‏390.00 ₪

עבודת סמינריון ממצה אקטואלית ומעודכנת, מקורות ביבליוגרפיים מעודכנים .

העבודה האקדמאית מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון בכלל.

שאלת מחקר:

האם קיים קשר בין הצפייה בסדרות מתח ופשע לעמדות ותפיסות בני נוער הצופים בהן ליחס לאלימות ולפשע במציאות בהשוואה לקבוצה שלא צפתה בסדרות אלה?

מחקר כמותני N=60

תוכן עניינים 

מבוא

שאלת מחקר

השערות המחקר

שיטת מחקר ואוכלוסיית מחקר. 

פרק א' – סקירת ספרות.

פרק ב' – מתודולוגיה. 

מערך המחקר. 

אוכלוסיית המחקר. 

המדגם N=60

שיטת הדגימה. 

שיקולים בשיטת בחירת הדגימה. 

כלים.. 

מהלך המחקר.

ממצאים.

דיון 

ביבליוגרפיה. 

נספח א': שאלון 

מכתב פנייה למשתתפים. 

שאלון פרטים אישיים( דמוגרפי) 

נספח ב': סיכום מקורות תיאורטיים.

כציבור שהטלוויזיה היא חלק מחייו אנו מניחים כי באופן טבעי למדיה הטלוויזיונית יש כמובן השפעות רבות ולא חד ממדיות על תפיסת עולמנו. לכן, במונחים של טוב ורע ניתן תמיד לומר שאנו יכולים לאמץ תמיד היבטים חיוביים ושליליים ממנה. השפעות אלו נולדות ככל הנראה מצפייה קבועה וממושכת ומתרבות הצפייה שנולדנו לתוכה. לכן, תיאוריות שונות שעסקו בקשר שבין המציאות לטלוויזיה הניחו כי בגדול ככל שצופים יותר בטלוויזיה כך החשיבה דומה בין הטלוויזיה למציאות (Livingstone). הנחות אלו שוכללו כמובן במידה רבה מאוד על ידי תיאוריות הבניית מציאות בהקשרים הטלוויזיוניים (Gerbner et al).                                         

מבחינת ההשפעות החיוביות או השליליות הנובעות מהתאמה בין החשיבה לבין מה שמוקרן בטלוויזיה, נראה כי ההשפעה היא כפי הנראה דו כיוונית ותלויה במשתנים שונים; כך למשל מההיבט של טוב מול רע, ניתן לטעון כי מצד אחד מחקרים מראים למשל כי ילדים ונוער מושפעים מהאלימות הרבה המוקרנת במדיה וחלקם אף יאמץ אולי הרגלי חיים סוטים בשל כך (למיש). מצד שני, מחקרים מראים שהטלוויזיה מעלה את המודעות לתכנים חשובים ומקשרת בין החברה לאדם. כך למשל, פשיעה ונזקיה כפי שהיא מופיעה בדרמות טלוויזיוניות של פשע משפיעה על הציבור לאו דווקא לצד השלילי והלא אמיתי אלא לצד החיובי והאמיתי של חשש ודאגה מפני הפשע (Kim).                                                                                  

לחשיפה לטלוויזיה יש אפוא פוטנציאל השפעה חיובית ושלילית כאחד. זהו מדיום שלומדים ממנו לטוב ולרע, בצורה ישירה ובאופן עקיף. ניתן גם לומר שבאמצעות מדיה זו אפשר ורצוי להקנות ערכיים רצויים, אך בין היתר גם להיחשף לערכים בלתי רצויים אשר משפיעים לרעה על עיצוב עמדות וגורמים חיקוי של התנהגויות שאינן נורמטיביות. אחת הדוגמאות הבולטות להתנהגות שאינה רצויה בהקשר השלילי היא כמובן מתן לגיטימציה לאלימות כדרך לפתרון בעיות.

לפיכך, מבחינת הבניית המציאות, תיאוריות שונות טענו שהטלוויזיה איננה רק משקפת, אלא גם מבנה את המציאות, וחשיפה מצטברת למסריה משפיעה על הקניית ערכי-על והבניית תפישת עולם לטוב ולרע. עם זאת, לא תמיד אנו יודעים לאיזה כיוון זה ילך ודבר זה קשור למשתנים שונים ומגוונים (Miller). כך או כך, ידוע כיום כי מהות ההבנייה נקבעת במידה רבה על ידי אופן ואיכות הצפייה וכמות השעות שמושקעת בצפייה במדיה זו.  אחת ההנחות הרווחות כיום למשל היא כי ככל שאדם צופה שעות רבות יותר בטלוויזיה כך דעתו כלפי נושאים שונים יהיו תואמים למה שמציגים לפניו בטלוויזיה. הנחה זו תקפה לגבי נושאים רבים, כמו למשל להקשרים של אלימות וחשיבה על פשיעה. הנחה זו הינה סבירה ואנו בהחלט יכולים לעקוב אחר הגיון זה ולהניח באופן לגיטימי כי ככל שאדם צופה שעות רבות יותר בטלוויזיה כך דעתו כלפי אחוזי האגרסיביות ופשיעה בחברה יהיו תואמים למה שמציגים לפניו במדיה  (Morgan & Shanahan).  

