‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלות המחקר:. 6

השערות מחקר. 6

דיני חברות - מיסוי בעל שליטה בחברה ואחריות. 7

מע"מ -ההשפעות הכלכליות של המסים העקיפים.. 10

"גלגול" המס העקיף. 13

מע"מ ומס עקיף כמס רגרסיבי 14

פס"ד עוזי עצמון 15

דחיית אשמתו של המנהל:‏. 17

פס"ד מד"י נ. פרומדיקו בע"מ. 18

פס"ד מודיעין , מורן טכנולוגיות ופסיקה מרכזית. 19

אחריות מייצגים – סע' 224‏.... 24

סעיפי הטלת אחריות על המייצג:‏. 28

דעה אישית וסיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 33

חוק מס ערך מוסף קובע נורמות שעיקרן הטלת חובה לשלם מס בגין הערך המוסף הנובע מעסקאות הנערכות במשק, כאשר מטבע הדברים נורמות אלו מגובות בסנקציות פליליות.

לשון אחר, הפרת חוק מע"מ, אם בדרך של אי- דיווח או בדרך של דיווח כוזב או בכל דרך אחרת כמעט, חושפת את הנישום גם לאחריות ולענישה פלילית.

כאשר נישום הינו תאגיד, קמה ועולה השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן יהיה להטיל אחריות פלילית אף על מי שהנם נושאי משרה או עובדים בתאגיד.

סעיף 119 לחוק מע"מ- שכותרתו "עבירה של חבר בני אדם", העוסק בסוגיה זו, קובע כי כאשר נעברה עבירה על חוק מע"מ בידי תאגיד, יהיו בבחינת אשמים אף נושאי המשרה והעובדים בתאגיד, זולת אם עלה בידם של אלו להוכיח כי הדבר אירע שלא בידיעתם או שלא היה אל ידם למנוע את הדבר[1].

מס ערך מוסף (מע"מ) נמנה על קבוצת המסים העקיפים, להבדיל ממסים ישירים המוטלים על ההכנסה, או מס רכוש המוטל על ציוד, מלאי, קרקע וכיו"ב. המס העקיף משתקף בדרך כלל במחיר הסחורה או השירות[2], לעומת מס ישיר שאינו משתקף במישרין במחיר. התייחסות זו הינה פשטנית מדי, שכן גם מסים ישירים מגולמים בדרך כלל בתמחיר של מפעל הפועל על פי עקרונות כלכליים, אף כי דרך ה"גילום" או ה"גלגול" של המס הישיר מבליטה את העיקרון בצורה ברורה יותר. ניסיון להבחין בין מסים ישירים למסים עקיפים על פי נשוא חבות במס (הכנסה במס ישיר ומחזור במס עקיף) נדון אף הוא לכישלון.

שני סוגי המס מוטלים בסופו של דבר כל אחד על ההכנסה החייבת לפי שיטות מדידה הזהות במטרתן ושונות מבחינה טכנית בלבד. אבחנה מהותית הינה, בעיקרון, בעייתית ולכן נסתפק בניסיון לאבחנות טכניות. המאפיינים העיקריים של המס העקיף, המבדילים אותו משאר סוגי המס, הינם השלב ודרך הטלת המס, הנבדלים מדרך הטלת מסים ישירים, וכן יחידת המס, שיטת גביית המס והדיווח. בעוד שמס עקיף מוטל בשלב הפעילות העסקית, מוטל מס ישיר על תוצאות הפעילות העסקית לאחר סיכום אותה פעילות במשך תקופה מסוימת.

בין הסוגים השונים של המסים העקיפים המקובלים נזכיר את המסים המוטלים על מכר או מתן שירות, כדוגמת מע"מ, מס קניה ומסי ביול למיניהם.

מסים עקיפים מסוגים נוספים הם: מסים המוטלים על היבוא[3] לדוגמה: מכס[4], הפקדה על היבוא[5], מס קניה[6] ומע"מ (על יבוא)[7], הקיימים ברוב ארצות העולם[8]. מסים על הצריכה[9] או על המכירות[10] הן דוגמאות למסים עקיפים שהעיקרון שבהם זהה לעיקרון לפיו גובים מע"מ, אך צורת הגביה שונה ודומה יותר למס קניה על מכירות או שירותים[11]. מסים עקיפים מכונים באנגלית "Turnover Tax"

מהטעם, שמבחינה כלכלית ניתן לגלגל אותם על הקונה או על צורך השירות[12]. יש שמכנים מסים אלה בשם Indirect Tax אף כי שם זה פחות רווח. לסוגים שונים של מסים עקיפים קיימים כינויים מיוחדים. באנגליה מכונה מס הקניה בשמו בהתאם לשלב בו הוא מוטל. הכינוי Retail Tax יוחד להטלת המס בשלב הקמעונאי, והכינוי Wholesale Tax יוחד למס בשלב הסיטונאי. הכינויים Purchase Tax או Sales Tax שימשו ומשמשים באנגליה ובארה"ב, בהתאמה, ככינויים למס קניה המשקף את מהותו. האנגלים אימצו את הגישה הכלכלית, לפיה מוטל המס על הקונה, לכן קראו למס בשם "מס קניה". בארה"ב, לא קיים מס פדראלי על קניה. במדינות שונות של ארצות הברית הועדפה הגישה המשפטית המטילה את החבות על המוכר, ולכן נקרא שם המס "מס מכירות". בשני המקרים מוטל המס על אותה פעילות כלכלית. מסים על הצריכה נמנים, כאמור, על קטגורית המסים העקיפים. בספרות המקצועית מצויים סוגים שונים של מסים על הצריכה או על הפעילות היצרנית או הכלכלית. מיסוי עקיף רב שלבי (multiple turn over tax), נהוג היה בצרפת מ-1920 ואילך בשיעור של 1% מהמחיר. מס עקיף נוסף, על הצריכה, הינו מס המוטל על ההוצאה של הקונה (Expenditure Tax), אולם גם מס עקיף המוטל על המכירות או השירותים של המוכרים מגולגל בסופו של דבר על הקונה[13]. הניסיון להטיל Expenditure Tax בהודו וציילון נכשל.

תיאוריה נוספת להטלת מסים עקיפים, מטילה את המס על הצריכה הנמדדת על פי סך כל ההכנסה פחות שינוי (שלילי או חיובי) בחסכון. ההנחה היא שיתרת ההכנסה שלא שימשה לחיסכון שימשה כנראה לצריכה ומכאן הבסיס לחישוב היקף הצריכה. את התיאוריות העומדות ביסוד הטלת מסים עקיפים ראוי להשוות לתיאוריות הקיימות ביסוד המסים הישירים. כך לדוגמה, התיאוריות בהקשר למס על הרכוש מתחלקות לשתיים[14]: (1) מס על ההכנסה מהרכוש, (2) מס על הרכוש. לפי התיאוריה הראשונה, מס רכוש איננו מס על רכוש כי אם מס על הכנסה פאסיבית[15]. הבחנה זו בין התיאוריות שביסוד המסים השונים תשמש אותנו בפתרון בעיות עקרוניות שביסוד חוק מע"מ.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

חיים גבאי "עבירת המס כעבירת צווארון לבן - האומנם? " פרסומי משרד האוצר ירושלים

א. ויתקון, י. נאמן, דיני מסים (מה' רביעית שוקן, תשכ"ט) 15, 16, "מס עקיף הוא מס המשתקף במחיר הסחורה      , "Harry Gunnison Brown, "The Incidence of a General Output or a General Sales Tax

Reading in Economic Taxation  Great Britain