‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

"תכנית ויסקונסין"- ההתמודדות החדשה עם בעיית האבטלה?

 תוכנית "ויסקונסין" בישראל (תוכנית מהל"ב)- מהי?

פירוט התכנית, מטרותיה ומרכיביה:

יעדי התכנית:

עקרונות התכנית:

מרכזי תעסוקה

תכנית התעסוקה האישית

אישור ההשתתפות וועדת ערר

נתונים אמפיריים על תוצאות התכנית

הנסיבות להקמת התכנית בישראל:

 האם התכנית הצליחה?

דעות המצדדים בתכנית לעומת מתנגדי התכנית

ביבליוגרפיה 

דעות המצדדים בתכנית: בעקבות יישום התכנית גדל שיעור המועסקים, וכן חלק מאלה שכבר עבדו בתחילת התכנית הרחיבו את היקף שעות העבודה שלהם. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה על אמהות חד הוריות. השפעה חיובית נמצאה בכל ארבעת המרכזים בהם הופעלה התכנית. 

דעות מתנגדי התכנית:

(-) פורום "נשים לתקציב הוגן" בוחן את השלכותיה של תוכנית ויסקונסין על נשים שהן 67% ממשתתפי התכנית. נייר העמדה שהוא מפרסם טוען, כי התכנית תוכננה והיא מיושמת מבלי שיבוצע ניתוח מגדרי של אוכלוסיית המשתתפים ומבלי שיאספו נתונים באשר לצרכיה. כתוצאה, התוכנית, על מטרותיה והאמצעים שהיא מקצה למימושן, אינה מתאימה לנשים ואף פוגעת בהן. התכנית מתבססת על ההנחה לפיה בישראל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD, אולם בחינה של הנתונים מראה כי הם מתייחסים לגברים: 83.2% מהגברים הישראלים משתתפים בכוח העבודה בהשוואה לשיעור ממוצע של 92.1% בארצות ה-OECD. מנגד, שיעור ההשתתפות של נשים ישראליות בכוח העבודה האזרחי דומה ואף גבוה משיעור ההשתתפות הממוצע של נשים במדינות ה-OECD 70.4% לעומת 69.2%. בהיעדר ניתוח מגדרי, לא מוקצים משאבים ואמצעים מתאימים לנשים. לדוגמא, עולה מאתיופיה, אלמנה עם שלושה ילדים, מספרת שנאלצה לנעול בבית את שני ילדיה הקטנים, בני שבע ושמונה כי נאלצה להתייצב בקורס לבטיחות בדרכים, אחרת תאבד את הקצבה, ובמרכז לא נתנו לה שום עזרה בשמירה על הילדים.  

(-) לא נעשה ניסיון ממשי להשמות במשרות קבועות וארוכות טווח; ככל הנראה לאורך זמן משתתפי התכנית שמצאו עבודה ייצאו ממעגל העבודה והשינוי החיובי הוא זמני. כיוון שהמטרה הייתה למצוא להם עבודה מהר ככל הניתן ולא עבודה שמתאימה להם ולצרכיהם. רבים מצאו עבודה בעל כורחם ולכן ספק אם יתמידו בה לאורך זמן.

(-) השירות בקהילה: לפי החוק, אפשר לשלוח משתתפים לעבודות בקהילה לתקופות שלא יעלו על ארבעה חודשים. אסור שהם יישלחו לעבודה של ממש ואסור באיסור מוחלט שהם יחליפו עובדים קיימים.  בפועל, במקרים רבים האנשים נשלחו לעבודה של ממש. יש על כך מאות עדויות: יערנות בקק"ל, שיפוץ בתי ספר, ניקוי בית אבות, ניקוי חופים. צריך לזכור שהעובדים בשירות בקהילה מקבלים בתמורה מהמדינה רק את הקצבה שלהם, כלומר פחות מחצי משכר המינימום. המעסיק שלהם אינו נדרש לשלם להם. כמו כן, כתוצאה מהעסקתם פוטרו עובדים שהועסקו תחת שכר מלא.