השערות המחקר:      

השערה 1: בני הנוער שצופים בסדרות מתח ופשע יעריכו את הסביבה החיצונית כאלימה יותר ויטו לדרמטיזציה של האלימות יותר מאשר אלה שאינם צופים בסדרות אלה.

השערה 2: בני הנוער שצופים בסדרות מתח ופשע יאמצו עמדות שליליות פחות כלפי פשעים שאינם נחשבים "חמורים", מאשר אלה שלא צופים בסדרות מתח ופשע.

לכאורה מדובר כאן בסתירה בין שתי ההשערות אך למעשה המצב אינו כזה מכיוון שדווקא בגלל הערכת המינון הגבוה של מעשי הפשע החמורים (כגון רצח, אונס, אלימות קשה), האלימות הפחות חמורה שבסדרות האלה (כגון שימוש בסמים, פריצה, הלבנת הון וכדומה) עשויה להיראות באופן תת-מודע כ"הרע במיעוטו" ולפיכך הן ייראו כחמורות פחות, ואפילו עשויה להיווצר הזדהות כלפיהם.

שיטת מחקר ואוכלוסיית מחקר

אוכלוסיית המחקר תכלול 30 בני נוער בגילאי 12-18 שנוהגים לצפות בסדרות מתח ופשע ו- 30 בני נוער שלא צופים בסדרות אלה שיהוו קבוצת הביקורת. הקריטריון להיכללות בקבוצה שצופה בסדרות היא צפייה קבועה בשתי סדרות מתח שבועיות בחצי השנה שלפני המחקר, או לחלופין צפייה בסדרה יומית אחת (כגון "עספור") במהלך אותו פרק זמן.

לכל אחת מהקבוצות הללו יועבר שאלון מחקר שיכלול שאלות אודות עמדות כלפי המציאות הפלילית במדינה (כגון "האם אתה חושב שכמות מעשי הפשע בארץ גדלה בשנה האחרונה?") או שאלות בנושא כגון "באיזו מידה אתה מסכים לאמירה על פיה ההתייחסות למעשי הקטטה/שתיית אלכוהול/שימוש בסמים היא חמורה). ממצאי השאלון ינותחו בהתאם לתיאוריות שיוצגו בשאלת המחקר.

דוגמא מהשאלון

1.            מין:                                     א. זכר                                                 ב. נקבה

2.            גיל:                                 ________

3.            האם יש לך טלוויזיה בבית? כן / לא

4.            ההכנסה של ההורים:     א. מתחת לממוצע      ב. ממוצע           ג. מעל לממוצע

5.            מצב משפחתי:                   א. רווק/ה                  ג. גרוש/ה        ה. פרוד/ה                                

                                                      ב.נשוי/אה                  ד. אלמן/ה

6.            השתייכות דתית:              א. חילוני/ת                 ג. דתי/ה

                                                      ב. מסורתי/ת               ד. חרדי/ת         

7.  השכלה:                      א. יסודית                                        ד. אקדמאית תואר ראשון                                                             ב. תיכונית                                       ה. אקדמאית תואר שני                                                                  ג. על תיכונית                            ו. אקדמאית תואר שלישי

8. לאום:                             א. יהודי                                    ג. נוצרי

                                         ב. ערבי                                    ד. אחר__________

9.            ארץ לידה:                          _____________

10.         שנת עליה:                          _____________

1. כמה אחוזים מבין הפשעים מבוצעים על ידי נשים?   

א. 10%          ב. 21%

1. כמה אחוזים מבין הפשעים מבוצעים על ידי בני מיעוטים?  

א. 17%          ב. 31%

1. כמה אחוזים מבין הפשעים מבוצעים על ידי קטינים?  

א. 6%          ב. 10%

1. כמה אחוזים מבין העבירות הם עבירות רכוש לא אלימות?   

א. 35%          ב.52%

(בעבודה האקדמית 31 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אשכנזי, א.  "עספור מדרדרת נערים להתנהגות עבריינית". מעריב

למיש, ד'.  "לגדול עם הטלוויזיה", האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 414-411

שפירא-אזולאי, נועה . "צפייה באלימות בטלוויזיה: מגבירה או מפחיתה תוקפנות? ", בין הצלצולים: להתמודדות עם אלימות ולטיפול האקלים הבית-ספרי, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; הסתדרות המורים בישראל. הקרן לקידום מקצועי