‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר

השערת המחקר המרכזית

השערות המחקר. 

סקירה ספרותית. 

ביטחון תזונת

תת-תזונה. 

אנשים בסיכון לתת-תזונה. 

צורות שונות של תת-תזונה. 

דרכי טיפול. 

תת תזונה אנורקסיה ואלקסתימיה. 

העוני בישראל- דרכי מדידה וגישות. 

האוכלוסיות העניות בישראל. 

גורמי העוני בישראל. 

משפחות חד הוריות, עוני ותעסוקה. 

מהלך המחקר. 

כלי המחקר ואיסוף הנתונים ועיבודם.. 

אוכלוסיית המחקר. 

איך נבחרו הנשאלים.. 

מגבלות המחקר. 

ממצאים.. 

דיון ומסקנות. 

אישוש/הפרכת השערות המחקר. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

שאלון 

פלטי SPSS. 

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי בטחון תזונתי ותת תזונה בהקשר הסוציו- אקונומי?

השערת המחקר המרכזית: 

ישנו קשר ישיר בין מצב סוציו- אקונומי לבין תת תזונה.

השערות המחקר

1. ככל שהנתונים הסוציואקונומיים נמוכים יותר כך יש סיכוי רב יותר לתת תזונה
2. ככל שהדירה בה גר הנבדק/ת צפופה יותר כך הסיכוי לתת תזונה גבוה יותר

אפשר להצביע על מצב סוציו-אקונומי בתור אחת הסיבות לתת תזונה. לדוגמא, אדם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לא תמיד יוכל להרשות לעצמו לאכול ע"פ הכמות המומלצת ואף יאכל הרבה פחות בגלל בעבודה שהוא לא יכול להרשות לעצמו מצרך כה בסיסי כמו אוכל. משפחה ממעמד סוציו- אקונומי נמוך תתקשה להביא לחם הביתה לילדיהם, ואף תקנה אוכל זול יותר בלי הערכים התזונתיים הנחוצים, כגון, אבקות אוכל, אוכל משימורים ואוכל באיכות ירודה יותר מאחר והוא זול יותר והם יכולים להרשות לעצמם את זה. המצב יוצר פחות אוכל על השולחן והידרדרות במשקל עד לכדי מצב של תת תזונה.

ממצאים רבים באשר להפרעות אכילה מצביעים על לקויות משמעותיות של מטופלות בכל תחומי היחסים הבינאישיים וכישורים חברתיים. באופן ספציפי, מודגש כי אצל מטופלות עם הפרעת אכילה רווחת השערה על קיומה של לקות בעיבוד הרגשי. Bruch הציעה שהקושי בזיהוי ותיאור רגשות, כמו גם בזיהוי ותגובה למצבים רגשיים ותחושות עוררות פיזיולוגית, מהווה את החסר המרכזי בהפרעות אכילה. ממחקרי המשך ניכר כי מטופלות הסובלות מאנורקסיה מראות לקות בהבחנה בין רגשות פנימיים לבין תחושות פיזיות ומתקשות לתארן, בעוד שמטופלות עם בולימיה לרוב מגיבות למתח רגשי על ידי התקף בולימי והקאות, ובנוסף לא מצליחות לקשר בין ההתקף לגירוי רגשי כלשהו שעורר אותו. לכן מספר חוקרים שיערו כי מטופלות אלו עלולות להתאפיין באלקסתימיה: "חוסר במילים לתיאור רגשות", סינדרום המתאפיין בקשיים בויסות רגשי, קשיים בזיהוי, תיאור וביטוי רגשות ובחוסר יכולת להבחין בין רגשות ותחושות גופניות. כמו כן, ישנם ממצאים המראים כי משפחות של מטופלות עם הפרעות אכילה מבטאות פחות רגשות. כתוצאה מכך יתכן והיו הזדמנויות פחותות יותר לילדיהם לפתח באופן מלא כישורים לזיהוי רגשות במהלך האינטראקציות שלהם עם הוריהם. המחקר הנוכחי בוחן יכולות לזיהוי רגשות ואלקסתימיה במטופלות עם הפרעת אכילה מסוג בולימיה ובאימהותיהן כתורמים לליקוי בתפקודן החברתי וכגורמים מנבאי סיכון להתפתחות המחלה ולשינוי בה.

ע"פ ממוצע הגילאים אנו למדים שרוב מי שלקח את השאלון נמצא בשנות ה20 המאוחרות לחייו ובעל השכלה בסיסית של 12 שנות לימוד.

ניתן להסיק שהנבדקים סובלים מתת תזונה ע"פ ממוצע המשקל ביחס לממוצע הגובה. בשלב זה של ניתוח ממצאי השאלונים, לא ניתן להסיק להצביע על הסיבה המדויקת בגינה סובלים הנבדקים מתת תזונה. הדבר יכול לנבוע מסיבות בריאותיות, גנטיות ואף מפאת מצבם הסוציו אקונומי.

