‏390.00 ₪

שאלת המחקר

מהי השפעת הווטסאפ, מסנג'ר, תוכנות מסרים, הצ'אטים על ההתנהגות החברתית של בני הנוער?

ראשי פרקים

 עמוד

מבוא

שאלת המחקר

רקע כללי - תהליכים חברתיים בחברה בת זמננו

א השתנות מושג המשפחה ומעמד בני הנוער

ב תהליך ההגירה

ג השינוי בחלוקה המסורתית למעמד חברתי

מתודולוגיה

הגדרת מושגים

וואטסאפ

IM – Instant Messaging

חדרי שיחה – צ'אט (Chat)

הבדלים עיקריים בין IM לצ'אט

נתונים

נתוני השימוש בארה"ב

נתוני השימוש בישראל

נתוני השימוש בקנדה

יתרונות השימוש ב-IM ובצ'אט

חסרונות השימוש ב-IM ובצ'אט

סימני סיכון אצל בני הנוער ועצות להורים המודאגים

המלצות למעורבות הורים

עצות להורים כיצד להתמודד עם סכנות ספציפיות בצ'אטים וב-IM

מסקנות ודיון

נספחים

נספח א' – Emoticons

נספח ב' – דוגמה להסכם משפחתי לבטיחות online

ביבליוגרפיה

בעידן האינטרנט והתקשורת המקוונת הווטסאפ, (IM) Instant Messaging וצ'אט הופכים לאמצעי תקשורת מאד נפוצים בקרב בני הנוער ברחבי העולם. השימוש הרב באמצעי תקשורת אלה משפיע רבות על ההתנהגות החברתית של בני הנוער. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי השפעה זו. חלקם טוענים שיש לכך השפעות חיוביות רבות, בני הנוער הופכים להיות תקשורתיים יותר, חברותיים יותר ובעלי מיומנויות כתיבה מפותחות יותר. לעומתם חוקרים רבים מצביעים על חסרונותיהם של אמצעי תקשורת אלה. לטענתם לשימוש הרב ב-IM ובצ'אט השפעות שליליות רבות כגון התמכרות, ניתוק חברתי, פגיעה בלימודים, היחשפות לגורמים שליליים מסוגים שונים ועוד.

הוואטסאפ  ה-IM והצ'אט הפכו להיות חלק אינטגראלי מהאינטראקציה החברתית בין בני הנוער בימינו. בני הנוער שאינם משתתפים בשיחות אלה מרגישים מחוץ למעגל החברתי שכן שם נקבעים המפגשים הלא הוירטואליים, שם בני הנוער מלבנים את ענייניהם, ודנים באירועים ובהתרחשויות.

תחום זה הוא עדיין בחיתוליו ולא נערכו מחקרים רבים החוקרים את הקשר בין השימוש של בני הנוער בווטסאפ, IM ובצ'אט וההתנהגות החברתית של בני הנוער. בעבודה זו ניסינו להקיף את הנושא מכל היבטיו וזוויותיו על סמך המחקרים המעטים שנערכו עד היום.

בכדי להבין לעומק את השפעת ה הווטסאפ , צ'אטים ותוכנות ה-IM על ההתנהגות החברתית של בני הנוער יש להבין בתחילה את תמונת המצב של החברה בת זמננו ואת התהליכים המתרחשים בה.

המציאות החברתית מושפעת מחדירתה העמוקה של התקשורת המקוונת לחיי היום יום. נוצרו ערוצי תקשורת חדשים ומכאן שנוצרו גבולות חדשים ליחסי גומלין – לשותפות ולקהילתיות ועם זאת גם לניכור ולעוינות. התקשורת המקוונת יצרה ערוצים חדישים וחדשים לחברויות, לסובלנות, להומור ואפילו לאהבה ועם זאת גם לצורות הבעה חדישות של שנאה, אלימות, בושה ואשמה.

