‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא    

נשים חרדיות    

מגמות של היבדלות ופתיחות בחברה החרדית בישראל     

קבוצות וזרמים בחברה החרדית 

תמורות בחברה החרדית           

האישה החרדית

נשים חרדיות בשדה הפמיניסטי  

המבט המפקח   

הצטלבות מיקומי שוליים 

חרדיות - סוכנות שינוי או שומרות סף      

נשות האברכים  

שיטת מחקר איכותנית   

אוכלוסיית המחקר         

כלי המחקר       

ניתוח הנתונים   

שלב שלישי - זיהוי יחסי הגומלין בין הנושאים השונים.       

ממצאים

תימה: פרופילים אישיים 

הערכים

הנורמות           

תימה: מקורות חינוכיים  

יחס ההורים      

תימה: החינוך באולפנות ובמדרשות         

דיון ומסקנות     

ביבליוגרפיה      

תמלילי הראיונות           

תמלול הראיון עם תהילה:           

תמלול הראיון עם רחל:  

תמלול הראיון עם מיכל:  

תמלול הראיון עם חגית: 

תמלול הראיון עם רננה   

הישיבה שבה לומד האברך תורה היא יותר ממוסד חינוכי-לימודי. זוהי מסגרת חיים מקיפה שהדת מקנה לה את משמעות קיומה. לימודי הישיבה טבועים בחותם האידיאל של ׳תורה לשמה׳. על כן לימודים אלו אינם מכוונים למטרות מעשיות, לא נערכים מבחנים ולא מקבלים תעודות. הישיבה פתוחה לכל המעוניין ללמוד תורה. זמן לימוד זה אינו תחום בזמן, ומשתנה מאברך לאברך על פי נטיותיו האישיות. תקופת הלימוד דומה ל׳מקווה׳ שבו יש לטבול ולהתקדש לקראת יציאה לחיי תורה ומצוות בין בעולם הקודש ובין בעולם החול.עולמה של אישה הנשואה לאברך. (רוט, 2017)

אשת האברך שותפה ללימוד באופן אידיאולוגי ומעשי, כאשר בפועל הגבר הוא המממש את לימוד התורה. בורגנסקי מאפיינת את האישה כך: שאיפתה היא שבעלה ילמד תורה ויתמיד בלימודו בשנים הראשונות לנישואין. לרוב רקעה דתי, היא ילידת הארץ ובעלת השכלה גבוהה. הופעתה

החיצונית פשוטה, לבושה בחצאית ובכיסוי ראש. היא בעלת אינטראקציה חברתית גבוהה ועסוקה בפעילויות חסד שונות.ממחקרים על נשים חרדיות הנשואות לאברכים עולה כי לאשת האברך מספר תפקידי חיים: לימוד תורה, לידת ילדים, אחזקת הבית, רכישת השכלה ועבודה.לימוד התורה נתפס כבעל משמעות ומקור להתפתחות רוחנית של הבית היהודי. לימודו של הגבר נתפס אצל האישה כחלק ממימושה בפן הרוחני. האישה מאפשרת לבעלה ללמוד תורה ולוקחת על עצמה את נטל המשפחה והפרנסה ובכך היא שותפה בלימוד התורה, אף שלא בהכרח היא הלומדת. יחסיה עם בן זוגה הם כיחסי ׳יששכר וזבולון׳.(זיכרמן, 2014)

׳פרו ורבו׳ זוהי מצווה שאותה שואפים בני זוג לקיים ולהדר בה. לכן, משפחה גדולה היא חלק מחזונה של אשת האברך. חזון זה תואם מחקרים שהראו כי דתיות האישה בחברה הישראלית היא הגורם הראשון בהשפעתו על גודל המשפחה. נוסף ללידת ילדים, גם הנקת התינוק לתקופה ארוכה

מקובלת בקרב נשים אלו, מה שתואם את ממצאיהם של צוריאל וולר כי קיימת קורלציה בין רמה דתית גבוהה להנקה.

