‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

רפואה אלטרנטיבית לעומת קונבנציונלית. 5

רפואה משלימה מול רפואה קונבנציונלית- בעד ונגד. 9

היפנוזה ותרפיות הרפיה. 10

מילון מונחים:. 10

הטראנס ההיפנוטי 11

היפנוט. 12

דמיון מודרך והיפנוזה. 13

סכנות. 14

שינוי זיכרון 14

סיכון במופעים.. 14

טכניקות הירגעות ומדיטציה. 14

מה קורה בשעת טיפול?. 15

טכניקות הרפיה ומדיטציה. 16

היקף טיפולי 16

הוכחות  מחקריות. 16

בטיחות. 17

תירגול. 17

פיקוח. 17

הכשרה. 18

ביבליוגרפיה. 21

אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בקרב חוקרים וקלינאים בתחום ההיפנוזה נוגעת בשאלה האם מדובר במצב תודעה ייחודי (קרי - הטראנס ההיפנוטי) או שמדובר בשרשרת תופעות "רגילות" (כגון ריכוז גבוה ומיקוד צר של הקשב) היוצרות את החוויה ההיפנוטית. מעבר למשמעות התאורטית, לסוגיה זו נודעת חשיבות בישראל משום חוק ההיפנוזה (ראו בהמשך), המחייב מומחיות במקצוע בסיסי (פסיכולוגיה, רפואה או רפואת שיניים) כתנאי מקדים להרשאה לעסוק בהיפנוזה. ההנחה המובלעת היא שאין מקצוע ההיפנותרפיה עומד בפני עצמו אלא משמש כפרוצדורה נלווית במקצועך הבסיסי. 

שתי הגישות המרכזיות ליצירת טראנס היפנוטי הן הגישה הקלאסית והגישה האריקסוניאנית (של מילטון אריקסון). 

בגישה הקלאסית משתמשים בטכניקות שונות, הנקראות "אינדוקציות" (השראות), להכנסה של האדם למצב היפנוטי; בשלב זה המטרה היא מיקוד הקשב של האדם ויצירת ריכוז וציפייה לתהליך ההיפנוטי, ולרוב יוצרים זאת באמצעות הנחייה למיקוד העיניים, למשל בחפץ מבריק כלשהו שהמהפנט אוחז בידו ומניע בתנועת מטוטלת קבועה, עד שהעיניים נעצמות בהדרגה. בשלב הבא נעשית העמקת הטראנס בעזרת טכניקות העמקה או הרפיה, למשל הנחייה של המהפנט על כך שגוף המהופנט הולך ונעשה רגוע יותר ויותר כשהמהפנט יספור בסולם מ-10 ומטה עד 0 (סולם SHSS -‏ Stanford Hypnotic Susceptibility Scale). לאחר מכן נעשית עבודה טיפולית תוך שימוש בתופעות היפנוטיות (התנהגויות המאפיינות את הטראנס ההיפנוטי), למשל שימוש בסוגסטיה מילולית או לא-מילולית לשם יצירת דמיון מודרך, פעולה פיזית וכדומה של המהופנט השרוי בטראנס היפנוטי. בסוף התהליך נעשית סוגסטיה פוסט-היפנוטית המאפשרת לאדם להשתמש במה שנלמד במהלך ההיפנוזה גם מחוץ להֶקשר הטיפולי, למשל הצעה לשים לב יותר לגירוי מסוים או חלום מסוים ביומיום, או לבצע דפוס פעולות מסוים במצבים ספציפיים בהם נתקל לאחר ההיפנוזה ושעליהם דובר במהלכה; סוגסטיות אלו אמורות להפעיל את המהופנט גם לאחר ההיפנוזה, ונועדו ליצור שינוי ולסייע בקושי או במצוקה שבעקבותיהם הגיע המהופנט לטיפול (למשל פעולות להרגעת הגוף במקום לחץ ופחד כאשר נתקל בגירוי שיוצר אצלו פוביה או כאב). לסיום מבוצעת דה-היפנוטיזציה לשם הוצאה של האדם מהטראנס ההיפנוטי והחזרתו למצב התודעה הרגיל ולעולם המציאות. 