מגמות אלה עולות בקנה אחד עם תהליכים חברתיים בארץ ובעולם. המצב הביטחוני, המיתון במשק ומצב הרוח הציבורי מעודדים ישראלים רבים להישאר בבית ולקיים ברשת רבות מפעולות היומיום שלהם. הגולשים מנצלים את ערוצי התקשורת על מנת להגיב, לפעול, להקים אתר, לשדר ולהשמיע את קולם. הקשרים החברתיים התוססים ברשת הישראלית עומדים בניגוד לתנועה הדלילה ברחובות ובבתי הקפה.

גם השיח הדיגיטאלי הכלל עולמי, מושפע מהתרחבות מעגל הטרור והשלכותיו על המצב הכלכלי. לטענת הכט, הטכנולוגיות החדשות אינן מצמצמות את יחסי הגומלין החברתיים, אלא מגוונות ומעשירות אותן. הן מקרבות בין אנשים, יוצרות קבוצות שיח חדשות, קהילות (Online Communities), זירות חדשות ודפוסי שיח בלתי מחייב. מכאן עולות שאלות רבות כמו זהות, אוריינות, הבדלים בין המינים, קהילתיות, פרטיות, מסחר, אתיקה ומשפט, עבודה ולימוד מרחוק. (הכט)

בחברה בת זמננו ניתן להבחין במספר תהליכים חברתיים נרחבים הרלבנטיים לנושא שבו אנו דנים:

א. השתנות מושג המשפחה ומעמד בני הנוער
רעיון המשפחה כיום כבר איננו מוגדר במושגים של "משפחה 'קלאסית' - אבא, אמא, ילדים, אוטו, כלב". כיום אנו עדים לדפוסים רבים ולגיטימיים של משפחות חלופיות (חד הוריות, חד מיניות, מעורבות וכו'), במסגרתם משתנה תפקידו של הנער ועימו גם מעמדו ואפשרויותיו. כמו כן, העלייה באחוז הגירושין מגבירה את רמת הניכור בתוך המשפחה. (אופיר).

המושג "נעורים" נולד למעשה רק במאה העשרים. במאות הקודמות בני הנוער עסקו בעבודה ואף החלו בגידול ילדים. עיסוקים אלה מנעו מהם לרוב מרד במבוגרים. החל במאה העשרים אנו עדים לתהליך של המשך הלימודים והחיסול ההדרגתי של עבודת בני הנוער. תהליך זה עורר בעיות חדשות כגון: דרישת הצעירים לעצמאות רבה יותר, הנובעת בעיקר בשל רמת החיים ההולכת ומשתפרת.

העלייה ברמת החיים קשורה גם להצטרפות הנשים למעגל העבודה, והיעדרותם של שני ההורים מהבית. מצד שני בשל כך ירדו תשומת הלב והזמן המוקדש לצעירים. כתוצאה מתהליכים אלה נוצרו שינויים בסמכות ההורים. יחסי הגומלין בין המבוגרים לבני הנוער הפכו יותר לדיאלוג. הסמכות ההורית הצטמצמה ובני הנוער תופסים תפקיד יותר משמעותי במערך המשפחתי וזאת בשל היחשפותם ושימושם בטכנולוגיות החדשות. (הכט)

משמעותה של חוסר התלות הטכנולוגית של בני הנוער בהורים ובמבוגרים, היא תלות גדולה יותר בחברים לצורך קבלת עצה, הכוונה ותמיכה.

"נעורים דיגיטאליים", מושג שתבע יעקב הכט, מנסה להגדיר את מיקומם של בני הנוער בתמונה החברתית הכללית.לראשונה בהיסטוריה האנושית בני הנוער, הגדלים בסביבה דיגיטאלית, מסתדרים טוב יותר מהוריהם ואף יודעים הרבה יותר מהם על החידושים הטכנולוגיים המרכזיים. בני הנוער מפנימים את הפוטנציאל הטמון באינטרנט - הם נלהבים, סקרנים ומציבי אתגרים ומבקשים להטביע את חותמם על העולם. בני הנוער כבולים פחות למנגנונים הפורמאליים ופתוחים יותר לפעילות חברתית בלתי פורמאלית.

