עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון שוחד, עבירות צווארון לבן, עבירת השוחד, מתת, נתניהו,אולמרט,דוד ביטן,הירשנזון שר האוצר, תיק 1000, 2000, 3000, 4000 (עבודה אקדמית מס. 99)


‏390.00 ₪

46 עמודים.

סמינריון צווארון לבן, שוחד

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי עבירות צווארון לבן?

 

תוכן ענינים

מבוא    

עבירות "צווארון לבן"      

מהו שוחד?       

שוחד - יסודות העבירה  

נותן השוחד: המתת       

יסוד השחיתות בעבירה  

בעד עשיית הפעולה הקשורה בתפקידו    

קשר סיבתי       

יסוד נפשי         

מניע קבלת המתת         

הדדיות

דוגמאות לנתינת שוחד   

דוגמא של פסיקה בענין עובד ציבור פרילנסר        

התמודדות עם חוסר מוסריות השוחד בארצות הברית       

ניסיון לשחד שר הגנה של מדינה באפריקה           

השוחד במשפט העברי   

השוחד בדין הפלילי בישראל       

פרשיות נתניהו תיק 1000,2000,3000,4000

בעניין ארנון מילצ'ן         

בעניין ג'יימס פאקר        

תיק      

פרשת השחיתות של שר האוצר אברהם הירשזון   

הרשעתו בפלילים          

פרשת מעטפות הכסף    

פרשת ראשונטורס         

עובדות של מקרה בוחן לדוגמא בעבירת שוחד      

פסק-דין מרקדו 

תחום הפריסה של עבירת השוחד

לשון החוק – משמעותו הפשוטה של המושג "שוחד"           

האם איסור השוחד הישראלי בא ללמד אחרת       

סוג ההתקפות על הערך שמפניהן מגן האיסור      

נפקותן של כוונותיו או של יוזמתו של הצד השלישי 

דינו של האזרח המסייע  

סיכום   

ביבליוגרפיה      

פסיקה   

 

ב-13 בפברואר 2018, לאחר כשנה וחצי של חקירות, המליצה המשטרה להגיש נגד ביבי נתניהו כתב אישום בעבירות של לקיחת שוחד בשני התיקים, וכן הומלץ להגיש כתב אישום נגד ארנון מילצ'ן וארנון מוזס באשמת מתן שוחד. המשטרה פירסמה שעד המפתח בפרשת מילצ'ן הוא יאיר לפיד.

החל מינואר 2017 נחקר נתניהו באזהרה בידי משטרת ישראל בשני נושאים: "תיק 1000", הכולל חשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים; ו"תיק 2000" העוסק בשיחות בינו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, שבהן, לפי פרסומים באמצעי התקשורת, הציע מוזס סיקור חיובי לנתניהו והוספת כתבים מטעמו בתמורה לשינויים במתכונת הפצת "ישראל היום". על החשדות כלפיו אמר נתניהו כמה פעמים "לא יהיה כלום, כי אין כלום".

 

 

במהלך החקירות העלו חברי כנסת מ"הליכוד" הצעות חוק הנוגעות לחקירות משטרה, ובהן הצעה, שנודעה בשם "חוק ההמלצות", שלפיה תוצאותיה של חקירת משטרה יועברו לפרקליטות המדינה ללא שהמשטרה תציין עמדתה בעניין הגשת כתב אישום. ההצעות עוררו ביקורת ונטען כלפיהן כי נועדו להגן על נתניהו. בדצמבר 2017 הודיע נתניהו כי הנחה את יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, דודי אמסלם, ממובילי "חוק ההמלצות", לדאוג לכך שהצעת החוק לא תחול על חקירותיו של נתניהו. הוא כתב: "ממילא ברור לכל שלהמלצות המשטרה בענייני אין שום משמעות. נראה שהן נקבעו כבר בתחילת החקירה, הודלפו לכל אורכה, ולא השתנו למרות העובדות הברורות שמוצגות פעם אחר פעם - שמוכיחות שלא היה כלום."

רעש תקשורתי רב היה סביב הצעת חוק ההמלצות של ח"כ דוד ביטן שנועדה למנוע המלצת משטרה בענין העמדה לדין בעבירת שוחד כביכול של רוה"מ נתניהו.  עבודה זו עוסקת במשפט פלילי ובאופן מדוייק יותר בעבירות צווארון לבן מסוג שוחד.

