‏290.00 ₪

עבודה אקדמית זו לא הוגשה בשום מוסד אקדמי ונכתבה במיוחד למאגר העבודות

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

תוכן עניינים

מבוא  4

האינתיפאדה. 4

"הכיבוש". 5

רצועת עזה כשטח. 6

מסורת השהידים.. 6

שאלת המחקר. 8

השערת המחקר. 8

סקירת ספרות אקדמית. 9

סרטי מלחמה. 9

מתודולוגיה. 11

המדיה הנבחרת הראושנה כמקרה בוחן:  הסרט "סגר"/ רם לוי. 12

ביקורת המבקרים הקולנועיים על הסרט. 13

גיוס המסך ברמה הפוליטית.. 13

אידיאולוגיית הסרט וביקורת חוגי הימין והדתיים:. 14

ניתוח של סצינות מרכזיות בסרט "סגר". 15

סרט שני :חמש מצלמות שבורות. 21

המועמדות לאוסקר והזכייה באמי. 24

ניתוח   25

ביבליוגרפיה. 30

פילמוגרפיה. 31

הסרטים הדקומנטריים "סגר"  . בימוי:  רם לוי, "חמש מצלמות שבורות". בימוי: עימאד בורנאט וגיא דוידי

הדיון שלי יורכב מהמסקנות האנליטיות בסצנות שניתחתי.  לפי הכלים המחקריים אנסה לענות על שאלות המחקר : באילו אמצעים משתמש במאי הסרט כדי לתאר את מצוקת התושבים הפלשתינאים ברצועת עזה אל מול מדינת ישראל? ומה נובע מכך על פי אידיאולוגיית הסרט?

לדעתי עצם הבחירה של לוי לפתוח בסצינת הפתיחה הספיציפית (ובעצם למקד בכך את  כל הסרט) עם הילד קטוע הרגליים , המתקשה לעשות פעולה בנאלית של ללבוש מכנסיים, מלמדת על היותו בעל אידיולוגיה שמאלנית ופרו פלשתינאית. האמצעים שמשתמש במאי הסרט כדי לתאר את מצוקת התושבים הפלשתינאים הם רבים.

לוי שוזר לאורך כל הסצינות את כל התכסיסים שפירטתי בפרק המתודולוגיה: שימוש בקריין יודע כל (וקול) וכריזמטי , צילום הפגנה עם תקריבים לא מחמיאים , צילום המשנה תודעת המצולם וגורם לא לשנות התנהגותו הרגילה , הנגדה בין סצינות עוקבות, מוסיקה מלווה להעצמת הדרמה , תקריבים , צילום מחמיא לגיבורי הסרט, סיום סצינה במשפט מחץ קליט החותם הסצינה ונותן לה נפח דרמטי ומסכם, הנגדה חדה ע"י הדבקה של שני תאורים מנוגדים.

באמצעים הנ"ל משתמש במאי הסרט כדי לתאר את מצוקת התושבים הפלשתינאים ברצועת עזה אל מול מדינת ישראל. הפלשתינאים מסכנים והישראלים כובשים. שחור ולבן. ידיאולוגיית הסרט  היא  מאוד פרו-פלשתינאית ואומר שבהגינותו לו אפילו לא מנסה להסתיר זאת. על מנת לקדם האידיולוגיה הפרו-פלשתינאית של הסרט סמל הסרט  הוא הילד קטוע הרגליים והאם (שבכרזת הסרט למעלה ע' 1 לעבודה זו). על מנת לקדם האידיולוגיה הפרו-פלשתינאית של הסרט חוזר לוי מס' פעמים על הסצינה המתארת   תיאור ציני של הסכמי אוסלו. צילום המדשאה הירוקה והמצוחצחת של הבית הלבן בניגוד אדיר לתמונות השוק של עזה.

הסרט 5 מצלמות שבורות מורכב מתקופות, עוקב באופן כרונולוגי אחרי חומריה של כל מצלמה. ההחלטה להרכיב כך את הסרט היא מהותית, וצופנת בחובה את כוחו המצטבר של הסרט. מעבר לדימויים החזקים הספציפיים בהם אנו פוגשים, הידיעה על גורלה הצפוי של המצלמה שבחומריה אני צופה כעת הכניסה אותי ללופ מוזר. מצד אחד, הדבר טראגי. זוהי טרגדיה פקידותית מהזן הקומי ביותר. כמו איזה צ'פלין של המזרח התיכון, אדם לוקח לידו מצלמה. בא השוטר ושובר אותה, הוא לוקח אחרת. בא המתנחל ושובר אותה. הוא לוקח אחרת, בא הגז ומקלקל אותה. ושוב, ושוב. [1]

מצד שני, דווקא מתוך גורל המצלמה, הקרב אלינו מתוך החומרים המצולמים כמו רכבת מאיצה, נולדת שלווה. פעולת התיעוד, המופסקת ומחודשת תדיר, הופכת למדיטציה. המתעד החליט להתעמק באותה פעולה, להתכוון לתוכה, להמשיך בה קדימה. ההחלטה הזו מנצחת כל סכנה מבחוץ. זוהי החלטה שמתגברת על המציאות המחליאה המקיפה אותנו, משום שזו החלטה תודעתית. האדם לוקח על עצמו תפקיד נוסף. הוא אינו רק אדם, בן זוג, אב, פעיל פוליטי. הוא מתעד. התפקיד הזה נותן לו ריכוז שאין כדוגמתו. בתוך הסערה שהיא חייו, כשכל אחיו נעצרים בזה אחר זה, כשהוא נאלץ לצפות בהוריו משתטחים על הרכב הצבאי שבא לקחת עוד אח, כשהוא שומע את ילדו אומר את מילותיו הראשונות, והן "גדר" ו"צבא", כשחברו הטוב נורה ומתגלגל, מדמם וגוסס, על האדמה אל מול עיניו, כשהוא עצמו נפגע בתאונת דרכים ונעצר – יש לו את המצלמה. היא אינה מנתקת אותו מן המציאות, אינה מספקת בריחה, אלא מאפשרת חיבור, השתתפות פעילה בעולם, החלטה, ודרך לצעוד בה.

וכך במהלך ההתבוננות בסרט, אנחנו הופכים לעוד מצלמה שבורה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

"חמש מצלמות שבורות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

אורי קליין, 5 מצלמות שבורות - מבט חודר אל מעבר לגדר

Comolli, J.L. and Narboni,J.,  Cinema/Ideology/Criticism In: Braudy, L. and Cohen,M. (eds.), Film Theory and Criticism. pp. 682-690. New-York: Oxford Un. Press, (fifth ed

Deren M. Cinematography: The Creative Use of Reality. In: Mast, G., Cohen, M., Braudy, L. eds., Film Theory and Criticism. .( pp. 59-71). New-York: Oxford Un. Press.

פילמוגרפיה

הסרט הדקומנטרי "חמש מצלמות שבורות". בימוי: עימאד בורנאט וגיא דוידי

הסרט הדקומנטרי "סגר"  . בימוי:  רם לוי