בני הנוער המשתייכים לנעורים הדיגיטאליים מתאפיינים בסממנים הבאים: הם נולדו לסביבה דיגיטאלית, משחקים במשחקים וירטואליים, עוסקים במדע בדיוני, פעילים בספורט, לובשים את מיטב האופנה, ונהנים מהמדיה האינטראקטיבית. (הכט)

רוב בני הנוער וההורים מסכימים שילדים יודעים יותר על האינטרנט מאשר הוריהם. כ-2/3 (64%) מבני הנוער הנוהגים להתחבר און ליין חושבים כך ו-66% מההורים גם בדעה זו. יותר בנים מבנות חושבים כך ויותר בוגרים מצעירים. דעה זו רווחת בעיקר אצל בני נוער ממשפחות בעלי הכנסה נמוכה וכאלה שחיים במשפחות חד-הוריות. (Pew Internet & American Life ).

מחקרים מהזמן האחרון מתייחסים לנוער לא כאל קבוצה של אנשים בודדים ופסיביים, החשופים ללא ביקורת למסרים השליליים שמפיצים כלי התקשורת, אלא כאל קבוצה חברתית דעתנית, שיש בה שותפים פעילים ופרשנים בעלי מטען ידע נרחב. (אופיר)

מאפיינים נוספים של נעורים דיגיטאליים – מתוך מחקרו של דייויד אלקינד

תרבות נשלטת על-ידי מהירות – הכל מהר ומהר יותר. בני הנוער, כמו המבוגרים, נעשים חסרי סבלנות כאשר אתר אינטרנט הנמצא במרחקים של מאות קילומטרים נטען במשך יותר משניה או שתיים.

תרבות המסך – בני הנוער כיום מבלים מספר רב משעות היקיצה מול מסכים שונים. ממסך הקולנוע דרך מסך הטלוויזיה ועד מסך המחשב המוקטן לגודל של מסך של טלפון סלולארי.

תרבות המידע – בני הנוער חשופים ונגישים באופן מיידי למידע באותו האופן שבו החוקרים הדגולים ביותר חשופים לו בספריות החשובות ביותר.

תרבות התקשורת – האינטרנט והטלפון הסלולארי הפכו את התקשורת עם עמיתים למיידית ואפשרית בכל זמן.

תפיסה מרחבית חדשה – לבני הנוער הדיגיטאליים תפיסה מרחבית חדשה השונה מזו שהייתה לבני הנוער לפני 30 שנה. בני הנוער יכולים לבצע פעילויות שונות ממסך המחשב כגון: בדיקת ספרים חדשים, משחקים, חקירת קמפוסים של אוניברסיטאות, הימור על קבוצות ספורט וכו'. המרחבים הוירטואליים של משחקי המחשב מורכבים ביותר.היכולת לחקור וליצור מרחבים בצורה וירטואלית, ללא צורך בתזוזה ממקומם.

 
תחושת הזמן של בני הנוער השתנתה גם היא. המהירות של התקשורת הדיגיטאלית מאפשרת לנו להיות פרודוקטיביים יותר מאי פעם. דבר זה גורם לנו להאמין שניתן להספיק יותר באותו זמן מאשר בעבר. תופעה זו גורמת לכך שבני הנוער מבקרים בחוגים רבים ונושאים בנטל לימודי גדול יותר מגיל צעיר יותר.

התמקדות במהירות תרמה לכך שחינוך הפך להיות מרוץ. הורים רבים מאמינים בטעות שככל שילדם יחל את לימודיו בגיל צעיר יותר הוא יסיים מוקדם יותר. יחד עם זאת, כיוון שאנו בעלי נגישות גדולה לאמצעי תקשורת רבים – דואר אלקטרוני, טלפונים סלולאריים ו-MI, אנו מרגישים עסוקים ומוטרדים יותר. בני הנוער מפנימים אף הם את תחושת הלחץ ולעיתים קרובות הם מרגישים תחושת אשם כאשר הם פשוט משחקים.