• התכנית הגדילה את השכר החודשי של העובדים-

דעות המצדדים בתכנית: הגידול בממוצע השכר החודשי מעבודה בקרב המועסקים בניסוי גבוה במידה משמעותית בהשוואה לביקורת. גידול זה נובע בעיקר מהשיעור הגבוה יותר של מועסקים במשרה מלאה בקבוצת הניסוי ומכך שהפרטים בניסוי שהיו מועסקים במשרה חלקית עבדו מספר שעות גדול יותר לעומת הביקורת. ממוצע שכרם החודשי של המועסקים בקבוצת הניסוי גדל ב-400 ש"ח יותר מאשר גדל בממוצע שכרם של המועסקים בקבוצת הביקורת.

דעות מתנגדי התכנית: במסגרת התוכנית אין אכיפה ממשית של שכר ותנאי העסקה הוגנים ואין התייחסות לסוגיית העובדים העניים. 

• ·         התכנית הקטינה את מספר המשפחות שהיו זכאיות לגמלה-

דעות המצדדים בתכנית: שיעור המשפחות שהיו זכאיות לגמלה באוכלוסיית הניסוי היה נמוך משמעותית (ב-27 נקודות אחוז מהשיעור המקביל באוכלוסיית הביקורת). 

 דעות מתנגדי התכנית:

(-) דוח מבקר המדינה קובע כי בתוכנית לא הובחן בין כאלה שיכולים לעבוד וכאלה שאינם יכולים, ואלה נפגעו ממנה. על משרדי התמ"ת והאוצר, מנהלת מהל"ב והחברות המפעילות היה לנסות למזער את הנזק למי שכושר עבודתם מוגבל. היה עליהם לשחרר מהתוכנית משתתפים שנפגעו פגיעה קשה ומיותרת, אזרחיה החלשים ביותר של המדינה, ולהפנותם למסגרות שיקומיות בעבודה מוגנת, ודבר זה כמעט ולא נעשה. מאות אנשים המשיכו להשתתף בתוכנית אף שרופאים קבעו שאינם מתאימים לה.

(-) ניגוד עניינים: מבקר המדינה הטיח ביקורת על ההליך שבו שוללות החברות קצבאות הבטחת הכנסה ממשתתפים, הליך שהחברות מרוויחות ממנו כסף "לחברה הפרטית יש רווח משלילת גמלאות, ויש בכך ניגוד עניינים מובנה. משתתפי התוכנית יכולים לערער על שלילת הגמלה, אך הם עומדים לבד מול הוועדה ואילו החברות שוכרות עורכי דין. היה צריך לבצע שימוע ראוי על שלילת הגמלה ולהפגין רגישות וזהירות", קובע המבקר. בחברה בנצרת, "אגם מהל"ב", קיבלו עובדי החברה "ניקוד" על פי מספר הקצבאות ששללו מאנשים. דורית נובק, ראש מינהלת תוכנית מהל"ב אפשרה לחברות לשלול קצבאות בגלל "אי שיתוף פעולה" - תירוץ שאין לו שום הגדרה או אסמכתה בחוק, ומכוחו שללו ארבע החברות קצבאות ממאות אנשים, מנימוקים שנעו בין מחיקת הלוח בזמן שיעור עד הפגנה מחוץ למשרדי החברות נגד התוכנית. הרופאים התעסוקתיים, שבסמכותם לקבוע את כשירותם לעבודה של משתתפי התוכנית, קיבלו את שכרם מהחברות עצמן ולכן היה להם אינטרס לשלילת הקצבאות ממשתתפי התכנית. כמו כן, העיד עובד מ"אגם מהל"ב": "אמרו לנו: או שאתם ממשיכים לעבוד, או שהם (המובטלים) מקבלים את הקצבה".

• ·         השפעת התכנית על הכנסות המשפחה-

 דעות המצדדים בתכנית: נמצאה השפעה חיובית של התכנית על ההכנסה הפנויה מעבודה של בני הזוג במשפחות בהן חל שינוי חיובי במצב התעסוקה לפחות של אחד מבני הזוג. ההכנסה המשפחתית הממוצעת מעבודה  באוכלוסיית הניסוי בהשוואה למצב ערב תחילת התכנית גדלה ב -415 ש"ח. לא נמצאה השפעה של התכנית על שיעור מקבלי סיוע בשכר דירה בקבוצת הניסוי חלה ירידה של 5 נקודות אחוז. בקבוצת הביקורת כמעט ולא חל שינוי בשיעור המקבלים סיוע בשכר דירה. 

