‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עקרון כבוד האדם וחירותו?

תוכן עניינים

מבוא    

מה מקומו של חוק יסוד זה במערכת החוקים הכללית ?     

חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו הלא משוריין         

ערכי יסוד זכויות האדם  

זכויות פוליטיות 

שמירה על זכויות האדם 

תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם    

למי מוענקות זכויות?     

מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו     

הסמכות המכוננת וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו

צורת הסייגים לחוק היסוד : כבוד אדם וחירותו     

חוק יסוד הלאום

תמצית החוק     

יוזמה של חוק עוקף בג"צ , פסקת ההתגברות

בכנסת 

בממשלת ישראל השלושים ושלוש

בממשלת ישראל השלושים וארבע           

פולמוס ציבורי   

טיעונים בעד הפסקה      

טיעונים נגד הפסקה       

מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד והשעיית הפסילה    

המשך הפולמוס לאחר אישור חוק יסוד הלאום      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספח   

עבודה זו עוסקת במשפט מפתח במשפט ובמדעי המדינה של מדינת ישראל: כבוד האדם וחירותו. נדמה שמונח זה הינו מונח מפתח בזירה הציבורית שלנו. מדוע מושג כבוד האדם הפך לכה מרכזי? כלום הכבוד הוא ערך העל שלנו? מדוע לא זכויות האזרח? זכויות המיעוט? התשובה כנראה שמדובר במונח עמום ולא פרובלמטי. כל הקצוות מסכימים כי יש לשמור על כבוד האדם. כביכול המונח נייטרליע ולא קשור לדת או צד פוליטי. היש משקיף רציני שהיה מסתכן, בשנות התשעים והיה צופה קבלתם של חוקי היסוד, ואשר מקדמים בצורה משמעותית ביותר את הליך כינון החוקה למדינה? יתרה מזאת, חלק של אותם החוקים שהתקבלו נוגעים בנושא השנוי במחלוקת מכל, כלומר חקיקת מגילת זכויות האדם והאזרח. ההפתעה הינה גדולה : ללא ספק היא כרוכה בניצול מתוחכם של אוירת "סוף העונה" השוררת בכנסת בימיה האחרונים. כבר בעבר הצליחו מספר חברי כנסת להעביר חוקים בעייתיים בתקופת הביניים הזאת. אך אין ספק כי הפעם הם הגדילו לעשות. ברשימה הזאת אני מתכוון להביא הערכה ראשונה לאחד מאותם החוקים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בעוד שבאופן תאורטי כל אדם זכאי לכל מגוון הזכויות, העובדה שכל מדינה מיישמת את הזכויות בשטחה גורמת לחריגות מעיקרון זה. ראשית, כל מדינה מעניקה לאזרחיה אוסף שונה של זכויות, ומעניקה זכויות ספציפיות באופן שונה. במיוחד בולט הדבר לגבי זכויות חברתיות, הדורשות השקעה כספית - מדינות העולם השלישי מתקשות להעניק זכויות אלה ברמה הנראית מובנת מאליה במדינות המערב. לדוגמה, הזכות לחינוך בישראל כוללת חינוך חובה חינם עד כיתה יב' וחינוך מסובסד בכל מערכת החינוך, כולל החינוך האקדמי, זאת לעומת מדינות רבות במרכז אפריקה, הנאבקות לגייס את המשאבים הנדרשים לאפשר חינוך חובה חינם לילדים עד כיתה ד'.

היבט נוסף המגביל את קבלת הזכויות על ידי אוכלוסיות מסוימות נובע מהעובדה שלא כל מי שנמצא בשטחה של מדינה, ואף לא כל מי ששוהה בה זמן רב, הוא אזרח. ההחלטה של המדינה אילו זכויות להעניק ללא-אזרחים בסטטוסים שונים (לדוגמה: תייר, תושב ארעי או תושב קבע) מגבילה את הזכויות מהן נהנים בעלי סטטוס זה.

פגיעה נוספת באוניברסליות של הזכויות נובעת מהאופן בו הן ניתנות. דרישה לרישום הכולל כתובת לצורך רישום בפנקס הבוחרים תפגע בזכויות הפוליטיות של מחוסרי הבית, והענקת זכויות חברתיות מסוימות למשפחות תפגע במשפחות חד מיניות ותתגמל את מי שחי לפי מודל המשפחה המועדף על ידי המדינה (בדרך-כלל, משפחה הטרוסקסואלית דו-הורית) על פי רעיון זכויות האדם, כל אדם זכאי ליהנות מהן. בפועל, זכויות אלו מופרות פעמים רבות. ללא הגנה על זכויות אלו, הזכות לחיים מופרת בקנה מידה רחב במסגרת מלחמות. לרוב מוות במסגרת מלחמה אינו נחשב להפרה של זכויות אדם בשל תפיסה הרואה בפיקוח נפש של ההורג כסיבה מספקת להריגה. סיבה נוספת לכך היא תפיסת זכויות אדם כזכויות אזרח - מחויבות של מדינה לאזרחיה ולא לאזרחי מדינות זרות. פשעי מלחמה נחשבים להפרת זכויות אדם. מדינות רבות פגעו בזכויות האדם של אזרחיהן. להבדיל מהרג זרים במלחמה, הרג אזרחים נתפס פעמים רבות כענינה הפרטי של המדינה וכך נמנעת התערבות בינלאומית.

מלחמות הן תקופות מועדות לפורענות שכן הצורך הביטחוני לעיתים גורם לירידה במעמד זכויות האדם. טורקיה הייתה אחראית לשואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה. גרמניה הנאצית הייתה אחראית לשואה במהלך מלחמת העולם השנייה (אם כי יש לציין שהשואה לא נבעה מצורך ביטחוני). במהלך אותה מלחמה בוצעה כליאת היפנים בארצות הברית ואילו הגרמנים שישבו באותה תקופה בארץ ישראל גורשו ממנה על ידי הבריטים.

ניתן לעקוב אחר מרבית זכויות האדם המוצהרות היום ולמצוא את שורשן בהפרה בוטה שלהן בעבר. כך הוביל מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות לצמצום האפליה על רקע גזעני. מהומות סטונוול הובילו לצמצום האפליה על רקע נטייה מינית.

מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו

 חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

שמירה על קניין : אין פוגמים בקנינו של אדם.

חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל.

פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו.

אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. [1]

פגיעה בזכויות: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זכה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

סייג לגבי כוחות הבטחון: אין מקבלים זכויות שלפי חוק יסוד זה של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשרות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, אין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי החוק ובמיה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השרות.

שמירת דינים: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד.

תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד הזה.

יציבות החוק: אין ברוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סמל 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיש בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראוייה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (2018)

ששון ש' החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

מ' ספרד החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge, Working Paper 497 (2018)