‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוסר אכיפה של חוקי עבודה לצעירים ושכר מינימום לנוער?

תוכן העניינים:

מבוא

הגדרת הבעיה. 

סקירת ספרות. 

העסקת ילדים.. 5

שיעור שכר המינימום לבני נוער  

רגולציה של עבודת ילדים

העסקת ילדים בישראל. 

שכר מינימום לילדים.. 

המצב בעולם.. 

ניצול וסחר ילדים.. 

היבט חוקתי 

סוגי סחר בילדים.. 

ניצול מיני 

עבירות ניצול ילדים לסחר סמים.

קבצנות ילדים, ילדי צמתים.

הצגת הממצאים

גרפים וטבלאות. 

סיכום

ביבליוגרפיה

בישראל אין כמעט אכיפה של חוקי עבודה לצעירים, עשרות אלפי בני נוער וילדים מתחת לגיל 18 אינם מקבלים שכר מינימום , הם מועסקים בעבודות גופניות קשות ועובדים שעות רבות, בניגוד לחוק. בישוב מסוים [1]חלק גדול מבני הנוער עובדים בתקופת החופש הגדול  ,המעסיקים  מנצלים את רצונם לעבוד ואינם משלמים שכר לפי החוק ,בני הנוער מנוצלים ואינם זוכים לתנאים סוציאליים.

בניגוד לאמנה לזכויות הילד של האו"ם הקובעת כי לילדים זכות הגנה מפני ניצול,הנוער בישראל אינו מוגן בפני ניצול כלכלי.

משרד התמ"ת הוא הגוף האחראי על אכיפת חוקי התעסוקה, אינו מצליח לאכוף את החוקים לרוב בגלל מחסור בפקחים ובגלל אי קבלת מידע אמין על מימדי הניצול של העובדים.

הסתדרות הנוער העובד והלומד מציינת כי התקבלו אלפי תביעות ולמרות זאת ישנם בני נוער רבים שפוחדים להתלונן נגד מעסיקיהם שנוהגים בניגוד לחוק או שאינם יודעים על זכויותיהם.

בעיה זו של העסקת בני נוער וניצולם בניגוד לחוק ולאמנה לזכויות הילד שגם ישראל חתומה עליה קשורה לנושאים  שלמדתם כמו:  עקרון זכויות האדם והאזרח , זכויות אדם ואזרח בישראל, , רשויות השלטון –תפקידים סמכויות, עקרון שלטון החוק ורשויות מקומיות.

בעבודה זו ניבחן את נושא אי תשלום שכר מינימום לבני נוער עבוד עבודתם  בבתי קפה ומסעדות  בסופי שבוע ובחופשים. עברה זו של המעסיקים מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובזכות החברתית של בני הנוער לתנאי העסקה הוגנים. כדי לבחון את הבעיה נבצע סקירת ספרות שבאמצעותה ניבחן את המצב החוקתי  בהקשר זה ואת הקף הבעיה בקרב בני הנוער. לאחר מכן נבצע מחקר שמטרתו להשלים את הידע שאליו נגיע באמצעות סקרת הספרות. כול זאת  במטרה להגיע בסופה של העבודה לרעיונות שיסיעו להתמודדות עם הבעיה  ולמניעת מצב שבו בני נוער עובדים ומשקיעים את כול מרצם בעבודה ולא מקבלים את השכר המגיע להם[4].

בסקירה זו ניבחן את החקיקה בנושא תשלום שכר מינימום לבני נוער כדי לבדוק עד כמה מחויבים המעסיקים לשלם שכר מינימום לבני נוער העובדים אצלם. לאחר  מכן נבדוק את הדווחים באינטרנט  לגבי בני נוער המתלוננים שלא שלמו להם שכר מינימום עבור עבודתם. המטרה היא לבדוק את הקף הבעיה ולשקף אותה. לבחון האם למרות החקיקה בנושא, עדיין פוגעים בזכויות הנוער בעבודה ולא משלמים להם שכר מינימום  עבור עבודתם .

המונח העסקת ילדים או עבודת ילדים מתייחס להעסקת ילדים ונוער במקום עבודה המיועד למבוגרים.

במאה ה-19 העסקת ילדים הייתה נפוצה באירופה. עם התפתחות שיח הזכויות, עבודת ילדים קיבלה משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם מעט פיצוי והתחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות והחיים בכלליות

סוגיית עבודת ילדים עמדה למבחן בשיח זכויות העובדים שהתפתח במאה ה-20. שיח זה אופיין בהצבת העובד במרכז, ושאלת עבודת הילדים והנוער נבחנה בבחינת השפעת העבודה על ההתפתחות של הילדים והנוער. עם התפתחות שיח זכויות העובד מחד, וזכויות הילד מאידך, עבודת ילדים ונוער הוגבלה לגילאים ועבודות מסוימות וכן נקבע שכר מינימום ותנאים מקלים נוספים

הרציונל בבסיס הגבלות אלה הוא ההכרה בזכות הילדים לקבל השכלה נאותה, וזכותם לשעות פנאי על מנת לאפשר מנוחה לצורך עירנותם זמן שעות הלימודים. כמו כן הכיר שיח הזכויות בזכותם של ילדים לפנאי וחופשות מלימודים. יחד עם זאת, בגילאים מסוימים הותרה עבודה ילדים בימי החופשה.

סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.

במדינות מערביות מסוימות, העסקת ילדים מתחת לגיל מסוים היא אסורה ונחשבת לניצול.

השימוש בילדים קטנים כעובדים, תוך מניעת לימודים ורכישת השכלה, נחשב כיום להפרה של זכויות האדם ועל כן הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות. מדינות מתפתחות רבות אינן אוסרות עבודות ילדים, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים זהו מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.

לאחרונה, כחלק מהשיח סביב אחריות תאגידית, הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. יש החוששים כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. במחקר של יוניצף, ארגון האו"ם למען הילד, נמצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים תוצרת נפאל ,שיוצרו ע" ילדים, בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "הרתעת העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם בתעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה".‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

חוק עבודת הנוער

מיכל כספי, ‏ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בחופשת הקיץ, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת 

פ' רדאי "חוקתיזציה של דיני העבודה" שנתון משפט העבודה ד'  151