האישה רואה את עצמה כאחראית על גידול הילדים ומבצעת את עבודות הבית משום שהגבר עסוק בלימודו ומשום שאלה הם דפוסי המסורת המקובלים בחברה מסורתית.עם זאת, המודרניזציה משפיעה על הנשים ומעמדן, והיא פותחת בפניהן אפשרויות שונות שלא היו בעבר. השפעה זו מחלחלת ומשפיעה גם בחברות דתיות על אף שהיא מתנגשת לעתים עם תפיסות מסורתיות. האישה הציונית דתית מתחנכת על פי כללי המודרניזציה, וביניהם -רכישת השכלה גבוהה ומימוש עצמי, עם זאת היא נדרשת על פי המסורת להיות עיקרו של הבית.לכן, בניגוד למקובל בחברה הרחבה שרכישת השכלה קודמת להקמת משפחה, נמצא שנשים ציוניות-דתיות מבצעות זאת במקביל. שילוב זה יוצר קשיים, כגון: עומס מטלות שיש להגיש תוך זמן קצוב, צורך במיומנויות למידה בתנאים שאינם בהכרח אופטימאליים לצורך הבנה החומר הנלמד והטמעתו, חזרה ללימודים חודש לאחר הלידה, מה שמהווה קושי רגשי הכרוך בפרדה מהילד לשעות ארוכות וקושי כלכלי הכרוך במציאת ׳סידור׳ לילד.גורם מדרבן ליציאה לעבודה הוא הצורך לפרנס את המשפחה כדי שהגבר יוכל להתמיד בלימודו. יש לציין כי גורם נוסף ליציאה לעבודה הוא רצון למימוש עצמי כפי שחונכה במוסדות הציונות הדתית.

מציאות זו של אם, מפרנסת יחידה במשפחה, גורמת לחיי צמצום ודוחק.

על רקע מציאות חיים זו, יבדקו במחקר שתי שאלות: (א) מהם הערכים והנורמות בחברת נשים ציוניות-דתיות הנשואות לאברכים? (ב) היכן חונכו נשים אלו לבחור בדרך חיים זו? (זיכרמן, 2014)

תמלול הראיון עם תהילה:

תהילה בת 22, אם לשתי בנות. תהילה למדה באולפנא, שירתה שירות לאומי, ובסוף שנת השירות נישאה ליעקב. יעקב לומד ב״ישיבה גבוהה״ ביש״ע, והם מתגוררים בסמוך לישיבה. כיום היא לומדת תואר ראשון במחשבים באוניברסיטה הפתוחה.

שאלה:

כיצד התחתנת עם אברך?

תשובה:

הציעו לי בחור תורני מאוד, שהשאיפה שלו להמשך החיים היא להמשיך ללמוד. הייתי קצת מבולבלת כי אני לא לגמרי בטוחה מה המשמעות של זה.

יש לציין שלא היה לי כ"כ ניסיון בעולם השידוכים, לפני החתונה היה לי רק שידוך אחד משמעותי שנגמר בסוף בגלל שהבחור לא היה מספיק תורני עבורי.

שאלה:

תארי באיזה בית גדלת?

גדלתי בבית שנחשב תורני, והיו שנים שאבא שלי היה אברך (ואז גם היה ברור לי שככה הבית שלי ייראה). מאז עבר זמן, נחשפתי לצורת חיים קצת שונה, אני לומדת באונ' ורואה את הדברים קצת אחרת. ממש הפחיד אותי לחשוב על בעל אברך, להיות מפרנסת יחידה, לדאוג לנטל הבית, להסתפק במועט וכו', לא הצלחת לדמיין את עצמי בתור "אברכית".

שאלה:

והיום מה תפיסתך לגבי זה?

תשובה:

היום אני מברכת על זה! אני כן רוצה בית של תורה, בית שדומה לבית שבו גדלתי. זו שאיפה שממש קיימת אצלי והגשמתי אותה!

צריך לתפוס אומץ... ללכת על כל הקופה. אני לא אוהבת חצי חצי, אם תורני אז עד הסוף.

שאלה:

מה הערכים הגבוהים שלך כאשת אברך?

תשובה:

חייבים אנשים שישבו ילמדו תורה... לימוד תורה זה הדבר החשוב בחיים שלי... לימוד התורה בשנים הראשונות לנישואין מאוד מחזק את הבית ומעצב אותו.

