‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהן הדרכים למניעת נשירת בני נוער ממסגרות ספורטיביות?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

מהי נשירה (Drop -Out)?.

מניעת נשירה מתוך הבנת המניע את בני נוער לעסוק בספורט. 

רקע סוציואקונומי 

סוציאליזציה. 

נתונים גופניים. 

אישיות. 

אקלים חברתי ומשפחתי 

עבודה ופנאי 

זמינויות ומגבלות. 

יעילות עצמית וכושר גופני 

גורמי ההנעה המונעים נשירה בסופו של דבר. 

מדוע נושרים בני נוער מספורט ?. 

התיאוריה של פעולות שכלתניות והתיאוריה של למידה חברתית קוגנטיבית. 

התיאוריה של ההשקעה האישית: 

התיאוריה הקוגניטיבית אפקטיבית

התיאוריה של תחושת השליטה.

הגורמים לנשירה מפעילות ספורטיבית

גורמי אימון

הדגש התחרותי החזק

חוסר ההנאה מהעיסוק הספורטיבי

הדגש על הניצחון ואווירת רצינות היתר

היחס הנוקשה והמבקר של המאמן

גורמים חיצוניים

גורמים פנימיים

ההתנגשות עם פעילויות אחרות:

פציעות: 

חוסר זמן למשחק וחוסר הצלחה: 

חוסר תמיכה של הורים וחברים: 

שעמום: 

מסקנות והמלצות. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

בעבודת מחקר זו ארצה לבחון שאלת יציבות והישארות בני נוער במסגרות ספורטיביות.

גיל ההתבגרות הוא צומת קריטי שבו יכול להיקבע עתידו של הנוער. כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו, כדאי מאוד שהנוער ימצא במסגרת תומכת שתקנה לו את היכולות הנדרשות. מסגרת ספורטיבית היא מסגרת חיובית כזאת. משרד החיוך התרקבות והספורט, העיריות, החברה למתנ"סים אמונים על אספקת שירותים חברתיים, וקהילתיים כאלו. רשת המתנ"סים מפעילה מגוון רחב של מענים בזמן אמיתי של מסגרות ספורט. אך ישנה תופעה מצערת של נשירת נוער ממסגרות אלו.

למשל בארץ מקובלים מאוד חוגי קט רגל המתקיימים במגרשי הספורט הפתוחים בבתי הספר ברחבי העיר. הפעילות במגרש מועברת בהדרכת מדריך מוסמך לפעמים בחינם במימון מלא של העירייה או בחוגים בתשלום של ההורים. הקושי הגדול של חוגי ספורט כאלו לילדים ובני נוער הוא יציבות והישארות במסגרת.

המתחרים הגדולים על ליבם של הנוער הם הטלויזיה האינטרנט, משחקי המחשב ובטלה בקרנות הרחובות ובקניונים.

גיל ההתבגרות הוא צומת קריטי שבו יכול להיקבע עתידו של הנוער. כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו, כדאי מאוד שהנוער ימצא במסגרת תומכת שתקנה לו את היכולות הנדרשות. מסגרת ספורטיבית היא מסגרת חיובית כזאת. משרד החיוך התרקבות והספורט, העיריות, החברה למתנ"סים אמונים על אספקת שירותים חברתיים, וקהילתיים כאלו. רשת המתנ"סים מפעילה מגוון רחב של מענים בזמן אמיתי של מסגרות ספורט. אך ישנה תופעה מצערת של נשירת נוער ממסגרות אלו.

למשל בארץ מקובלים מאוד חוגי קט רגל המתקיימים במגרשי הספורט הפתוחים בבתי הספר ברחבי העיר. הפעילות במגרש מועברת בהדרכת מדריך מוסמך לפעמים בחינם במימון מלא של העירייה או בחוגים בתשלום של ההורים. הקושי הגדול של חוגי ספורט כאלו לילדים ובני נוער הוא יציבות והישארות במסגרת.

המתחרים הגדולים על ליבם של הנוער הם הטלויזיה האינטרנט, משחקי המחשב ובטלה בקרנות הרחובות ובקניונים.

מסתבר שההומו פיגרו (Homo Pigro ), האדם העצל, הוא יעד קשה מאוד לשינוי בכל הקשור לפעילות גופנית. מטבעו לא יחפוץ להיענות למאמצים לשכנעו להתחיל בפעילות גופנית , ולאחר שיתחיל לא יחפוץ להתמיד בה , ונשירתו ממנה מובטחת, בשיעורים גבוהים , במוקדם או במאוחר. בתמונה הכוללת של שכיחות הפעילות הגופנית נראה , כי ה"מיכל" של הפעילים נוטה להתמלא בעיקר במבוגרים צעירים אשר "גולשים" למיכל זה בשנות העשרים והשלושים לחייהם. כאשר הנם עדיין בריאים ורעננים יחסית. לאור ההתבגרות של "חוק שימור האנרגיה האנושית" עם ההתקדמות בגיל , מספרם של הנמנעים מכניסה לפעילות ("הנענים")ומספרם של הנמנעים מהתמדה בפעילות ("הנושרים") הולך וגובר. מאמצים רבים הנעשים ברחבי העולם להגביר את מספרם של הנענים והמתמידים נושאים פרי חלקי בלבד.