ממוצע החדרים בבית ביחס לממוצע המתגוררים בבית מעיד על כך שמרבית הנשאלים חיים בצפיפות בביתם. נוסף על כך, גילם הממוצע הינו 29 והדבר מעיד על כך שאין הם יכולים לצאת לעצמאות. בהתייחס לנתונים הללו ניתן אולי לקבוע כי מצבם הסוציו אקונומי של הנשאלים אינו מתיר להם לגור מחוץ לבית ולכלכל את עצמם.

המשכורת הממוצעת של הנשאלים רק מחזקת את ההנחה אליה הגענו קודם, מאחר וממוצע השכר שלהם נמוך מגובה השכר הממוצע במשק, משמע, הם אינם משתכרים מספיק על מנת לחיות בכוחות עצמם.הנשאלים אוכלים בחוץ.

מתשובותיהם של הנבדקים בדבר כך שהם יוצאים לאכול מחוץ לבית, ענו 19 מן הנבדקים כי הם אוכלים בחוץ בערך פעמיים בשבועיים, 21 מהנשאלים ענו כי הם אוכלים בחוץ בין 3-4 פעמים בשבועיים ואילו עשרה ענו כי הם אוכלים בחוץ בערך פעם בחודש. ניתן להניח כי אנשים היכולים להרשות לעצמם לאכול בחוץ, אינם סובלים ממצב סוציו אקונומי קשה מאוד, אולם, לא ניתן להגיע מכך למסקנה חד משמעית מאחר והנשאלים שענו כי הם אוכלים פעם בחודש בחוץ, ייתכן והדבר נובע גם מסיבות אחרות כדוגמת כך שהאוכל בחוץ פחות מזין, פחות בריא וההעדפה שלהם לאכול בחוץ לא בהכרח מעידה על מצבם הסוציו אקונומי הירוד. גם התשובות לשאלה כמה פעמים הם אוכלים בשר בשבוע לא יכולות להעיד על כך שהבחירה נעשית בהכרח מטעמים כלכליים. אולם, שאלה מספר 12, מעמידה את הדברים על דיוקם. רובם המכריע של הנבדקים (94%) ענו כי אם הייתה להם יכולת כלכלית היו אוכלים יותר בשר, כך שמתבהר כי סיבות כדוגמת צמחונות או חוסר רצון לאכול בשר הן גורמים שוליים ואילו הסיבה המרכזית שגורמת להם לאכול בשר מספר פעמים מועט היא מצבם הסוציו אקונומי.

37 מן הנשאלים ענו כי חלה ירידה במשקלם בתקופה האחרונה. לא ניתן להסיק מכך כי הירידה במשקל נובעת מכך שאין הם אוכלים כמו צריך. סיבות אחרות הנוגעות לבריאות יכולות להיות קשורות גם הן לתשובה. כמו כן, שאלה מספר 14 מעידה על כך שהנשאלים לא צורכים מספיק קלוריות לפי צריכת קלוריות המומלצת מבחינה בריאותית, דבר שיכול להסביר את הירידה במשקל, אולם, אי אפשר לדעת בבירור מתוך השאלון מה הצביע על כך. אפשר לשער כי מצבם הסוציו אקונומי לא מאפשר להם לרכוש לעצמם מצרכי בסיס ומצרכים שיספקו את מספר הקלוריות הדרוש לאדם. בשאלה מספר 12 הנבדקים נשאלו אם הם מקבלים את כל אבות המזון, 39 ענו שכן, 10 ענו שלא בעוד שרק נבדק אחד ענה שאיננו יודע. הדבר מצביע על כך שאלו שאינם מקבלים את כל אבות המזון לא יכולים להרשות לעצמם תזונה בריאה שמורכבת מאבות המזון, אולם הדבר גם יכול להצביע על תזונה לקויה ועל חוסר מודעות לאבות המזון ולתזונה בריאה ומזינה.

על מנת להוציא את המסקנה האובייקטיבית ביותר מן השאלונים עליי לומר כי השאלונים חולקו בשכונות במצב סוציו אקונומי ממוצע וחלקם בשכונות ממצב סוציו אקונומי ירוד. מן המחקר שנערך ניתן להסיק כי ישנה קורלציה בין מצב סוציו אקונומי ותת תזונה. ניתן להסיק כי מרבית הנבדקים משתכרים פחות מן הממוצע והדבר משליך על התזונה שלהם ועל כך שאינם צורכים מספיק קלוריות ביום כפי שמומלץ. ניתן להסיק גם כי מצבם האקונומי של הנבדקים אינו מאפשר להם השכלה גבוהה, כך שינה קורלציה גם בין מצב אקונומי והשכלה ופאת כך ייתכן והם משתכרים פחות כך שההשכלה גם קשורה לתת תזונה.

אישוש/הפרכת השערות המחקר 

1. ככל שהנתונים הסוציואקונומיים נמוכים יותר כך יש סיכוי רב יותר לתת תזונה - אושש
2. ככל שהדירה בה גר הנבדק/ת צפופה יותר כך הסיכוי לתת תזונה גבוה יותר - אושש

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2018

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

אינס-קניג, א.  שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל.  בטחון סוציאלי, 67: 9-38.