתאמה לשיקולים מוסריים כלפי העובדים

השינויים בנושא אחריות חברתית

סיכום

ביבליוגרפיה

השימוש בשיטת "סדנאות היזע" במיקור חוץ תפס תאוצה החל מסוף המאה העשרים, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מערכות המידע והכלכלה העולמית, והיווצרות "הכפר הגלובלי". שיטה זו נתנה מענה לצורך לקצר זמני תגובה, לחסוך בעלויות, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים בעלויות מינימליות. בארצות הברית, למשל, הרווח ממיקור חוץ של שירותים אל מחוץ לארצות הברית, הסתכם ביותר מ- 60 מיליארד דולר. בעידן זה, בו ניתן לשווק מכל מקום, לממן מכל מקום ולייצר בכל מקום, אין עוד צורך במבנה הריכוזי המסורתי של כלל האגפים תחת קורת גג אחת. על פי שיטה זו, בסביבה דינמית ולא צפויה, זמן התגובה של הארגון לשינויים הינו גורם קריטי. בשיטה זו נבחנות כלל פעילויות הארגון, ואלו שאינן מהוות גורמי ליבה, קרי, לארגון יש יתרון בשמירתם, מוצאות החוצה - באמצעות חברות משנה, קבלנים חיצוניים, ארגונים מומחים וכו'. כך נחסכות התשומות אותן משקיע הארגון בקשרים החיצוניים, ומופנות לטיפול בבעיותיו הפנימיות.

במשמעותו הבסיסית מתאר המושג, מיקור חוץ, מצב בו מוציא הארגון תהליכים לניהול חיצוני, שבמבנה הארגוני המסורתי, היו מנהלים בתוך מסגרתו הפנימית.

מיקור חוץ, הידוע בכינויו גם כקבלנות משנה או אאוטסוסינג (Outsourcing), הוא תהליך בו לוקחים תפקיד כלשהו מסוים ומוגדר בהיקפו, תפקיד שנהוג היה לבצע בתוך החברה ומעבירים אותו לחברה חיצונית אשר מבצעת את התפקיד כקבלן משנה עבור החברה המזמינה וזאת כחלק מן הפעילות הכוללת של החברה המזמינה.

תפקידים של מיקור חוץ עשויים להיות בתחומי המחקר, הנהלת חשבונות, מרכזי שרות למינהם, תיכנון הנדסי, תכנות, תרגום, הכנת שרטוטים הנדסיים, הקלדות שונות וכדומה.

 מיקור חוץ הוא אתגר ישיר לשיתוף פעולה בין עובדים ממדינות שונות לארגונים.

הטענה העיקרית כיום הינה שארגונים ותעשיות צריכים לקדם ולפתח אסטרטגית ניהול משאבי אנוש חדשה שתאזן בין ההשלכות השליליות של תופעת מיקור החוץ לבין אחריותארגונית כלפי העובדים החיצוניים.

בכלכלה "חדשה" זו, הון אנושי מתבסס על ידע יותר מאשר על מעבדות פיסיקליות וחומרי גלם.

גם המידע והאנשים להם הוא שייך, הפך לחשוב כמו הטכנולוגיה בה משתמשים.

ההון האנושי או עובדי ויוצרי היידע, הם בעלי ערך עליון המקושר ישירות להצלחת הפירמה בתפקודה בסביבה תחרותית חדשה זו.

לתופעת מיקור החוץ יתרונות רבים גם מעבר לרמת הארגון.

עבודות שונות המיוחסות ומיועדות למיקור חוץ יכולות להינתן לערים ואיזורים בהם האבטלה גבוהה ובכך לשפר גם את מצב האבטלה במדינתם וגם לקבל הטבות ממשלתיות כאלה ואחרות.

עבודות כמו מרכזי שרות לקוחות אינם חייבים להיות ממוקמים גאוגרפית בסמוך לארגון עצמו ועל כן ניתן להעביר אותם בהליך מיקור חוץ, לאיזורים בהם עלויות השוק נמוכות יחסית לעלויות שדורשים באיזורים משגשגים, בגלל האבטלה השרויה במקום.

