‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אופי הטמעת מדיניות ספורט ומוטיבציה ע"י מנהיגות בעלת חזון בקרב ספורטאים בשכבות גיל שונות?

תוכן העניינים

מבוא. 

סוגיות ספורטיביות תחרותיות. 

מסגרת תאורטית. 

סקירה ספרותית. 

מדיניות. 

מדיניות ספורט. 

ערכים בספורט. 

מכוונות להישגיות מול מכוונות לערכים בקרב בני נוער. 

האקדמיה למצויינות בספורט. 

חזון האקדמיה

פרק השיטה. 

משתתפים. 

כלי המחקר

תהליך המחקר

פרק ממצאים.

טבלה מס' 1: נתונים תיאורים

טבלה מס' 2: הקשר בין הוותק וגיל לבין מדיניות האקדמיה

טבלה מס' 3: תרומתו של האיגוד ביחס לגיל.

טבלה מס' 4:תרומתו של האיגוד ביחס לענפים.

טבלה מס' 5 :אפליה בין סוגי הספורט.

טבלה מס' 6: השקעה בלימודים לעומת ההשקעה בספורט.

טבלה מס' 7: חשיבות הספורט כנגד הלימודים. 

בגרות בהשוואה לבני גילם. 

טבלה מס' 9: מכוונות הישגיים.

דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים. 

ראיון אישי 

שאלונים. 

בשנים האחרונות התקיימו מספר רב של מחקרים הנוגעים לשינויים שחלו בספורט ב-50 השנים האחרונות. בין המחקרים ניתן למצוא מחקר הבודק השפעות בין הספורט לבין

הגלובליזציה (Houlihan), גידול במעורבות הממשלות בספורט (Bergsgard) ,

ושינויים בהשפעות שיש לתקשורת על הספורט (,Rowe). למרות שכל המחקרים הללו דנים

באספקטים שונים של השפעות בספורט בכולם ניתן למצוא עדות לחשיבותו של הספורט בחיים ולחשיבות מדיניות הספורט.

מדיניות בתחום הספורט כבר אינה רק נחלתם של ארגונים ספורטיביים שזוהי תעסוקתם היחידה, אלא גם של מדינות שקובעות לעצמם מדיניות ביחס לספורט המקצועי יחד עם הפעילות הספורטיבית לכלל האוכלוסייה. מדינות רבות רואות בספורט משאב לאומי שיש לטפחו ובונה על בסיסו זהות לאומית. מדינות משקיעות סכומי כסף רבים במשלחות למשחקים האולימפיים ותחרויות כלל עולמיות אחרות. דיון ביכולות הארגוניות, ביכולות הניהולית וביכולות התקשורת של המדינה וכיצד יכולות אלו בכל אחד מהתחומים הללו מסייעות לפתח את הספורט במדינה

ולהוביל אותה להישגים בזירה הבין לאומית נחקר בעבר (Smolianov,Zakus) . בשביל

לפתח יכולות אלו על המדינה לקבוע מדיניות ברורה כיצד לפתח כל אחד מהתחומים הללו ולחלק את המשאבים בצורה הנכונה בכדי להצליח באתגרים הספורטיביים.

קיימים אופנים שונים של ניהול ספורטיבי ברמה המדינית. בקנדה ובגרמניה למשל קיים ניהול של המדינה כלפי הספורט התחרותי וניהול אזורי כלפי הספורט ״העממי״. באנגליה המדינה לקחה אחריות כוללת לגבי שני סוגי הספורט וקבעה מדיניות לפיתוח שני התחומים גם יחד

(,Bergsgard,Holihan,mangset). גישות שונות אלו מחייבות קביעה שונה של מדיניות בכל

שלבי התוכנית. אם כל המדינות היו נוקטות מדיניות אחידה ניתן לצפות שאף אחת מהן לא היתה מעצמה ספורטיבית כמו שהיא כיום.

כאשר אנו מדברים על מדיניות של ארגוני הספורט הרי שקביעת מדיניות ברורה היא

תנאי הכרחי להצלחת הארגון. אחת הדוגמאות בישראל לשינוי מדיניות ובעקבות כך גם שינוי

התפיסה, היא השינוי שחל במדיניות של ״הוועד האולימפי בישראל״. במשך שנים מטרתה המוצהרת של מדינת ישראל ושל הוועד האולימפי היה השתתפות במשחקים האולימפיים בלבד, התוצאה של מדיניות זאת היתה שישראל לא הצליחה להגיע להישגים בין לאומיים במעמד זה. כאשר הוועד האולימפי שינה את מדיניותו וקבע כי המטרה אינה עוד השתתפות בלבד, כי אם גם זכיה במדליות וטבע את הסיסמה ״התקווה שווה זהב״ השינוי לא איחר לבוא ומדינת ישראל עלתה לפודיום מספר פעמים מאז.

במאמר זה נרצה לבחון איזו מדיניות ספורט קיימת בארגון אותו חקרנו, כיצד היא באה לידי ביטוי בניהול היום יומי, והאם הספורטאים מכירים את המדיניות של הארגון בו הם נמצאים?