שאלה:

מה דעתך על ערך ההסתפקות במועט?

תשובה:

תהילה: ״כשלאישה יש שמחה וכוחות זה הולך, בזה אפשר לבחון״.

רחל: ״לא שווה להיות קדוש מעונה בשביל הלימוד, זה קשה. אני נופלת בזה מקטרת על העומס״.

שאלה:

מה דעתך על איסור ביטול תורה כאשר את צריכה שבעלך יעשה משהו על חשבון לימוד תורה?

תהילה: ״ביטול תורה זה קונפליקט יומיומי, מושג מוטבע שכולן מתעסקות בו״.

שאלה:

מה דעתך על שותפות בין בני הזוג?

תשובה:

תהילה: ״בערב אני מספרת לו על סדר היום שלנו... אני שואלת אותו כמה דפים (בגמרא) הוא הספיק... זה מאוד חשוב לי״.

שאלה:

מה דעתך על ריבוי ילודה?

תשובה:

תהילה: ״ראש הישיבה אמר שההפרש צריך להיות שנתיים בין ילד לילד. כך האישה חוזרת לעצמה ומספיקה לקבל כוחות כדי שתוכל להשקיע בילדים״.

שאלה:

מה הן הנורמות הכלכליות הנהוגות אצלכם?

תשובה:

תהילה: במשך שנות לימודיהם בישיבה אברכים שתורתם אמנותם אינם מתפרנסים באופן פורמלי. נמצא כי לרוב מקורות ההכנסה של המשפחה הם עבודת האישה, מלגה צנועה מהישיבה, עבודה צדדית של הגבר (ניקיון, מכירת מיצים, שיעורים פרטיים) ותמיכת ההורים. יש לציין כי רוב הנשים חיות ברמה כלכלית נמוכה ביחס לבית הוריהן.

״מבחינה כלכלית אנחנו מאוד נתמכים בהורים... כל חודש אבי עושה לנו קנייה עצומה הכוללת הכול: טיטולים, מטרנה, סבונים, עופות ודגים... גם ההורים של יעקב תומכים בנו כלכלית... לפחות עד שאני אסיים ללמוד״.

שאלה:

מה הן הנורמות ה חברתיות הנהוגות אצלכם?

תהילה: ״לאחר הלידה כל יום הביאו לנו ארוחת צהרים או ארוחת ערב, שלושה שבועות שחיינו כמו מלכים... עצם זה שאת יכולה לומר לשכנה אין לי כוח, תעזרי לי... זה ציבור שמאוחד על רעיון אידאולוגי, לכן גם אתה תעזור״.

שאלה:

מה היה יחס ההורים לנשואין לאברך ?

תהילה: ״בהתחלה זה היה מאוד קשה לאבא שלי הוא אמר לי ׳את רוצה להיות שיפחה כל החיים?׳... הוא לומד כל היום לא מפרנס... האברכים פרזיטים נמצאים כל היום מחוץ לבית, לא עוזרים לאישה... הוא גם מפחד שבגלל שהכול עלי אני לא אסיים את הלימודים, עד שלא יהיה לי תואר הוא לא יירגע...״.

שאלה:

האם האולפנות והמדרשות מחנכות באופן מוצהר להינשא לאברך?

תהילה: ״באולפנא גיליתי לראשונה את הציבור הזה, מאוד התחברתי אליו... מצאתי משהו מיוחד שחיפשתי כל החיים, היועצת באולפנא הייתה נשואה לאברך, והיא החדירה לי משהו, אהבתי את הראש שלה, ראיתי את הבית שלה... גם כבת שירות באולפנא, האחראית עלינו הייתה נשואה לאברך, היינו אצלה הרבה בבית, אכלנו אצלה בשבתות, שם באמת חווינו מזה להיות אשת אברך...״

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ב׳ לאו, ״על חינוך ל׳תפארת שביל הזהב׳ בעידן של תמורות״, הגות, ז , עמ׳ 226-217.

ת׳ אלאור, משכילות ובורות - מעולמן של נשים חרדיות, תל-אביב: עם עובד