דעות מתנגדי התכנית: כאשר מתייחסים להכנסה המשפחתית הכוללת מהכנסה הפנויה מעבודה ומההכנסה מגמלת הבטחת הכנסה לא נמצאה השפעה של התכנית על השינוי בהכנסה בקרב כלל האוכלוסייה. אוכלוסיית העובדים העניים ממשיכה לקבל חרף יישום התכנית הכנסה בלתי מספקת שלא מאפשרת לה להתקיים בכבוד ומשאירה אותה מתחת לקו העוני.

• ·         היקף ההכשרה המקצועית שניתן למשתתפים בתכנית ופעילויות שעברו-

 דעות המצדדים בתכנית:

(-) בהשוואה ל-6-9 החודשים הראשונים של התכנית, חלה עלייה בשיעור המופנים לסדנאות כישורי חיים ומיומנויות חיפוש עבודה, וגידול בשיעור המשתתפים שלמדו בקורס מקצועי ובקורס עיוני.

(-) דורית נובק, ראש מנהלת מהל"ב מספרת בוועדה לענייני ביקורת המדינה, 17.1.2006: "אנחנו נותנים הכשרות מאוד מגוונות. רוב ההכשרות הן הכשרות של מיומנויות בסיס של חיפוש עבודה, איך להתראיין, מהם מקורות הכוח שלי, מהן נקודות התורפה שלי. מיומנויות מחשב, אנגלית". כמו כן מלמדים אנשים מיומנויות היגיינה בסיסיים המשפרים את ההופעה שלהם בראיונות עבודה ומגבירים סיכוייהם לקבל עבודה.

דעות מתנגדי התכנית:

(-) המרכזים יישמו את התפיסה של "השמה תחילה" יותר מאשר "שדרוג ההון האנושי". למרות שחל גידול בשיעור המשתתפים שלמדו בקורס מקצועי או בקורס עיוני, עדיין המרכזים סיפקו בעיקר פעילויות קצרות שהתייחסו לכישורים רכים. חיפוש עבודה עצמאי והשתתפות בסדנא לכישורי חיים ולמיומנויות חיפוש עבודה היו הפעילויות העיקריות של כמחצית מהמשתתפים במרכזים. 

(-) התוכנית אינה מציעה כמעט הכשרות מקצועיות או תוכניות להשלמת השכלה; במקום הכשרה מקצועית, מופעלות חלופות זולות, כדוגמת סדנאות "ללימוד הרגלי עבודה", לחיפוש עבודה ולכתיבת קורות חיים. משתתף שמסרב להשתתף בסדנאות מסכן את קצבת הקיום שלה.

(-) ראיונות עבודה, סדנאות ל"למידת הרגלי עבודה" ופרויקטים של "שירות לקהילה" מתקיימים בשעות בהן אין מסגרות טיפול בילדים. תוכנית מהל"ב עצמה, אינה מספקת מסגרות כאלה.

(-) לדעת מחברי דוח של בנק ישראל, דווקא הצעד שבה לחצו מפעילי התכנית על משתתפיה, בשלילת קצבאות הבטחת ההכנסה גרם לירידת מספר המשתתפים בקורסים להכשרה ולהסבה מקצועית ביותר ממחצית. הדוח אף מדגיש כי חלה ירידה נוספת במספרם ב-2006 בשיעור של 40%. לדעת מחברי הדוח צמצום הקורסים נבע לא משיקולי חיסכון כמו מההבנה שמערך ההכשרה המקצועית המסורתית אינו יעיל די הצורך.

(-) דוח מבקר המדינה טוען כי החברות המפעילות את התוכנית ניפחו את המפגשים עם המשתתפים בלא צורך ובאמצעים מגוחכים. בנוסף, חייבו החברות את המשתתפים להשתתף בקורסים לא רלוונטיים, כולל זהירות בדרכים, צמחי מרפא, תזונה נכונה ושיעורי הורות לבני 60.

(-) מדריכות, תוך כדי שיעור קוסמטיקה , ניסו למכור לנתמכות תכשירי יופי וטיפוח.

(-) דוח של בנק ישראל מציין כי ההוצאה על הכשרה מקצועית ישראל היא מהנמוכות במדינות המפותחות. המחקרים מצאו גם כי ההכשרה מועילה להחזרת מובטלים למעגל העבודה בעיקר אם הם בעלי מוטיבציה גבוהה ומשתתפים בתוכניות מרצונם החופשי.