בגישה האריקסוניאנית או גישה המכונה ההיפנוזה החדשה, המהפנט יוצר טראנס היפנוטי בטכניקות עקיפות, יצירתיות וטבעיות ללא הקפדה על הסדר הנ"ל. כמו כן, הגישה האריקסוניאנית מתאפיינת ב-utilization, כלומר התאמה של אינדוקציה, העמקה וטיפול למאפיינים הספציפיים של המטופל. בגישה זו הנחת היסוד היא שרוב התשובות לבעיותיו של המטופל נמצאות אצלו (באופן מודע או לא מודע) ותפקידו של המהפנט-המטפל הוא לעזור לו להביא את המשאבים החיוביים הללו ליישום בחייו של המהופנט-המטופל. 

בנוסף לגישות המרכזיות הללו קיים מגוון רב של גישות וטכניקות אינדוקטיביות. דוגמה אחת היא גישתו של דייב אלמן (Dave Elman), מהפנט אמריקאי מוכר שפיתח מספר טכניקות לאינדוקציה מהירה, הנקראות שיטת אלמן, ומשתמשות בסדרה של פעולות שהמהופנט מתבקש לבצע ברצף מהיר. אחת הטכניקות נמשכת כארבע דקות וזוכה להצלחה רבה. 

העוסקים בהיפנוזה טוענים כי מצב תודעה היפנוטי נפוץ באופן טבעי במרבית האנשים, וקשה להפרדה מריכוז גבוה מאוד בו המודעות לסביבה אובדת. לדוגמה, בזמן נהיגה יכול אדם למצוא את עצמו מתקדם בקטע דרך מוכר, ללא כל זיכרון על הנהיגה בקטע דרך זה. באופן דומה, אדם הצופה בטלוויזיה בריכוז רב מאבד את המודעות למתרחש ליד המסך, וילדים קטנים אף מאבדים את המודעות לקולות אחרים מסביבם, כגון קריאה בשמם. 

החסם העיקרי בפני היפנוט הוא פחד של המהופנט להתהפנט. בנוסף, יש צורך בתקשורת טובה בין מהפנט למהופנט. מהפנטים מנוסים טוענים שהם מסוגלים להפנט כמעט כל אחד, למעט אנשים בעלי מנת משכל נמוכה במיוחד (בעיקר אלו החסרים יכולת להתרכז). גם שיכורים מהווים אתגר למהפנט. מהפנטים טוענים גם כי האמונה לפיה לא ניתן להפנט אנשים עם כוח רצון רב היא מיתוס, ודווקא אנשים כאלה קלים להיפנוט. קיימים חילוקי דעות בין חוקרים לגבי מידת הסוגסטביליות (היכולת להתהפנט) של כל אדם, יש הטוענים כי רוב האנשים יכולים להתהפנט במידה זו או אחרת, ויש הטוענים כי ההיפנוט לא יצליח למשל אצל בעלי אישיות מסוימת או בעת בקשה של המהפנט מהמהופנט לבצע מעשה שמעורר התנגדות אצלו.

מלבד הוראות שמתבקש המהופנט לבצע תוך כדי היותו בהיפנוזה, משתמשים המטפלים גם בהשאות פוסט היפנוטיות (Post Hypnotic suggestions), פעולות שהמהופנט מתבקש לבצע לאחר תום פגישתו עם המהפנט, בהתרחש אירוע חיצוני מסוים - למשל אופן הסירוב להצעת סיגריה לאדם שנגמל מעישון.

אחד משימושי ההיפנוזה הוא לשם רענון הזיכרון. אולם מחקרים מראים שההיפנוזה לא תורמת תרומה משמעותית לשיפור ההיזכרות (ביחס לניסיונות רענון בתנאים דומים ללא שימוש בהיפנוזה). לעומת זאת, היפנוזה נוטה להגביר את הביטחון בוודאות הזכרונות. לכן רענון זיכרון בעזרת היפנוזה יכול ליצור זכרונות בדויים‏.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

אודי בונשטיין, היפנוזה - דרכה של הנפש ליצור את הגוף, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

שאול נבון, ‏כל מה שרצית לדעת על היפנוזה ולא העזת לשאול

יעל קשת, רפואה משלימה והשבת הקסם לעולם, הוצאת רסלינג  

Alderman , R.B.& wool , N.L. . An analysis of incentive motivation in young canadian athletes canadian journal of Applied sport sciences,1,169-176.

 Azar , .Top anthletes focus on tasks , not trophies.APA Monitor,21.

Bandura,A. .Social learning theory. Engleood Cliffs ,New jersey: prentice Hall,Psycholgical , 84, 191-215