‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

סקירת ספרות - רקע תיאורטי 

תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה. 

גישות תקשורתיות לסיקור הזירה הביטחונית. 

מיסגור. 

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני 

אסטרטגיה צבאית. 

מקרה הבוחן - האירוע הנסקר בתקשורת – היום הראשון של מבצע עופרת יצוקה. 

מערך המחקר. 

שאלת מחקר. 

מטרת המחקר. 

שיטה - מתודולוגיה. 

שיטת העבודה

כלי המחקר

מגבלות המחקר. 

תרומת המחקר. 

המלצות למחקרי המשך. 

ממצאים

ניתוח הכתבות. 

ידיעות אחרונות. 

הארץ

ניתוח תוכן כתבות וממצאי המחקר

מניתוח הכתבות עולה שידיעות אחרונות סיקר את היום הראשון למלחמה באופן יותר, "צהוב". 

דיון וניתוח תוכן 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה

מבצע "עופרת יצוקה" גרם לפגיעה קשה בזרוע הצבאית של חמאס, ואילו מספר האבידות של צה"ל היה קטן בהרבה מהמשוער. אך למרות מאות ההרוגים, חמאס הצליח להוכיח שאיננו רק גוף טרור אלא גם גוף בעל כוח לוחם שיכול להחזיר אש במשך 23 ימים. אמנם צה"ל ניצח בקרב, אך חמאס יצר הרתעה והכניס כמיליון אזרחי ישראל לטווח האש שלו ופגע קשות בכלכלת מחוז דרום.

סקר שנערך זמן קצר לפני סיום הלחימה בעזה הראה כי 78% אחוזים מהציבור סבורים שהמבצע היה מוצלח. אף הייתה אכזבה בקרב הישראלים מההחלטה על הפסקת האש. הנזק הפיזי והנפשי בעקבות היערכות נכונה היה מועט ביותר, הרשויות במחוז דרום המשיכו לפעול כסדרם. מבחינה צבאית המבצע היה מוצלח ביותר, צה"ל הצליח להסיק תובנות ממלחמת לבנון ה-2 ולפעול במהירות וביעילות יתרה.

העבודה תבחן מהו אופי הסיקור של היום הראשון של מבצע עפרת יצוקה בתקשורת בשני העיתונים ידיעות אחרונות, הארץ.

מטרת המחקר היא לבדוק כיצד מתפקדת העיתונות הכתובה בזמני משבר לאור :

-מודל תומך ומגויס או מודל ביקורתי.

-סיקור היום הראשון-הבדלים בעיתונים.

לפי השוואה בין ששת הכתבות המנוגדות שהובאו משני העיתונים: ישראל היום וידיעות אחרונות ניתן להסיק שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" בפרט, ובמהלך כל כהונתו של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט בכלל.

ידיעות אחרונות הביעו את תמיכתם בפעולותיו של אולמרט ואילו ישראל היום הביעו את התנגדותם ואף דאגו להביא את דעות האנשים שהתנגדו לפעולותיו.

ההבדלים בין "ידיעות אחרונות" ל"הארץ" היו משמעותיים.

 ידיעות אחרונות התהדרו בכותרות פיקנטיות ואף מפוצצות עם אותיות גדולות בצבעים חזקים, לרוב אדום ושחור, עם תמונות גדולות שלקחו לרוב את מרכז העמוד, לרוב תמונות המתחנפות לקורא, בין אם מדובר בתמונה המראה חיילים בדרך לקרב, עזה מופצצת ע"י חיל האוויר או את הפוליטיקאים הבכירים לאחר ישיבה כזאת או אחרת. לעומת הארץ שנותנים יותר מקום לתוכן כתוב, יותר מלל מאשר תמונות או כותרות בגדלים בומבסטיים, למרות שישנה רמיזה מאוד בוטה של ההעדפה השמאלנית הברורה של עיתון הארץ, בין אם מדובר בכתבה המבקרת את החלטת הממשלה למבצע עופרת יצוקה או בין אם מדובר בכרזה לצד הכתבה האומרת ש"יוזמת ז'נבה טובה לתושבי שדרות", דבר האומר בבירור את העמדה הפוליטית של העיתון.

בנוסף לכך ידיעות אחרונות מתמקדים בזווית פופוליסטית לעומת הארץ המשתדלים לשמור על ביקורת בונה, ידיעות מספקים יותר סיפורים מזוויות אישיות של האנשים הסובלים מהפצצותיהם של חמאס ואפילו נתנו במה לצד השני של המתרס שסובל מהפצצות צה"ל, כמו כן ידיעות אחרונות מרמזים על פטריוטיות מוגזמת, כמו למשל סיקור כמעט פנאטי של צה"ל, חיילי צה"ל ומפקדיהם, תוך כדי מתן דגש על העבודה שחיילים צה"ל אכן עובדים קשה ועושים ככל יכולתם במבצע, בעוד שבכירי צה"ל ובכירי ממשלה מבטיחים שוב ושוב שהשקט ישוב לדרום, כמעט ואין פה ביקורת על הצבא או הממשל, או הדגשה על למה המבצע חשוב ואף מתן לגיטימציה למבצע, אם קוראים בין השורות.