• ·         הערכת תרומת התכנית על ידי המשתתפים-

דעות המצדדים בתכנית:

(-) ההערכה הנמוכה של המשתתפים בתכנית כלפי מרכזי התעסוקה יכולה לנבוע מכך שהאוכלוסייה שחייבת להשתתף לאורך זמן בתכנית מבלי להשתלב בעבודה מרגישה שהתכנית פחות תורמת לה. 7%-11% מכלל המשתתפים העריכו שהתכנית תרמה לחיזוק עבודתם להשתלב בעבודה. 43% מהמשתתפים בתכנית חשבו שמנהל היעדים רוצה לעזור להם.

(-) מנהלי המרכזים דיווחו על יחס אישי אוהב וחם שמפגינים העבודה שלהם כלפי מקבלי הבטחת הכנסה. כל מנהל תיקים במרכזים מטפל ב-60-70 אנשים מה שמאפשר להם, לדבריהם, להתאים תכנית אישית לכל משתתף בתכנית.

 דעות מתנגדי התכנית:

(-) הערכת המשתתפים כלפי התכנית ותרומתה להשתלב בעבודה נמוכה - פחות מ-10% העריכו שהמרכז עזר להם במידה רבה או רבה מאוד בחיפוש עבודה ובמתן קורסים מתאימים.

(-) גם אם הערכת המשתתפים כלפי המרכז הייתה טובה, לא ניתן להשוותה לקבוצת הניסוי כיוון שכל עובד בשירות התעסוקה מטפל בכ-500 איש, פי 8 מאשר בתכנית מהל"ב. החברות קיבלו מהמדינה 80 מליון שקל בשנה לכיסוי הוצאותיהן - כמעט חצי מתקציב שירות התעסוקה המטפל בכ-רבע מיליון בני אדם, פי 15 ממספר המטופלים בתוכנית ויסקונסין.

(-) רבים ממשתתפי התוכנית וממבקריה טוענים, שבעצם לא המרכזים הם שמוצאים להם עבודה. המשתתפים מוצאים אותה בעצמם; מספקים להם עיתונים ישנים בעברית ובערבית, שפות שחלקם לא קוראים, סיפקו להם קלסרים קטן עם מודעות ישנות, שאחדות מהן מבקשות תורמי כליה ורבות מחפשות "צעירות חופשיות" לעבודה במכון.

בשנתיים שבהם הופעלה, צמצמה תכנית מהל"ב את מספר מקבלי הבטחת ההכנסה באזורים המיועדים, ואף תרמה לצמצום האבטלה, אך בצורה לא יעילה ותוך פגיעה ממשית באוכלוסיית היעד. ליקויים חמורים בהכשרה המקצועית, שלילת קצבאות ללא הליך מתאים ופגיעה בנכים בעלי אחוזי נכות גבוהים נמצאו בתוכנית.

ישנו קושי רב במציאת איזון בין הקטנת הנטל הכלכלי שמהוות השכבות החלשות, שנובע בעיקרו מתשלום גמלאות הבטחת ההכנסה, ובין הצורך לתמוך באותן שכבות על מנת לאפשר להן רמת קיום מינימאלית. בטווח הארוך, מציאת איזון דק זה יכולה להקל על הנטל התקציבי ובבד בבד לסייע לאוכלוסייה הנתמכת להשתכר בכבוד.

על הממשלה לשנות התוכנית כך שתכלול תמריצים רבים יותר למעסיקים, יצירת מקומות תעסוקה, ותדאג ככל הניתן למיצוי כושר ההשתכרות של הנתמכים כך שלא יזדקקו לתמיכה מחודשת לאחר מספר חודשים מכניסתם לעבודה ואף יעלו את התוצר הגולמי של המדינה. כמו כן, נדרשת הכשרה מסיבית וארוכה שתהיה יקרה בתחילה, אך תשתלם בטווח הארוך

צעד נוסף שנדרש הינו מענה לדרישות הספציפיות של האוכלוסייה הנזקקת בהתאם לצרכיה הייחודיים והפרטניים, שכן התייחסות גורפת עלולה לגרום לפגיעה אנושה באוכלוסיה זו.

מעניין!

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על אבטלה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חסון יעל, "ויסקונסין הישראלית: נקודת מבט מגדרית", פורום "נשים לתקציב הוגן"

פרידמן מיכל, תכנית ויסקונסין- השמועות על מות התכנית היו מוגזמות, "אתגר"