במצב כזה, יוצאים כל הצדדים נשכרים (WIN WIN SITUATION).

למרות שמיקור חוץ יכול לתרום רבות הן לפירמה, הן לכלכלות של מדינות והן לציבור העובדים, הוא גם עלול לפגוע בסקטורים שונים, כגון אוכלוסית עובדים חלשה, מערכות מידע וכיו"ב.

מיקור החוץ יכול אף לפגוע בכלכלת מדינות במצב בו חברות רבות ממדינה מסוימת משתמשות במיקור חוץ במדינות שונות.  

מצב זה עלול אף ליצור אבטלה רצינית במדינת המוצא עקב חוסר במשרות מקומיות. פירמה מסוימת יכולה לרצות במצב כזה מסיבות רבות, כאשר העיקרית שבהן היא הוזלת עלויות ובכך מיקסום רווחי בעלי המניות.

כיום, נתפסים עדיין עובדים זמניים במיקור חוץ כמנוצלים, שכן הם אינם מקבלים את השכר האמיתי הראוי על העבודה אותה הם עושים, הם בדרך כלל אינם זכאים לזכויות סוציאליות ובנוסף אף מפוטרים בקלות רבה מידיי ביחס לעובדים ישירים של החברה.

תופעת מיקור החוץ הולכת ומשתלטת על כלכלות רבות ויותר ויותר תפקידים זוטרים ובכירים הופכים להיות תפקידים השייכים לתפקידי מיקור החוץ.

בעיה שעלולה להיווצר במצב כזה היא חוסר לויאליות של עובדים חיצוניים, שכן הם אינם נחשבים לעובדי החברה. חוסר לויאליות עלול להביא נזק רב לפירמה החושפת מידע רב לעובדים אלו ולעולם אינה יכולה לדעת לאלו "ידיים" הוא יגיע.

כיצד מתמודד מנהלים עם דילמות מוסריות הנובעות ממיקור חוץ?

למנהלים בארגונים בהם קיימים עובדי קבלני משנה קיימות דילמות מוסריות רבות.

חלק מהדילמות יעסקו בדילמות של מנהלי ארגונים ומקבלי החלטות, חלק אחר מהדילמות יעסוק בבבעיות בהתנהלות מול משרדי הממשלה, וחלקן בהתנהלות העובדים כלפי המעסיקים ומוסדות הממשלה בארץ מוצאם.

הרעיון העיקרי חבוי מאחורי העובדה שלא מתקיימים יחסי עובד – מעביד בין עובדי קבלני המשנה לבין הארגונים השוכרים שירותי מיקור חוץ.

 בנוסף, קיימות דילמות שמקורן במרחק הגאוגרפי שבין הפירמה לעטבדים המבצעים את העבודה, הטומן בחובו בעיות פיקוח.

בעיות פיקוח אלו, עלולות להוביל למצב בו מבוצעת עבודה ע"י קטינים ו/או ע"י מבוגרים אך ללא מתן זכויות סוציאליות בסיסיות ובניגוד לחוק, כאשר הפירמה צריכה לבחור בין תפוקה וריווחיות לבין מוסר מינימלי בזכויות העובדים, למרות היותם עובדים חיצוניים.

לסיכום הדילמות המוסריות הכרוכות במיקר חוץ, אבחן את השאלה האם קיים צורך בריסון המערכת העסקית וכיצד הוא בא לידי ביטוי ברמה הלאומית וכן אבחן ארגונים שהוקמו לצורך הימנעות מבעיות מוסריות כאלו ואחרות ברמה הבין לאומית.

לינק למצגת סווטשופ ניצול פועלים שכר זעום סדנאות יזע 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ברקאי, תמר . אחריות חברתית של עסקים: ניאו-ליברליזם    תיאוריה וביקורת

רונן קוסלובסקי, "כל מה שרצית לדעת על אאוטסורסינג", סטטוס

DeWinter, Rebecca. "The Anti Sweatshop Movement: Constructing

 Corporate Moral Agency in the Global Apparel Industry". Ethics and

International Affairs 15 2