אציג מאפיינים של פעילויות שוחד. במסגרת הצגת המאפיינים אביא אסמכתאות של מקרים ידועים בארץ ובעולם העוסקים כולם בסוגיה זו ובסובב אותה, וכיצד הגיבו החברה והמערכת המשפטית למקרה השוחד. 

אתמקד במקרים ידועים כמו פרשות נתניהו, אולמרט, הירשנזון ועוד וכן פס"ד חשוב (פס"ד מרקדו) ומייצג של שוחד בעולם העבודה לשם זווית ראיית מיקרו. מקבלי השוחד היו עובדי תאגיד ציבורי בנקאי (בנק דיסקונט/חברת אילנות דיסקונט)ונותני השוחד היו אנשי עסקים פרטיים.

 

עבודה זו עוסקת במשפט פלילי ובאופן מדוייק יותר בעבירות צווארון לבן מסוג שוחד.

אציג מאפיינים של פעילויות שוחד. במסגרת הצגת המאפיינים אביא אסמכתאות של מקרים ידועים בארץ ובעולם העוסקים כולם בסוגיה זו ובסובב אותה,  וכיצד הגיבו החברה והמערכת המשפטית למקרה השוחד.  

אתמקד בפס"ד חשוב (פס"ד מרקדו) ומייצג של שוחד בעולם העבודה לשם זווית ראיית מיקרו. מקבלי השוחד היו עובדי תאגיד ציבורי בנקאי (בנק דיסקונט/חברת אילנות דיסקונט)ונותני השוחד היו אנשי עסקים פרטיים.

 

עבירות "צווארון לבן"

 

