‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ייצוג תקשורתי וקולנועי של דתיים וחרדים?

תוכן העניינים

מבוא. 

קולנוע חרדי 

מאפייני הקולנוע הנשי חרדי 

הקולנוע הגברי חרדי 

מאפייני הקולנוע הגברי 

יחס החברה החרדית לתופעה. 

הפן הכלכלי 

קרנות. 

בעלי המקצוע בתחום.

המשחק בקולנוע החרדי 

מגבלות העלילה. 

מקומו של היהודי הדתי  והממסד הדתי בקולנוע הלאומי 

הדתי כ" אחר". 

הדת החילונית – ציונות. 

ייצוג של יהודי דתי וממסד היהודי בקולנוע לאומי 

"גבעת 24 אינה עונה" –במאי תורולד דיקנסון. 

היעדרותו של יהודי דתי וממסד דתי מהמעשה הציוני 

שני קוני למל -במאי ישראל בקר  

היהודי הדתי והממסד הדתי  בסרטי בורקס. 

ייצוג של הדת, ממסד דתי  והדתי המזרחי   בסרטי  הבורקס. 

יהדות וקולנוע אישי

היהודי הדתי והממסד הדתי  בקולנוע  

מיסטיקה יהודית. 

"שחור",חנה אזולאי הספרי 

הממסד הדתי – והחרות הפנימית. 

הכפייה  והבחירה החופשית של האדם הדתי 

הכמיהה למסורת חילונית יהודית. 

המשך דחיית  העולם החרדי 

מעמד האישה בחברה חרדית. 

הדתי ומעמדו במסגרות חילוניות. 

ההסדר,יוסף סידר 

העלילה. 

אפיון דמויות. 

"איכה" במאי אליעזר שפירא. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

פילמוגרפיה

בעבודה זו ינותחו סרטים רבים ותהא סקירה מקיפה של הקולנוע המסקר דת ואורתודוכסיה.

הקולנוע החרדי מתייחס לקולנוע הנוצר בידי חרדים ומיועד להקרנת חרדים, בשונה מסרטים כמו למלא את החלל של רמה בורשטיין או האושפיזין של שולי רנד, בהם על אף שהבמאים חרדים והעלילה עוסקת בחרדים, הוא יועד מראש לציבור החילוני ולפיכך הוא הוקרן בבתי קולנוע חילוניים בלבד.

עוד קודם להתפתחותו של ענף הקולנוע היו נפוצות בציבור החרדי הופעות לנשים. הופעות אלו כללו מחזות על במה, מקהלות ומחולות. בנוסף לכך, תחום התוכניות ומסיבות סוף השנה בבתי הספר של "בית יעקב" שימש קרקע פורייה להתפתחות.

עוד לפני כניסת ענף הסרטים לתחום הבידור החרדי שולבו סצנות מוסרטות במחזות שונים. בקטעי סרטים אלו השתמשו עבור סצנות שהתקשו לביים על הבמה או לשם גיוון. נוסף על כך, היה נפוץ הנוהג להפיץ כסרט מחזות שהוצגו על הבמה (אחת ההצגות המפורסמות של יעל לוינשטיין, "נסיכה זו אני", הופצה לרוב כסרט, אף על פי שבמקור מדובר היה במחזמר שהוצג על הבמה). בהמשך, התפתחו תוכניות השקופיות. תוכניות אלו - שיועדו בדרך כלל לבתי ספר - היו מורכבות משקופיות אליהן צורף פסקול נפרד שהושמע יחד עם הקרנתן. מאוחר יותר שולבו השקופיות בסרטי קולנוע. מחזות אור קוליים אלו כבר הוקרנו כהופעות לקהל הנשים ולא רק בבתי הספר. רק לבסוף הגיע תורם של סרטי הקולנוע. דינה פרלשטיין סיפרה כי היא עברה תהליך זה בדומה לשאר החלוצות שבתחום: תחילה הפיקה תוכניות המבוססות על שקופיות בלבד, ב-2002 הפיקה לראשונה סרט המשלב שקופיות וקולנוע בשם "גשר של שתיקה" ורק בהמשך סרטי קולנוע ממש. הופעות אלו של שקופיות או שקופיות יחד עם סרט כונו "מופע אור קולי", שם שדבק גם בסרטי הקולנוע שהוקרנו בהמשך, בין היתר בשל הסתייגותו של הציבור החרדי מהמילה קולנוע. רכי אליאס, יוצרת חרדית שסרטה הראשון, "מיליונר עני" היה שילוב של הצגה וסרט בהוראת רבנים אתם התייעצה, סיפרה שאפילו לא ידעה שקוראים לזה קולנוע.‏

הממסד הציוני בראשית דרכו הציג תדמית הרואית  של הצבר  הישראלי כדמות בריאה, זקופת קומה, בעלת מבנה פנים אירופאי,שזוף, בריא ובלוריתו מתנפנפת ברוח. באישיותו הוא קשוח  אך רך בפנים (כמו הצמח ,שממנו קיבל את השם) ועיסוקו העיקרי הוא עבודת אדמה. הצבר אוחז גם בחרב  ומסוגל להגן על עצמו – הוא אמיץ ונלחם למען ערכיו ואדמתו.(שוחט)

הזהות הזאת עוצבה כאנטי תזה  של יהודי גלותי, חיוור, מתייסר, כפוף ומפוחד, העוסק במסחר הנחות ביותר וחסר כל קשר לאדמה. דימוי זה הושפע מאוד מן הדימוי האנטישמי והנפוץ של יהודי הגלותי.

גרץ מתייחסת ל"אחר" לפי הגדרתו של פוקו, אשר מסביר שברגע שהחברה המערבית דוחה מעליה ערכים מסוימים, צורת חשיבה ,סוגי התנהגות ובני –אדם,היא הופכת אותם "לאחרים" ול"זרים". בצורה כזאת החברה מתנתקת מחלקים מהותיים שלה, שאותם נידתה.לפי הגדרה זו החברה הציונית ניתקה את עצמה משורשים גלותיים ויצרה מציאות חדשה, עם שורשים ארץ- ישראלים חדשים.הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי האומנות .

אפשר לראות את ה"אחר" גם מנקודת מבט של הומי באבא מתוך(טלמון) .הקיטוב הבינרי  בין הצבר לכל היתר  מהווה אסטרטגיה מרכזית בשיח המעצב זהות קיבוצית באמצעות הדרה של ה"אחר", המייצג את מה שמודחק בזהות הקיבוצית הזאת ומורד ממנה. זו הדרך שבה נוצרו הרבה   "אחרים" ,אשר הוצאו מן הזרם  המרכזי: ערבים, נשים, יהודים גלותיים-דתיים, הומו-לסביים  ,ניצולי שואה.

כך נוצר המיתוס של "היהודי החדש" המנותק לחלוטין מן ההוויה הגלותית ומן המסורת היהודית והדתית.

מצגת ייצוג חרדים בתקשורת

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

מסד הנתונים הקולנועיים  IMDb, 2024

מרלין וניג, קולנוע משלהן: הגל הנשי החדש של הקולנוע החרדי. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)

כהן צ', למה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו. הוצאת משכל (2023)

קרול ג'יי קלובר, מגדר בסרטי האימה המודרניים. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)