תרבות ההיי-טק שינתה את היחסים החברתיים של הילדים ובני הנוער. לפני השתלטות התרבות הדיגיטאלית הייתה שפה ומסורת של ילדות שעברה בעל פה מדור לדור. מסורת זו כללה משחקים, חידות, חרוזים וכד'. חלקם היו בינלאומיים וחלק יובאו מתרבויות אחרות. תרבות הילדות הקלה על בני הנוער להיות חלק מקבוצה. כל מה שהיה עליהם לעשות הוא ללמוד את השפה והמסורת. מנהגים אלה הועברו ברחובות ובשדות. הם חצו דורות וקישרו בין ילדים ובני נוער להוריהם.

מסורת ילדות זו הולכת ונעלמת. על פי מחקרים שונים, בשני העשורים האחרונים בני הנוער איבדו 12 שעות של זמן פנוי בשבוע, כאשר שמונה משעות אלה נוצלו למשחק חופשי ולמשחק בחוץ. בחלקה זאת תוצאה של התרבות הדיגיטאלית המספקת משחקים שיוצרו על-ידי מבוגרים. משחקים אלקטרוניים כגון ה-game boy הם כה ממכרים שהם מרחיקים את הילדים מהמשחקים המסורתיים. משחקים ספונטאניים מאפשרים לילדים להשתמש בדמיון, ליצור חוקים ולשבור אותם, להתחבר זה לזה במידה רבה יותר מאשר כאשר הם משחקים במשחקים דיגיטאליים. בעוד שהמחקר מראה שמשחקי וידאו משפרים את הקואורדינציה בין היד לעין, אין הוכחה לכך שהם משפרים את התפקוד האינטלקטואלי. לבני הנוער הדיגיטאליים הזדמנויות מועטות יותר לטפח את האוטונומיה ואת היצירתיות שלהם לעומת אלה העסוקים במשחק חופשי.

במובנים רבים לבני הנוער הדיגיטאליים יש תחושת מציאות שונה מאשר לדורות הקודמים. המציאות הדיגיטאלית עשירה ומורכבת. אולם ילדים נשארים ילדים במובנים רבים. למרות שהם מתוחכמים מבחינה טכנולוגית הם עדיין אוהבים לשמוע סיפור טוב המסופר על פי הבנתם. ההצלחה של ספרי הארי פוטר מעידה על כך. בעוד שבני הנוער משתמשים באמצעים מתוחכמים של טכנולוגיה חדישה הם נותרים תמימים באשר להתפתחותם הרגשית. כמו בני הנוער בדורות הקודמים הם עדיין אינם בשלים ומפותחים דיים מהבחינה הרגשית. 

מתודולוגיה

 על מנת לחקור את שאלת המחקר התבססנו על שיטת מחקר איכותנית. המחקר שלנו התבסס על בדיקת הספרות והמחקר בנושא בארץ ובעולם. בנוסף לכך נערכה בדיקה של נתונים סטטיסטיים לגבי שימוש בני הנוער באמצעי התקשורת הנבדקים – צ'אטים ו-IM והווטסאפ והשפעתם על ההתנהגות החברתית של בני הנוער.

הגדרות מושגים

לפני שנוכל לבדוק את ההשפעה החברתית של תוכנות ה-IM והצ'אט, הווטסאפ עלינו להגדיר את המושגים שבהם אנו עוסקים.

WhatsApp ( וואטסאפ, ווצאפ) הוא יישום לטלפונים חכמים, המשמש להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול. היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום.

בעבר הודיעה חברת פייסבוק על רכישת WhatsApp תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות‏6.

היישום זמין עבור מערכות ההפעלה אנדרואיד, iOS ,BlackBerry OS, סימביאן, ו-Windows Phone ונחשב למוביל בתחומו במערכות אלו. נכון לאוגוסט 2014 יש 600 מיליון משתמשים פעילים ביישום. מספר ההודעות שנשלחו ביום אחד הגיע לשיא של 64 מיליארד‏.