רוב המדינות המפותחות נקטו צעדים ממלכתיים להגברת ההשתתפות וההתמדה בפעילות גופנית. בארה"ב נקבעו מטרות ואסטרטגיות לאומיות ספציפיות לטיפול בנושא זה לקראת המאה ה- 21 , וכן מתקיימים מבצעים לאומיים בנושאים אלה בארה"ב ( באמצעות "המועצה של נשיא ארה"ב לכושר גופני וספורט") בגרמניה (פרוייקט Trim ) באוסטרליה (פרוייקטLife ) ובישראל ( מבצע צעיר - בריא - רענן, צב"ר, שהתקיים בשנות השבעים) וכיום פעילות הספורט העממי בעיקר.

אופן הארגון של הפעילות הגופנית יכול להשפיע אף הוא על הנשירה, על פי יכולתו לגרום למשתתפים הנאה או חוסר הנאה. נמצא שהנאה מהפעילות הגופנית קשורה מאוד בסוג הפעילות, במידת התאמתה למשתתפים, בסוג ההדרכה שהם מקבלים, באישיותו של המדריך ובסוג ההדרכה שהוא נוקט ( Wanklel) לפי מחקר זה החלפת המדריך או סוג ההדרכה יכולים לגרום לנשירה, במחקרים שנבדקה בהם תופעת הנשירה מצביעים על כך שהסיבות לתופעה זו הן רבות, מגוונות ואף אחת מהן איננה משפיעה כשהיא עומדת בפני עצמה. ההחלטה להפסיק את הפעילות הגופנית היא , בדרך כלל, תוצאה של שילוב של סיבות השזורות זו בזו. עם זאת הסיבות לנשירה הן אישיות ( אינדיבידואליות). הן שונות מאדם לאדם, קשורות במאפייני הפרט, בסוג הפעילות ובמצב. 

מספר גורמים לכך שילדים נושרים , אך גורם אחד יכול להספיק לילד לנטוש את תחום הספורט או במקרה הטוב את הענף שבו עסק , ידוע שתחרותיות הנה אחת הסיבות לכך שילדים עוסקים בספורט, דרך זה מקבלים הילדים משוב מיידי להצלחות ולכישלונות. השפעה גדולה מאוד יש לה להנאה בעיסוק , ילד שלא נהנה באופן מיידי שואל את עצמו את השאלה מה אני עושה פה? 

היחס הנוקשה של המאמן הוא עוד גורם שמשפיע. מאמן צריך לדעת להחזיק את הילדים בצורה טובה שכן ממנו למד הילד הרבה דברים, גם כאלה שלא קשורים לספורט. פגיעה בילד ע"י המאמן ודרישות יתר יגרמו לכך שהילד יתייאש ויעזוב את החוג.

החוגים הרבים גורמים לילד התלבטויות רבות בכל הקשור לבחירת החוג ולפעמים הוא בוחר יותר מחוג אחד. התנגשות בין החוגים מביאה את הילד לעייפות או לחוסר זמן להגיע לחוג נוסף.

דבר נוסף אשר לא תלוי ברצונותיו של הילד היא הפציעה. פציעה הנה גורם מאוד שכיח בנשירה של ספורטאים מתחום הספורט שכן רק החלמה מהירה או פציעה לא קשה תחזיר אותו לתחום הספורט בו עסק.

סיבה אחרונה קשורה בתמיכתם של הורים וחברים. הורה שאומר לילדו לך לחוג במקום בוא אני אקח אותך לחוג משפיע מאוד על הילד שמרגיש שהקרבה הראשונית שלו (הורים) לא מתעניינים בחוג שאליו הוא הולך.

קיימת עדות לכך שהאווירה הספורטיבית בבית מהווה מניע חשוב לפעילות הספורטיבית של הילדים. ההורים הנם סוכני סוציאליזציה של הילד הם אלה שמפנים ומקשרים אותו לתחום הספורט והילד עצמו מצפה מהם לתדרוך ומשוב. ניסבט וטאטקו וריצרדס טוענים כי ההורים הם הגורם החשוב ביותר בקביעת המעורבות הספורטיבית של הילד. גם במחקר "האווירה הספורטיבית של המשפחה והשתתפות מוקדמת בספורט" אורליק  נמצא , כי ההורים הם הגורם החשוב ביותר לחיזוק פעילותם הספורטיבית של הילדים. המחקר מפרט , כי ילדים בעלי רקע ספורטיבי חיובי, הוריהם: א. פעילים בספורט (מעורבות ראשונית). ב. צופים במופעי ספורט (מעורבות משנית). ג. בעלי ציפיות ברורות מילדיהם בהקשר הספורטיבי. ד. מעודדים את ילדיהם לפעילות ספורטיבית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צ’יקובסקי, עמוס. הקשר בין מעורבות בספורט תחרותי לבין רווחה נפשית, הישגים, ודפוסי התנהגות בריאים בקרב בני נוער בישראל. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שני, בית הספר לחינוך

בראלי , טננבאום , מניעים לפעילות גופנית ספורטיבית , הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית, הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל , מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, עמ' 127-131.

לופי דב ,  ההתמדה בפעילות ספורטיבית והדרכים למניעת הנשירה , בתנועה כרך ד' , חוברת 2 , עמ' 203-209.

משוניס ג. מבוא לסוציולוגיה. תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

Alderman , R.B.& wool , N.L. An analysis of incentive motivation in young canadian athletes canadian journal of Applied sport sciences,1,169-176

 Azar Top anthletes focus on tasks , not trophies.APA Monitor,21

Bandura,A..Social learning theory. Engleood Cliffs ,New jersey: prentice Hall,Psycholgical , 84, 191-215