הביטוי "צווארון לבן", בהתייחס לסוגי אנשים העוברים סוגי עבירות, השתרש מאז חלקה השני של המאה ה-[1]20. מושג זה מקושר לאנשי ציבור המבצעים עבירות הקשורות בפעילותם הציבורית, לאנשי עסקים המבצעים עבירות הקשורות לעסקם, אך גם לכל אדם הנחשב מפורסם, הנתפס בביצוע עבירה זו או אחרת.
"צווארון לבן" הוא קטגוריה סוציולוגית ולא משפטית. קודקסים פליליים מתארים ברגיל עבירות על יסוד התנהגות שהוכחת קיומה נדרשת כתנאי להרשעה, ולא על-סמך עושה העבירה, מיקומו החברתי או "צבע צווארונו".
היעדר התייחסות לעושה אינה מקרית. עיקרינן הליברליים של שיטות המשפט המודרניות מחייבים התייחסות למעשה חלף התייחסות לעושה, ומנביעים עיקרון של שוויון בפני החוק, המחייב - בתורו - התייחסות למעשיו של אדם, בלא כל תלות במוצאו, במעמדו, בקשריו החברתיים וכדומה. ממילא, כאשר סוציולוגים עוסקים במיון עבריינים לפי שיוכם הסוציולוגי, יש בעיסוק זה פוטנציאל חתרני, לדידם של משפטנים. פרסם   Edwin H. Sutherlandראש האגודה הסוציולוגית האמריקאית, את מאמרו המקורי "White Collar Criminality".  עוד לפני צאת מאמרו של סאתרלנד, הופיעו שני מאמרים נוספים, העוסקים אף הם בתופעה דומה לזו שעוסק בה סאתרלנד, ואולם מאמרו היה זה שטבע את הביטוי "צווארון לבן" והחדירו לשיח הקרימינולוגי של התקופה.  סאתרלנד חקר את הסטטיסטיקה הקרימינולוגית, המנסה לבחון מהו האפיון החברתי של עבריינים. בהתאם לסטטיסטיקה זו, שמקורותיה הינם רישומים משטרתיים, רישומי בתי המשפט ורישומי בתי-הסוהר, רק 2% ממבצעי עבירות שייכים למעמד העליון. העבירות המצויות במסגרת הסטטיסטיקה שהיתה זמינה לעיניו של סאתרלנד היו רצח, תקיפה, שוד, גניבה, עבירות מין ושכרות. לטענתו, הסתמכות על מקורות סטטיסטיים אלה, שמקורה באותם סוכנים חברתיים פורמליים, הניבה היסקים ותיאוריות מוטות בדבר התנהגות עבריינית. על-פי תיאוריות אלו, עבריינות נפוצה בעיקרה במעמד הנמוך, ונוצרת, לכן, בשל עוני או בשל אפיונים אישיים וחברתיים המקושרים סטטיסטית לחיי עוני, כגון סטיות פסיכופטיות, סביבת מגורים עניה ומשפחות עניות. סאתרלנד בחן באופן ביקורתי את מהימנותן של תיאוריות אלו, תוך בחינת מהימנות הנתונים עליהם בוססו. התפיסה אותה ניסה להוכיח היתה כי סטיה חברתית אינה קשורה, באופן סטטיסטי או בכל אופן אחר, לעוני או לתנאים סוציופטים או פסיכופטים הקשורים בעוני. לדבריו, ההסבר הקרימינולוגי "הרגיל", זה המבוסס על הקשר הסטטיסטי בין עוני לסטיה חברתית, ניזון ממערכת נתונים מוטה המכילה נתונים חלקיים וחסרים, ומתעלמת מנתונים רבים לגבי שטחים נרחבים של התנהגות פלילית אותה מבצעים אנשים שאינם נמנים עם בני-המעמד הנמוך4.  סאתרלנד ביקש, איפוא, להפנות את תשומת-הלב לסוגי פעילות שנותרו, לדעתו, מוזנחים במחקר הקרמינולוגי בן-זמנו, ובעיקר התנהגותם הפלילית של אנשי עסקים ובעלי מקצועות. בין הדוגמאות שהוא משתמש בהן מצויה הפרקטיקה של הפניית רופאים כלליים לרופאים מומחים מסוימים תמורת טובת הנאה (שלטענתו, 2/3 מן הרופאים בניו-יורק היו שותפים לה), שימוש במידע פנים בחברות וכן הפרות שונות של אמון, העשויות להתבצע באמצעות הצגה מטעה של נתונים, או באמצעות מניפולציה של כוח בידי חברי מקצוע. סאתרלנד היה הראשון שטען כי המחיר הכלכלי של עבריינות "הצווארון הלבן" גבוה לאין ערוך ממחירם הכלכלי של פשעים "רגילים". ואולם, הבעיה בעבירות מסוג זה, הטעים, אינה דווקא מחירן הכלכלי הגבוה אלא הנזק שהן מסבות ליחסים החברתיים : היות שמדובר בעבריינות המבוססת על הפרת אמון, היא יוצרת חוסר אמון חברתי, הפוגע במורל החברתי ויוצר לכן חוסר ארגון חברתי. עבריינות אחרת, טען סאתרלנד, הינה בעלת השפעה פחותה בהרבה על מוסדות חברתיים וסדר חברתי5.  הסיבה לכך שהתנהגות עבריינית מסוג זה, לא נלקחה בחשבון במסגרת מחקרים קרימינולוגים, טוען סאתרלנד, היא אותה הסתמכות על הסטטיסטיקה הרשמית של המשטרה, בתי-המשפט ובתי-הסוהר. לטענתו, במקרים רבים עבירות מסוגים אלה אינן נכללות בסטטיסטיקה הרשמית משום שהסנקציות המופעלות בתגובה לסוגי עבירות אלה אינן סנקציות עונשיות ממוסדות רגילות, כי אם תביעות אזרחיות והליכים משמעתיים שבקרב ההתארגנות המקצועית.
