עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית קליניקה לזכויות אדם -סכסוך מקרקעין בין משפחה ערבית לבין המדינה (רשות הפיתוח) עריכת דין חברתית (עבודה אקדמית מס. 9925)

‏290.00 ₪

 28 עמודים.

עבודה אקדמית קליניקה לזכויות אדם -סכסוך מקרקעין בין משפחה ערבית לבין המדינה (רשות הפיתוח) עריכת דין חברתית

תוכן עניינים

מבוא: בחירתה של פדווא
  1. רבדים של נרטיביות

  2א. הנרטיב הפנימי: רשות הפיתוח נ' הישאם

  2ב. הנרטיב החיצוני: מדינת ישראל נ' פדווא

  1. פדווא בין סובייקט לאובייקט

  3א. בכי כשתיקה רועמת

  3ב. בית כמרחב ציבורי

  1. סיכום: בחירתו של הישאם

 

ראשיתה של עבודה זו טבועה בסיטואציה אחת ספציפית שבה נכחתי, במסגרת העבודה המעשית בה לקחתי חלק כסטודנט בקליניקה לזכויות אדם. סצינה דרמטית אך גם יומיומית, שבה הגיבה פדווא שעיה (הלקוחה) להצגתו של הישאם שבאיטה (עורך הדין) את התקדמות ההליך המשפטי בעניינה. שאיפתי היא לגזור תובנות עקרוניות מתוך הניתוח של הסיטואציה הזו – ככל שתאפשר המסגרת המצומצמת – בנוגע למערכת היחסים המורכבת בין עורך הדין החברתי והלקוחה שאותה הוא מייצג, כשהרקע למערכת יחסים זו הוא כמובן החברה הישראלית ששניהם חלק ממנה, ובפרט מערכת המשפט, המבטאת מדיניות חברתית באופן המזוקק ביותר. שכן, קליניקה היא למעשה קורס בעריכת דין חברתית: היכרות עם הכלים המעשיים והתיאורטיים שבהם עשוי לעשות שימוש עורך הדין, במטרה לא רק לסייע ללקוח מסוים, אלא למנף סיוע זה לכלל תרומה לשינוי חברתי רחב-היקף המוּנַע מאידיאולוגיה מסוימת. סיטואציה זו טומנת בחובה דילמות רבות, שאחת המרכזיות שבהן היא שאלת תרומתו בטווח הארוך של עורך הדין לשימור המשטר שאליו הוא מתנגד, דווקא כתוצאה מהמקרים הפרטניים שהוא עוסק בהם בנסיון להיטיב, במסגרת המשטר האמור, עם אנשים שהשיטה דוחה מעליה או דוחקת הצידה. אתייחס במפורש לדילמה זו רק בסוף העבודה, אך אני סבור שהיא מהדהדת לאורכה ולרוחבה.

הניתוח שלי את מערכת היחסים הזו יתבסס, ככל שמדובר במקורות משפטיים ראשוניים, על כתב התביעה וכתב ההגנה, שהוגשו בפרשה זו, בלבד (המקרה טרם הבשיל לכדי פסק-דין). כתב ההגנה, בניגוד לכתב התביעה, מכיל סיפור אנושי; אשאל מהו הערך של הצגת סיפור זה במסמך משפטי. לאחר תיאור קצר של המקרה המשפטי שבו עסקתי במסגרת הקליניקה, תוך שימת דגש על הסיטואציה בה ארצה להתמקד, אפנה ישירות לשאלת מחקר זו. אעשה גם אני שימוש במתודה של ניתוח נרטיבי, מסדר שני, ואסביר מדוע זו בעיני הדרך הנכונה ביותר לגשת אל ניתוח המקרה. הפרק השלישי הוא העמקה אל תוך היתרונות העולים ביחס ללקוחה מפרישת הנרטיב בכתב ההגנה, מנקודת מבט פמיניסטית – שאני מוצא שהיא נוכחת בו באופן בולט. לבסוף אחזור לדילמה שהוצגה לעיל מכיוונו של השחקן השני, עורך הדין, ואטען כי האופן שבו הצגתי את הסיפור המשפטי ממחיש מדוע החיוב שבעבודת עורך הדין החברתי גובר על השלילה.