היישום מעוצב בצורה שונה בכל מערכת הפעלה, אך בכל אחת קיימים אותם המסכים: מסך לרשימת השיחות (עם קבוצות או עם עמיתים בודדים), מסך להוספת שיחה עם אדם מפנקס הכתובות של המכשיר‏9, לפתיחת קבוצה, לשידור מסר, לעריכת פרופיל המשתמש ולהגדרות. היישום תומך בשפות רבות, ומגרסה 2.7 הוטמעה השפה העברית בתוכנה עבור משתמשים דוברי עברית.

כפי שנוכחנו בעבודה זו לשימוש בווטאסאפ, צ'אט ו-IM בקרב בני הנוער השפעות רבות על ההתנהגות החברתית שלהם. מהנתונים שהצגנו נובע כי השימוש באמצעי תקשורת אלה בקרב בני הנוער נפוץ מאד וכמעט בלתי אפשרי להגבילם או למנוע את השימוש. יתר על כן, קיים לחץ בקרב בני הנוער להשתמש באמצעים אלה, ומי שאיננו מתקשר באמצעים אלה מרגיש שאינו מקובל מבחינה חברתית.

במהלך עבודה זו ראינו כי ישנן חסרונות רבים הנובעים מהשימוש באמצעי תקשורת אלה. חסרונות אלה כוללים תופעות כגון התמכרות, הצקות ואלימות מילולית, פגיעה בכושר הביטוי, פגיעה בכישורים החברתיים, וחשיפה לתכנים שאינם מתאימים לגילאים אלה כגון פורנוגרפיה. ראינו כי ניתן להימנע מסכנות רבות באמצעות שימוש מושכל ונבון של בני הנוער באמצעים אלה.

נוכחנו לראות שבצד החסרונות קיימים גם יתרונות רבים, כגון עלייה בפעילות החברתית, הזדמנות להרחיב את חוג החברים, ולהיחשף למגוון תרבויות וסוגי אנשים, תמיכה נפשית ורגשית. אמצעי תקשורת אלה אף משמשים במה לבני נוער החשים חרדה חברתית או ביישנות, משמשים להפצת מסרים חיוביים ואף מהווים חלק חשוב ממערכות למידה מרחוק.

ישנם חוקרים הטוענים שלא רק שאמצעי תקשורת אלה אינם פוגעים בכושר הביטוי אלא המיומנויות הנרכשות בסוג זה של תקשורת תורמים ללימוד כתיבה פורמאלית תקינה.

מעבודה זו ניתן להסיק כי הסכנות והבעיות רבות מן היתרונות ורק שימוש מושכל ונבון יוביל להפקת היתרונות. להורים ולמחנכים תפקיד חשוב בהכוונת בני הנוער בכדי שאכן יופקו היתרונות וימנעו הסכנות. למרות השליטה של בני הנוער הדיגיטאליים באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר, מבחינה רגשית הם עדיין ילדים הזקוקים להכוונה ולתמיכה של הוריהם. לכן חשוב ביותר להקפיד על השימוש הנבון והמושכל ולהביא לידיעת בני הנוער את כל היתרונות והחסרונות הכרוכים בשימוש בווצאפ ב-IM ובצ'אט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

הכט, יעקב. הנעורים הדיגיטליים 

טרבלסי-חדד, תמר, מור, גל הבנים רוצים מוזיקה, הבנות מעדיפות צ'טים.  

מדינה, תמר אינטרנט לילדים ולנוער - עצות לגלישה בטוחה. משטרת ישראל, אגף קהילה ומשמר אזרחי, המחלקה לתקשורת, מדור מחקר וניהול ידע

שולמן, יונית דור דיגיטלי : כיצד משפיע השימוש במחשבים ובאינטרנט על ילדים ומתבגרים?

Buckingham, Alexander (15 December 2002) The Function of Instant Messaging in the Lives of the Well-Adjusted and the Not So Well-Adjusted.