סיכום ומסקנות

—       מבצע "עופרת יצוקה" גרם לפגיעה קשה בזרוע הצבאית של חמאס, ואילו מספר האבידות של צה"ל היה קטן בהרבה מהמשוער. אך למרות מאות ההרוגים, חמאס הצליח להוכיח שאיננו רק גוף טרור אלא גם גוף בעל כוח לוחם שיכול להחזיר אש במשך 23 ימים. אמנם צה"ל ניצח בקרב, אך חמאס יצר הרתעה והכניס כמיליון אזרחי ישראל לטווח האש שלו ופגע קשות בכלכלת מחוז דרום.

—       סקר שנערך זמן קצר לפני סיום הלחימה בעזה הראה כי 78% אחוזים מהציבור סבורים שהמבצע היה מוצלח. אף הייתה אכזבה בקרב הישראלים מההחלטה על הפסקת האש. הנזק הפיזי והנפשי בעקבות היערכות נכונה היה מועט ביותר, הרשויות במחוז דרום המשיכו לפעול כסדרם. מבחינה צבאית המבצע היה מוצלח ביותר, צה"ל הצליח להסיק תובנות ממלחמת לבנון ה-2 ולפעול במהירות וביעילות יתרה.

בעבר הצבא נחשב לטאבו אשר מקשר בין כל הסיעות במדינה. איש לא ביקר את צה"ל באופן פומבי כפי שביקר מוסדות אחרים במדינה. מאז, כפי שמפורט בפרק הראשון של העבודה, חל שינוי והגופיים הצבאיים נפתחו לחשיפה מבוקרת וביקורת, בלבנון נבע הדבר בעיקר מתוך כוונתו של הרמטכ"ל דן חלוץ לנקוט במדיניות הסברה נרחבת אשר תובל על ידי דובר צה"ל. תוכניתו זו של הרמטכ"ל השתבשה ושלושת הגופים האמונים על מידת החשיפה של צה"ל לתקשורת (דובר צה"ל, מחלקת ביטחון מידע, הצנזורה) נכשלו בתפקידם בשליטה על החומרים שיצאו מהשטח.

מכאן, שהשיקולים המוטעים שעמדו לפני הכתבים, הפרשנים, הוגי הדעות ומערכות החדשות השונות היו תוצאה לא של כשל נקודתי בתהליך ההבנה שלהם את תפקידם ואת ההשפעות של מעשיהם, כי אם כשל מערכתי ארוך טווח של צריכת תקשורת ושבירת הטבואים האחרונים. כלומר, כל עוד ערוצים שיזרימו מידע מהר יותר, נגיש יותר ואיכותי פחות יהיו הפופולריים ביותר, לא ניתן לצפות כי אלא ימשיכו בקו של נאמנות לאתיקה עיתונאית שתחקור, תבקר ותביא לציבור מידע שהוא "לא רוצה לדעת". כך, גם הגישה המגויסת שבה נקטה התקשורת ביקשה להביא לקהלה אווירת מלחמה, אווירת נקמה באויב השנוא ויותר משזו הייתה פטריוטית (שכן ניתן לחלוק על העובדה שהתגייסות בעד יציאה למלחמה היא פטריוטית כאשר היא למעשה פוגעת בטובת המדינה ואזרחיה) היא כוונה לרתק את הקהל, לדבר במונחים של כוח שידברו אל ליבם של כמה שיותר צופים, מאזינים או קוראים.

מלבד כל אלה, חשוב לציין כי המסקנה שעולה מדפי העבודה היא כי קיימים כשלים יסודיים בתרבות התקשורת במדינה ולקחים הופקו אך גם הם לא בצורה שענתה על כל הסוגיות השנויות במחלוקת. רבות דובר על הבעיה אך לא גובשו פתרון או מדיניות אשר יגדירו באופן רשמי את הדרך שעל התקשורת לנקוט בימי לחימה, זאת ככל הנראה נעוץ בעובדה כי תאור תפקידו של איש העוסק בתקשורת המונים- מעולם לא עוגן גם הוא בהגדרה אחידה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל

יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה תל-אביב: מערכות, ע"ע 238-217, . 650-593 487-433

Bennett, D. Exploring the impact of an evolving war and terror blogosphere on traditional media coverage of conflict. Media, War & Conflict, 6(1), 37-57

Bennett, J. "How the Media Missed the Story". In: Sifry, M. and Serf, C. (eds.). The Gulf War Reader. New York: Time Book, pp. 355-367