הכרה בעבריינות הצווארון הלבן כעבריינות אמיתית וקיימת, בדיוק כמו העבריינות "הרגילה" תביא, לגישתו של סאתרלנד, לבחינה מחודשת של כל אותן תיאוריות שהתמקדו באפיונים חברתיים-פסיכולוגים ואישיותיים על-מנת להסביר סטיה חברתית, ולניסוח תיאוריה שתסביר בהעלם אחד הן את העבריינות הרגילה והן את העבריינות המיוחסת למעמד הגבוה. להבנתו, תיאוריה כזו צריכה להתאים לשני המעמדות. התיאוריה שהוצעה על-ידי סאתרלנד היא שעבריינות הצווארון הלבן, כמו כל עבריינות שיטתית אחרת, מקורה בהתנהגות נלמדת. לאור התיאוריה שפיתח, שבמרכזה תיעוד תהליך הרכישה של דפוסי התנהגות עבריינית, ערך סאתרלנד מחקר שתוצאותיו פורסמו בספר שהוציא כעשור מאוחר יותר "White Collar Crime"[4]. ספר זה פרש מחקר, אשר בנוסף לשימוש בתיעוד שנערך בידי הגופים הרשמיים של המדינה, בחן מדגמים של תיקים מערכאות שיפוט לא-פליליות, כגון ערכאות אזרחיות ומנהליות, שבהן נידונו בפועל מעשי מרמה או הונאה, למרות שבעלי-הדין בהם לא הואשמו בפלילים[5]. המחקר התמקד בביצוע עבירות על-ידי תאגידים גדולים. לגישתו של סאתרלנד[6], עבריינות המבוצעת על-ידי תאגידים - כגון מרמה, עבירות מס וכדומה - הינה עבריינות רציונלית, מכוונת, עקבית וקשה הרבה יותר לתביעה מן העבריינות המסורתית. סאתרלנד תיאר את חוסר יכולתם של הקרבנות להגיב אל מול האפקטיביות של התאגידים, את הקושי הרב בהוכחת עבריינות זו, ואת יכולתם של התאגידים "לסדר" תביעות כנגדם. יתירה מזאת, טען סאתרלנד, אנשי עסקים שנתפסו בהפרות חוק תפסו עצמם כמפרים של חוקים טכניים, ולא כעבריינים. העבירה התבצעה, לתפיסתם, לא משום שהם עבריינים אלא משום שהחוקים עצמם רעים[7]. חיבוריו של סאתרלנד יצאו חוצץ נגד הזיהוי הקפיטליסטי של המצליח עם חשוב. להתקפה זו ישנם שורשים עמוקים בספרות הסוציולוגית. כבר בכתביו של מקס ובר מצוי ניתוח של שורשי התפיסה הקפיטליסטית כנובעים מהשקפת העולם הלותראנית. בהתאם לתפיסה דתית זו, ההצלחה החומרית "בעולם הזה" מבטאת השגחה אלוהית, ומביעה אמירה אלוהית ביחס להעדפת המצליח מבחינה כלכלית על-פני זה שאינו מצליח כלכלית בהתאם לניתוחו של ובר, התפיסה לפיה ההצלחה החומרית נובעת מן ההשגחה האלוהית מוטמעת היטב בתפיסה הקפיטליסטית, המזהה הצלחה כלכלית עם תכונות חיוביות כגון עבודה קשה, יזמות, שמירה על ערכים מהוגנים וכיוצא באלה. זוהי, איפוא, ההשקפה ששימשה יעד להתקפותיו של סאתרלנד. ואכן, על רקע הקפיטליזם של ראשית המאה ה-20, אין זה מפתיע כי תיאוריות קרימינולוגיות המתייחסות לעוני ולמצוקה חברתית כמסבירות באופן בלעדי את תופעת הסטיה החברתית התקבלו כבעלות ערך הסברי גבוה. מקום בו השגחה אלוהית מזוהה עם הצלחה כלכלית, לכישלון כלכלי יכולות להיות מיוחסות בקלות תכונות דמוניות, ומכאן ועד לזיהוי התופעה העבריינית עם תופעת העוני והמצוקה החברתית הדרך קצרה. לכן, נדמה כי במסגרת התיאורטית - הסוציולוגית-קרימינולוגית - הייתה לעבודתו של סאתרלנד חשיבות עצומה כעבודה השוברת מוסכמות בסיסיות בתחום המחקר ובתחום האמונות והדעות החברתיות בכלל.

 

לינק למצגת אקדמית בנושא שוחד ב-99 שח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן כספית נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) (הוראות לעניין המלצה של רשות חוקרת), התשע"ח-2017, הכנסת

דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017).

גידי וייץ, המשטרה חושדת שנתניהו קיבל טובות הנאה מאיש עסקים, הארץ, 28 באפריל 2017


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)