‏290.00 ₪

בינואר 2019 שונה שם חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות הכלכלית.

תוכן עניינים

מבוא:. 4

הפעולות שהמדינה מפעילה על מנת לצמצם את הריכוזיות. 4

ביטויי הריכוזיות בתחום הבנקים בישראל. 6

עמלות הבנקים.. 7

הגבלים עסקיים.. 9

מבט משווה -ארה"ב ואירופה. 11

חקירת תיאום עמלות הבנקים.. 13

מוסר עסקים ובנקאות. 14

רמת המוסר הנדרשת מעסקים.. 14

המיתוסים של השוק. 16

מודל הבעלים.. 16

מיתוס ראשון - עסקים ללא מוסר. 16

מיתוס שני-העסקים כמשחק. 16

מיתוס שלישי- עסקים כג'ונגל. 16

מיתוס רביעי- מיתוס הרווח. 17

עקרון הסגולה הטובה (אריסטו):. 18

מיתוס הג'ונגל:. 19

מוסר ועסקים: השוואה למשבר מניות הבנקים.. 20

ביבליוגרפיה. 22

נספח. 26

מונופולין ובעל מונופולין 26

הגבלות לגבי בעל מונופולין 26

ערר על הגבלת מונופולין 27

סירוב בלתי סביר. 27

ניצול מעמד לרעה [תיקון: תשנ"ו] 27

ריכוזיות כלכלית חריגה גורמת להיעדר תחרות במשק ובכך עלולה להגביר את יוקר המחיה. ע"פ הטענה, במשק הישראלי קיימת ריכוזיות לכאורה והיא מעסיקה את הציבור הישראלי. על פי דו"ח הבנק העולמי 12.0% משווי השוק הישראלי מוחזק בידי פירמידות שליטה (מקום 17 מבין 45 המדינות שנבדקו) ו-23.3% משווי השוק הישראלי מוחזקים בידי חברות החזקה (מקום 20 מבין 45 המדינות שנבדקו) .‏

בעבר הקימה ממשלת ישראל את הוועדה להגברת התחרותיות במשק (שכונתה גם ועדת הריכוזיות) כדי לבדוק את הנושא לעומק ולגבש פתרונות כיצד להתמודד עם בעיית הריכוזיות במשק.‏ במהלך דיוני הוועדה עלו טענות כי הריכוזיות בישראל אינה חריגה, אך הן היו טענות מיעוט. הוועדה הגישה את המלצותיה הסופיות ובעקבות המלצתה חוקק חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל.תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת שער הריבית ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטארית, פיקוח ורגולציה על הבנקים, וניהול יתרות המט"ח הלאומיות.

ניקח כדוגמא את משבר מניות הבנקים. היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. איבד הציבור את אמונו בבועת מניות הבנקים והחל מוכר את מניות הבנקים ורוכש במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר, החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור וב-6 בספטמבר 1983 הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. אובדן היכולת לספוג את ההיצע עלול היה להביא רבים מלקוחות הבנקים לפשיטת רגל, משום שרכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, ולהביא את הבנקים עצמם לפשיטת רגל, משום שהבטוחות לאשראי רב שנתנו היו מניותיהם בלבד. כדי למנוע אפקט דומינו זה, שיביא לקריסה כלכלית, הופסק המסחר במניות ארבעת הבנקים הגדולים, ובתוך שבועיים גובש "הסדר מניות הבנקים", שבו נטלה הממשלה על עצמה התחייבות לפדות את המניות במועדים שונים, יחסית לערכן ערב סגירת הבורסה. השליטה בבנקים עברה לידי ממשלת ישראל, אך למנהליהם החדשים הושארה עצמאות עסקית מלאה, במטרה לאפשר לבנקים שמירה על כושרם לפעול בשוקי הכספים. כאשר המסחר במניות נפתח מחדש, ירד שערן ב-17%. מי שהחליט למכור את המניות מיד נשא בהפסד זה, אך רוב בעלי המניות העדיפו להמשיך ולהחזיק בהן עד תום התקופה שנקבעה. ערכה של ההתחייבות לרכישת המניות שנטל אוצר המדינה על עצמו נאמד ב-6.9 מיליארד דולר (הערך הסופי יתברר כאשר יסתיים תהליך מכירת מניות הבנקים לציבור). בעקבות המשבר הוקמה ועדת חקירה, "ועדת בייסקי" בראשה ישב שופט בית המשפט העליון משה בייסקי. בעקבות מסקנות הוועדה הועמדו ראשי הבנקים לדין והועלו הצעות שונות לרפורמה בשוק ההון, שרובן מומשו רק שנים רבות מאוחר יותר. בעקבות המשבר החליטו הבנקים על שינוי במדיניותם, העלו את העמלות ללקוח, סיווגו את הלקוחות בהתאם לכדאיות של ביצוע עסקים עמם ודחו חלק מהלקוחות שנחשבו בלתי כדאיים. בעקבות המשבר גם צמצמו הבנקים את מספר סניפיהם, במיוחד באזורים בהם היה הפוטנציאל הפיננסי מצומצם וקטן מספר העובדים בבנקים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' ירון זליכה, פתרונות למשבר החברתי כלכלי  - מרכז האקדמי אונו

Teck Foo, C Conceptual lessons on financial strategy following the US sub-prime crisis. The journal of risk finance. Volume 9 pages 292-302