במסגרת המחקר הכמותי השתתפו 46 ספורטאים וספורטאיות מאקדמיה למצוינות במכון וינגייט, 24 בנים (52.2%) ו-22 בנות (47.8%) בכיתות זי ועד י״ב. משתתפי המחקר הינם ספורטאים המתחרים במגוון ענפי ספורט קבוצתיים ואישיים: 11 (23.9%) מענף הכדור-עף, 11 (23.9%) מענף הכדורסל, 6 (13%) מענף הגיודו, 6 (13%) מענף הטריאתלון, מענף השחייה השתתפו 4 (8.7%) שחיינים, מענף טניס שולחן השתתפו 4 ספורטאים (8.7%), 3 (6.5%) מענף כדורגל ומתאמן אחד מענף האתלטיקה (2.2%). וותק ספורטאי האקדמיה המשתתפים במחקר נע בין

שנה לשבע שנים (2=S=1.33 ,x). ספורטאי האקדמיה השתתפו מרצונם החופשי.

השאלון המובנה נערך במסגרת מחקר ומטרתו לחקור את הטמעת מדיניות האקדמיה למצוינות בספורט בקרב ספורטאי האקדמיה. השאלון חובר על ידי צוות המחקר והוא מורכב משלושה חלקים. החלק הראשון מציג את כותבי השאלון ובנוסף מכיל פניה לנשאלים המסבירה את מטרת השאלון ואופן ביצועו. בחלקו השני ביקשנו מהספורטאים למלא מספר פרטיים אישיים: כיתה, מין, מספר שנים באקדמיה ומקצוע ספורט בו משתתף הספורטאי. בחלקו האחרון של השאלון ניתן למצוא את השאלות עליהם התבקשו ספורטאי האקדמיה לענות, השאלון הינו קצר ומורכב מ-19 שאלות בלבד, זאת מכיוון שמדובר בבני נוער צעירים וכדי שהספורטאים לא יאבדו את סבלנותם ואת יכולת הריכוז וישמרו על מהימנות גבוהה לאורך מילוי השאלון. 

כאשר הגענו ל״אקדמיה למצוינות בספורט״, ענינו אותנו שאלות הקשורות למדיניות האקדמיה. בפרט כיצד האקדמיה מקדמת את ספורטאי ההישג של ישראל ע״י הקניית הכלים הנכונים, הפיזיולוגים והפסיכולוגים לספורטאים, וכיצד כלים אלו באים לידי ביטוי במדיניות. אנו רואים חשיבות רבה למחקר מסוג זה משום שאנו חשים שארגוני ספורט מסגלים התפתחויות בתחומי הניהול מאוחר יותר ממה שקורה בארגונים הפועלים בתחומי הכלכלה והממשל השונים. חשיפה לשיטות ניהול מתקדמות יכולה להוביל ארגוני ספורט מהר יותר לאותם ניצחונות והישגים שאליהם מכוונת המטרה.

אומנם את מרבית ההשערות שלנו לא הצלחנו לאשש במחקר זה אך אנו סבורים שהמחקר בכיוון זה הוא חיוני. אם לא נקבל הבנה מעמיקה של הצלחת המדיניות על הספורטאים, אנו סבורים שלא נוכל לפתח בצורה מיטבית את הספורט בישראל.

הכלי בו בחרנו היה לקשור את נושא הצלחת המדיניות לגיל הספורטאים מתוך מחשבה כי פערים בתפיסת המדיניות בין שכבות הגיל יבטאו את הנושאים הפחות ברורים והקשים ליישום בתוך המדיניות. אך כלי זה אינו הכלי היחיד בו ניתן לבדוק הצלחה של מדיניות. לכאורה הגיוני היה לבדוק הצלחה של מדיניות בתוצאות הסופיות, אך הרצון שלנו להימנע מתפיסה זו נבע הן מחוסר זמן, שהרי הצלחה בתוצאות הסופיות ניתן לחקור רק על פני מחקר של שנים. וגם כי תפיסה זו שטחית בעיננו ולא רואה את כל התהליך תוך כדי העשייה.

שיערנו כי יעדי המדיניות והערכים הכלולים בה יהיו מוכרים יותר ונהירים יותר לשכבות הגיל הבוגר מאשר לצעירים יותר, וציפינו למצוא עדויות לכך בשאלונים. בפועל התוצאות שקיבלנו הראו כי דווקא השכבות הצעירות יותר או שכבות הביניים הם אלו שהכירו והושפעו יותר מהמדיניות. בנוסף הינו מופתעים למצוא כי שכבות הגיל הבוגר יותר היו מכווני ערכים פחות מאשר שכבות הגיל הצעירות יותר, שאצלם המכוונות ההישגית מובנית יותר וברורה כפי שהראינו ממחקרים בסקירה.

