‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

מקור החיוב- מזונות ילד מעל גיל חמש-עשרה מאביו:. 5

מזונות ילד קטין מאמו 5

מזונות ילד קטין מאביו החורג או מאמו החורגת. 6

היקף החיוב במזונות ילדים.. 9

מיהו "נצרך" ?. 10

"כדי מחסורו". 11

ההבדל בין מהות חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה ומגיל זה ואילך. 12

תיקונים מודרניים לחוק. 13

תיקון תשמ"א לחוק. 13

בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה. 15

שאלת שוויון האם והאב בדין צדקה בהלכה. 16

ההבדל בין האב, שכופין אותו מדין צדקה, לבין האם הפטורה ממזונות. 17

שוויון האם והאב בחובה למזונות הילדים מדין צדקה. 22

תחולת סעיף 3א לחוק המזונות על הורים יהודים.. 24

ועדת שיפמן 27

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה. 29

פסיקה עדכנית. 31

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות. 31

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת. 32

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. 34

פסק דין בעניין: תביעת מזונות. 35

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות. 36

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה  37

דיון:. 38

משפט משווה. 39

קנדה ‏ 39

אוסטרליה. 39

בריטניה. 40

התשלום בפועל. 42

אמצעי אכיפה. 43

ארצות הברית. 45

סיכום.. 48

ביבליוגרפיה. 50

נספח. 53

הפסיקה האזרחית, המייחסת להלכה שוויון האב והאם בדין צדקה כלפי ילדיהם, מצביעה על "מאמץ להשוואת מעמד האם למעמד האב", וכתוצאה מכך הפסיקה האזרחית מורכבת עד כדי קונסטרוקציה המביאה לתוצאה שוויונית לעניין חובת המזונות של האב והאם כלפי ילדיהם, שאין לה סימוכין ראויים בהלכה. האם היהודייה אינה חייבת במזונות ילדיה, ואף דין צדקה של האם, להבדיל מן האב, אינו חיוב במובן סעיף 3(ב) בחוק המזונות. ולפיכך מן הראוי לפרש כי חוק המזונות, על תיקוניו, מטיל גם על אם יהודייה חיוב להשתתף במזונות ילדיה מכוח עקרון היכולת היחסית.

סעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה מזונות מחייב הורה במזונות ילדיו. הכלל הוא כי אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי החל עליו ואם אין דין אישי לפי הדין הכללי. הדין האישי החל על יהודים הינו המשפט העברי. המשפט העברי מחלק את המזונות לשני סוגי מזונות. מזונות הכרחיים ומזונות מדיני צדקה.

על פי הדין העברי, כל אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18. אב חייב במזונות ילדיו גם אם אין הוא נשוי לאמם, בבואו של בית המשפט לקבוע את שיעור דמי המזונות שיש לפסוק לטובת הילדים, שיקולים רבים עומדים לנגד עיניו. על השופט לבחון היטב מהם צרכי הילדים, מהי רמת החיים אליה הם הורגלו, מהו כושר השתכרותו (או פוטנציאל השתכרותו) של האב, מהו הרכש אשר בבעלותו, האם ישנם צרכים מיוחדים המאפיינים את הקטינים אשר לפניו וכו'.

עד גיל 6 - קטינים בגיל זה קרויים בעגה המקצועית "קטני קטינים" ונטל מזונותיהם מונח באופן מלא על כתפיו של האב. "חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרה לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים".

ניתן לראות כי לאחרונה סטה בית המשפט מהלכה קודמת שלו, בקובעו כי ניתן גם להתחשב בהכנסותיה של האם בתביעת מזונות של ילד קטין מאביו (ועל-ידי כך להפחית מחיוב האב לשאת בכלכלת ילדיו).

יש להתחשב בכך שלאם הכנסה פנויה הגבוהה מפוטנציאל הכנסתו של האב ולכן יש לחייבה באחוז גדול יותר של הוצאות שאינן הכרחיות ומדין צדקה.

בפסקי הדין הנ"ל ניתן לראות כי האבות מבקשים לפעול בצורה שוויונית יותר. מסיבות שאינן ברורות, הסדרי המזונות בעבר לא התחשבו בזמן שההורים מבלים עם ילדם, כלומר, אב שילדיו מתגוררים אצלו לפחות 3 ימים בשבוע היה משלם כמו אב שאינו רואה כמעט את ילדיו.

מהניסיון המצטבר בביהמ"ש לענייני משפחה נראה כי הולך וגדל ללא הרף מספר האבות הנוטלים חלק משמעותי ואמיתי בגידול ילדיהם ויש להתאים את פסיקת בתי המשפט לשינויים המפליגים במערך היחסים במשפחות בנות זמננו. נראה כי במשפחות בהן קיימת חלוקה זהה ושוויונית של האחריות ההורית ובהן האמצעים הכלכליים של שני ההורים זהים או דומים, הגיע בית המשפט להבנה כי מן הראוי: "להקהות את חודו של הדין". מן הראוי "להמתיק את טעמו" ו"להקציע את זיזיו ואת בליטותיו". כל זאת ניתן לעשות ע"י השוואת הנטלים בין שני ההורים.

בנוסף, ניתן ללמוד מפסקי הדין כי אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא רק במקרים בולטים בהם אכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות בהסכם.

ניתן לראות בהלכה הכתובה כי חיוב המזונות המוטל על האם והאב אינו שווה. אולם, לפי פסקי הדין שהוצגו לעיל אפשר לשים לב שחלה תפנית בקביעת המזונות כאשר העניין נידון בבית המשפט לענייני משפחה. הפסיקות קובעות

עד היום עקרון השוויון בדיני משפחה אינו מיושם כראוי: עדיין אין שוויון מינים בתחומים מרכזיים בדיני המשפחה, כגון בדיני מזונות והחזקת ילדים. דרוש תיקון העניינים שבהם קיימת הפליה בין המינים ויישום עקרון השוויון באמצעות חקיקה או בדרך פרשנות שיפוטית. יש לצפות כי פעולת בית המשפט לענייני משפחה תביא לחידוש לא רק בתחומי הדיון והצד הטיפולי, אלא גם ביישום מגמות השיוויון החדשות בדיני הורים וילדים[1], ויפה שעה אחת קודם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

י' צ' גילת יחסי הורים וילדים: מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך (חושן משפט), עמ' 248-209.

הרב ה' חבשוש מזונות ילדים חיובי הורים – דין עברי 

מ' שאוה "מזונות ילדים קטינים במשפט העברי ובמשפט הפוזיטיבי" עיוני משפט ז  316.

Weitzman, Lenore J. Economics of Divorce: Social and Economic Consequences of Property, Alimony and Child Support Awards 28 UCLA L. Rev. 1181