‏290.00 ₪

תוכן העניינים 

בעת האחרונה אנו נחשפים חדשות לבקרים למקרים בהם חברות במשק הגיעו למצב של חדלות פירעון ובעקבות כך, לפשיטת רגל ופירוק. למצב זה השלכות רבות הן חברתיות והן כלכליות, הן ישירות על הנושים של החברה והן עקיפות על חברות וגופים, המצויים בקשר עסקי עם נושי החברה.

מרבית העובדים כלל אינם מודעים למכלול האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם. במקרים לא מעטים, שוגים העובדים בסברם כי אין בסיס איתן לקבלת זכות כזו או אחרת מאחר והחברה מצויה בהליכי פרוק. מנגד, עובדים הבוחרים להגיש תביעותיהם לבית הדין לעבודה, מוצאים עצמם לעיתים במצב בו השקיעו את מיטב משאביהם ואף זכו בפסק דין המקנה להם זכויות, ברם, אין בידם כל אפשרות לממש את פסק הדין שניתן להם ולגבות את הכספים האבודים(סיטואציה כזו מתרחשת כאשר ניתן לחברה צו לעיכוב או להקפאת הליכים).

לפיכך, שאלת המחקר שתידון בעבודה זו הינה מהן זכויות העובד בפשיטת רגל ופירוקו של תאגיד? 

עבודתנו תתמקד בהשלכות של פשיטת רגל ופירוק על עובדי החברה ותציג את זכויותיהם וההגנות של העובדים, אותן מעניקה החקיקה והפסיקה הישראלית. בנוסף, תיערך השוואה בין החקיקה הישראלית לבין החקיקה והפסיקה הזרה בנושא, ומתוך כך תידון שאלת הראוי אל מול המצוי.  

בעת האחרונה, הציג הכנ"ר עמדתו בנושא זכויות העובדים אגב פשיטת רגל ופירוק תאגיד, וקבע כי מרגע שעובד פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הגמלה המגיעה לו בעקבות פשיטת רגל של מעסיק או פירוקו של תאגיד, הוא קיבל את "מלוא זכויותיו" ואינו זכאי עוד לתשלומים מסך הכספים המחולקים בין הנושים בדין קדימה^[1].

בעבודתנו ננסה להראות כי "מלוא זכויותיו" של העובד או במילים אחרות תשלומי הביטוח הלאומי, מהווים "רשת ביטחון" צרה מאוד עבור עובדים אשר סיימו את העסקתם עקב פשיטת רגל או פירוק תאגיד וברוב המקרים אינם מכסים את מלוא החוב של המעביד, ואף לא את רובו. הלכה למעשה, במסגרת החקיקתית שקיימת היום: חוק הביטוח הלאומי, חוקי המגן ובכללם דין קדימה והפסיקה, מגלגלת המדינה חלקים גדולים מהחוב שיצרו פשיטות הרגל או הפירוקים, על העובדים בצורה שאינה יחסית לחובות החברה המגולגלים על נושים אחרים. שכן, לרוב יהיו העובדים לחוליה החלשה ביותר מבין הנושים.

בדרכנו לבחון סוגיה זו, נציג תחילה בפרקה הראשון של העבודה את חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד (פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ס' 180-190)^[2] (להלן:"חוק המל"ל"), בהמשך נציג את דוקטרינת הרמת מסך ביחסי עבודה ונעמוד על יתרונותיה אל מול חסרונותיה. בנוסף, נסקור את עמדת ביהמ"ש ויחסו בהפעלת דוקטרינה זו. לאחר מכן, נבחן את זכויות העובדים בדין קדימה כפי שהן קבועות בס' 78 לפקודת פשיטת הרגל^[3] וס' 354 לפקודת החברות^[4].  לאחר מכן, נערוך סקירה ונשווה בין הדין הישראלי לדין הזר בשאלת דין הקדימה וזכויות העובדים בפירוק ופשיטת רגל.

בהמשך הדרך, נציג את פרקה השני של עבודתנו, נדון במקרים בהם חדלות פירעון של חברה נפתרה ע"י הסדר נושים ולא ע"י פשיטת רגל או פירוק. תהליך זה מלווה לרוב במכירה של החברה והחלפת בעלים וותיקים בבעלים חדשים. בפרק זה של העבודה, נבחן את ההשלכות של החלפת הבעלים על זכויות העובדים בשני מקרים: כאשר העובדים מסכימים להחלפת הבעלים וכאשר הם מתנגדים לה.

לאחר מכן, נציג את ההצעה לתיקון חוק פיצוי פיטורין וכן את הזכאות לפיצויים אלו, בחילופי בעלות בין זכיינים.  באותו עניין, נראה כי למעסיק חובות שונות כלפי ארגון וועד העובדים, ונעסוק בתימוכין של חובות אלו, המושרש בענפי המשפט השונים.

נערוך אף כאן השוואה בין הדין הקיים בארץ ובין הדין הזר ונראה כיצד לעניות דעתנו, המצב המצוי אינו המצב הרצוי ואילו שינויי חקיקה ראוי שיישומו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• "הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברות"- ד"ר מיכל הורביץ 232 (ת"א, התשס"ג-2003).
• "דיני חברות" – פרופ' ציפורה כהן (הוצאת לשכת עוה"ד, תש"ס-2000).
• "הגנת ההסתמכות במשפט המנהלי"- ד. ברק-ארז.

• T. Prugberger, C. Cask and H. Toth "Hungarian Legal Regulation of Workers` Guaranteed payments in cases of Employer insolvency" SEER South- East Europe review for labor and social affairs issue 2002
• G.W Johnson "Insolvency end Social Protection: Employee Entitlements in the Event of Employer Insolvency"