בנושאים בהם רצינו לראות הבדלים בין ענפי הספורט באקדמיה הצלחנו לאשש השערות אלו. מדיניות בנושא קיפוח ואפליה בין הענפים השונים אכן מורגשת ובאה לידי ביטוי בצורה מובהקת בשאלונים, אנו חושבים כי טיפוח של ספורטאי ההישג שהינו יעד עיקרי באקדמיה נתון פעמים רבות להשפעות של האיגודים יותר מאשר ההשפעות שיש לאקדמיה, נכון הדבר, שפעמים ההבדלים באים לידי ביטוי בסממנים חיצוניים כגון: מדים טובים יותר, נעליים וכדי, ופחות בנושאים מהותיים כגון שעות אימון. אך אנו סבורים שכאשר קיימת מטרת שכוללת בתוכה את כל ענפי הספורט השונים חייב להיות איזון בין כל הגורמים בכדי לאפשר לספורטאים לחוש מחויבות של המקום כלפיהם.

בנושא החינוך והמחוייבות ללימודים השערתנו הייתה שספורטאים צעירים יותר יהיו פחות מחוייבים לנושא, אך בפועל נמצא כי הספורטאים הצעירים הם היו דווקא אלו שהיו יותר מחוייבים ללימודים. האקדמיה למצויינות בהיותה מסגרת לימודים חייבת להדגיש את נושא הלימודים ככל שעולה הגיל, משום שהספורט באופן טבעי נהיה יותר תחרותי ומחייב מהספורטאים להגדיש לו יותר זמן ומאמץ. אם האקדמיה תמצא לנכון להקדיש יותר מאמץ בהטמעת נושא החינוך אנו סבורים שזה רק יוסיף למצויינות הכללית של הספורטאי.

המחקר שלנו התמקד ב״אקדמיה למצוינות בספורט״ כמודל להבנה של מדיניות בארגוני ספורט. אילו יעדים וערכים נמצאים בה וכיצד הספורטאים הפעילים בארגון נחשפים וחשים שיעדים וערכים אלו אכן מיושמים. בעיתיות המחקר שלנו וחלק מהתוצאות, אנו נוטים ליחס גם לגודל המדגם הקטן הכללי וגם לגודל המדגם הקטן של קבוצות ייחוס (קבוצות גיל, ענפי ספורט שונים) ולכן גדלים אלו נוטים שלא לשקף בצורה מהימנה את השערותינו ביחס לתוצאות שקיבלנו, מה גם שכל הספורטאים בארגון אחד נוטים להיות מוטים ע״י חוסר שביעות רצון כללי או אירועים כאלו ואחרים שקרו סמוך לקיום המחקר. ולכן אנו סבורים שמחקר דומה בארגונים רבים יכול לתת תמונת מצב חשובה בקשר למדיניות הספורט בארגונים. בעייתיות נוספת היא היכולת לתקף שאלון מצומצם ביותר, בגלל הגיל הצעיר של הספורטאים והרצון שלנו להיענות גבוהה ניסינו לבחור שאלות בקפידה מתוך רצון לכסות כמה שיותר תחומים אך דבר זה פגע ביכולת שלנו לתקף את השאלונים. ולכן מספר שאלוני המשך יכולים להוות פתרון טוב לקבלת תמונה מהימנה וטובה יותר על כל ארגון באופן פרטני. בנוסף ההשערות שלנו התבססו על גיל הספורטאים ואף שביצענו בדיקה גם לגבי וותק הספורטאים, אנו חושבים שאם הייתה מתקיימת חפיפה מלאה בין שני המשתנים הללו אנו מאמינים כי תוצאות ההשערות שלנו היו יכולות להיות אחרות. ולכן כאן נמליץ למחקרי המשך להמשיך ולבצע השוואות בין גיל לוותק בכדי להגיע להבנות מעמיקות יותר בהשפעה שיש למדיניות על הספורטאים.

לסיכום מדיניות הינה כלי מרכזי לארגונים בכלל ולארגוני ספורט בפרט להציב לעצמם יעדים ולפעול כדי להשיג יעדים אלו. מדיניות נהירה וברורה תרתום את כל הארגון למען מטרה משוטפת זאת, מאידך אם המדיניות לא תהיה ברורה או תהיה ברורה רק לשכבת ההנהלה שאר הפעילים לא יוכלו להירתם למען אותה מטרה, והארגון מפסיד מאי עמידה ביעדים מכך שלא רתם את כל משאביו למען המטרה. בכדי לבדוק האם ארגונים אכן פיתחו מדיניות שרותמת את כולם נדרשת יכולת פיתוח כלים אשר ימדדו זאת. בארגוני ספורט מדידה על סמך ההצלחות בלבד לא יכולה להיחשב לדעתו כלי יעיל, ולכן יש לפתח כלים אחרים שימדדו הצלחה של מדיניות תוך כדי התהליך. כלים כמו שהובא במחקר זה ואחרים יכולים לשפר משמעותית את הצלחת הספורט בישראל ולהצעידו לעבר קידמה, בה הצלחות יהיו חלק מהנוף המוכר של הספורט הישראלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

Bauman A Bellew, B Vit, P Brown, W Owen N.  National Public Health

Partnership. Melbourne, Australia. Getting Australia active: towards better practice for the promotion of physical activity

Daigle KG. Dissertation Abstract International A. Retrieved

, from ProQuest Digital Dissertations Database (Publication No. AAT3098064). Gender differences in participation of physical activities a comprehensive model approach.