 

המקרה עליו עבדתי כסטודנט בקליניקה לזכויות אדם עוסק (על פני השטח) בסכסוך מקרקעין בין משפחה ערבית מיפו לבין רשות הפיתוח – תאגיד סטטוטורי שאראה כבא כוחה של מדינת ישראל, באשר הוא מיישם את מדיניותה כפי שנכתבה עלי חוק.[1] כתב התביעה הוגש אמנם בשנת 2007, אבל ראשיתו של הסיפור בימים שלפני הקמת המדינה, אז בנה סלים חורי שעיה בית ביפו, וגידל בו שבעה ילדים. עם פרוץ מלחמת 1948 היו שלושה מילדים אלה מצויים בלבנון, ולפיכך הוכרזו כנפקדים (בהתאם לחוק נכסי נפקדים[2]) ו-40% מזכות הבעלות בנכס – הוא בית המשפחה – עברו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, וממנו אל רשות הפיתוח. מצב זה נותר סטטי עד לשנת 2007 (אמנם נעשו נסיונות משפטיים רבים מצד משפחת שעיה לקבל לידיהם את מלוא הזכויות בנכס, אבל ללא איום מצד המדינה ואורגניה על הזכויות שעדיין נמצאות בידי המשפחה), אז הוגשה תביעה בבית המשפט השלום בת"א ע"י רשות הפיתוח ועמידר כנגד משפחת שעיה, במטרה לפרק את השיתוף בנכס בדרך של מכירה. למותר לציין כי לו יקבל ביהמ"ש את התביעה כלשונה, הדבר יגזור על משפחת שעיה (למצער בטווח הארוך) גלות מביתה לצמיתות, מאחר שאין ידה משגת לרכוש מהמדינה את חלקה בנכס.

            בת המשפחה המבוגרת ביותר המתגוררת כיום בבית היא פדווא שעיה, אלמנתו של אחד משבעת הילדים של סלים חורי. באחת מהפגישות שנערכו בבית בין הישאם שבאיטה, עורך הדין מטעם הקליניקה, ומשפחת שעיה (פדווא ושלושת ילדיה, שלכל אחד מהם משפחה משל עצמו) ובה לקחתי חלק גם אני, תיאר הישאם בפני הנוכחים את השלב שבו אנחנו מצויים מבחינת ההליך המשפטי והערכותיו לגבי השלבים הבאים. כפי שצפה באוזנַי הישאם מראש, ברגע שנשאלה פדווא (שישבה עד אותו רגע בצד) לדעתה – היא פרצה בבכי. לאחר זמן מה, עוד בטרם נרגעה מבכיה, החלה פדווא לדבר מבין הדמעות על בן משפחת שעיה שהיה השוטר הערבי הראשון ביפו, ועל תרומתם של בני משפחה נוספים לחברה הסובבת אותם ולממסד. כלומר, לענות באופן ענייני על השאלה שנשאלה לא הייתה מסוגלת; כל שהצליחה להביא את עצמה לבטא בקול רם, היא אי-הבנה של היחס של החברה, כפי שהוא מובע באמצעים משפטיים שונים, כלפי המשפחה. בעוד שהאחרונה עושה מעל ומעבר כדי להשתלב בראשונה, היא נדחית; יותר מכך, מוערמים עליה קשיים נוספים, שפדווא רואה כזריית מלח על פצעיה.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלמוג, שולמית "עיני המערער חשכו – בין הנרטיבי לנורמטיבי", מחקרי משפט טו 

בילסקי, ליאורה "אלימות האלם: ההליך המשפטי בין חלוקה לקול", עיוני משפט כג(2) 

בירנהק, מיכאל "צדק קנייני: על שלושה מושגים של קניין", מחקרי משפט כא

-          Cover, Robert "Nomos and Narrative", Harvard Law Review 97(4) .

-          Lustick, Ian "Arabs in the Jewish state" (The University of Texas press).


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה