תוכן עניינים

מבוא. 4

רקע תיאורתי 4

אוטיזם. 4

גילוי ותגובה. 5

זוגיות הורי ילדים בעלי צרכים מיוחדים. 7

הסתרה והדרה של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. 7

טיפול משפחתי 8

ניסיונות לרפא. 9

מקורות תמיכה. 10

סבים. 11

ייצוג צרכים מיוחדים במדיה. 12

סדרת דרמה. 13

גישות מחקר בדרמה טלויזיונית. 14

על הסדרה "פלפלים צהובים". 15

מטרה ושאלות המחקר. 17

מתודולוגיה. 18

מאגר הנתונים והליך המחקר. 19

ממצאים. 20

הכחשה וניסיונות לרפא. 20

עזרה ותמיכה בטיפול. 27

התמדדות אישית. 28

התמדדות זוגית. 30

חלוקת תפקידים. 32

סיכום ומסקנות. 34

דיון: מדינת רווחה/ משפחת רווחה. 36

פרויקט התערבות. 37

הכחשה וניסיון לרפא. 38

סוף דבר. 39

ביבליוגרפיה. 40

בסמינריון זה אעסוק באוטיסטים , גם לאור הסדרה פלפלים צהובים. מדובר במחקר איכותני של ניתוח סדרת טלויזיה.

עבודה זו בחנה את אופן ההתמודדות של משפחות לאחר שבנן אובחן כבעל לקות התפתחותית – אוטיזם.
המסקנה הראשונה והברורה הנובעת מהמחקר היא שהתמדדות עם צרכים מיוחדים היא תהליך, תהליך משפחתי בעל השלכות כל על בני המשפחה, היחסים בניהם וכן חלוקת התפקידים.
כמו בשלבי התמודדות עם אובדן (Kübler-Ross, 2005)– הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, קבלה - שלבי ההתמודדות שנמצאו במחקר הנוכחי נעים ממצב של הכחשה, דרך ניסיון לשנות את המציאות ועד לקבלה של המצב ושינוי אסטרטגיות הפעולה כאשר לאורך הדרך מתלוות תחושות קשות של כעס ודיכאון.הדימיון בין שני המצבים אינו מפתיע לאור העבודה כי ילד בעל לקות התפתחותית וצרכים מיוחדים (בדרגות שונות) סותם את הגולל על אפשרויות צמיחה, שאיפות ותקוות לעתיד, אפשרויות עליהם חלמו ההורים ותוכניות שעתה נגנזות. יניב אומר: "עכשיואנחנוהולכיםלבכותיומייםעלהילדשחלמנוולאיהיהלנו"; עומרי מעולם לא היה באמת הילד הזה שהם חלמו עליו, אך הוא היה קיים בחלומותיהם ועתה אבד להם לעד.
Kübler-Ross(2005) מסביר כי לא כולם עוברים את שלבי האבל באותו אופן. כך נראה גם מתוך תוצאות המחקר הנוכחי - למרות שהמשפחה עוברת את התהליך והשינוי יחד, התהליך הוא אינדיבידואלי ושונה עבור כל אחד מהם.לאורך הסדרה נראה כי יניב מושפע פחות מהמצב החדש שפקד את המשפחה ומהצרכים החדשים של עומרי, אך כאשר מביטים על השלבים שהוגדרו מתוך התצפית והתמות הנבחרות – הכחשה ונסיון לרפא, הסתרה, קבלת עזרה –אנו מבינים שיניב עבר בכל אחת ואחת מהתחנות, אך באופן ובקצב שונה משאר בני המשפחה ובמיוחד בשונה מאיילת.יהיה הקצב אשר יהיה, רק חוויה מלאה של כל אחד מהשלבים תאפשר לבני המשפחה להגיע לשלב הסופי, שהוא פועל יוצא של התהליך – קבלה ושינוי אסטרטגיית פעולה.
התהליך אותו עוברת איילת בסדרה, בהתמודדות עם ההגדרה של עומרי כאוטיסט מדגים את ייחודה של אֶם.תהליך ההתמודדות של איילת ארוךיותר, מודגש יותר וכואב יותר מזה שעוברים שאר בני המשפחה. לאורך הפרקים נראה כי איילת נאחזת יותר בשלבי הכחשה והסתרה, מסרבת לקבל עזרה מעבר לזו של בני המשפחה הקרובה, כדי לא לסיים את התהליך במלואו ולקבל מציאות חדשה, קשה, סופית ומוחלטת.ההתכחשות למציאות והניסיון לשנות אותה, ההסתרה וההדרה של חבריה הקרובים, הקושי בזוגיות והסימפטומים האישיים של דיכאון וערך עצמי נמוך, והעול הכבד שלקחה על עצמה כמטפלת הראשית של עומרי מודגשים לאורך הפרקים ומייחדים את איילת לעומת שאר בני המשפחה.
יחד עם זאת, כוחה של אֶם מוגבל והיא אינה יכולה לעצור את הזמן. בפרק האחרון איילת עוד לא מוכנה לקבל את המציאות אך זו נכפית עליה בשל מצב חירום (היעלמותו של עומרי) על ידי בני המשפחה האחרים ובמיוחד יניב. איילת לא מוכנה להכיר בכך שעומרי אוטיסט ולהצהיר זאת קבל עם ועדה, אך יניב מוכן וגם הוא,כהורה-אב לעומרי, יילחם למענו ולמען שלומו גם על חשבון נוחיותה של איילת, אימו.בכך אני רואה שבירה של מיתוס "האם הלביאה" שניבנה לאורך הסדרה. כלומר, המסר המתקבל הוא כי בסופו של דבר ההתעקשות של איילת להילחם עבור עומרי, לטפל בו (ולרפא אותו) בדרכה, הייתה שגויה ומסוכנת.
חשוב לזכור כי הסדרה "פלפלים צהובים" נכתבה ונוצרה על ידי קרן מרגלית, אם לילד אוטיסט בעצמה. ניתן לראות במסרים המועברים לאורך הסדרה הרהורים רטרוספקטיביים מנקודת מבטה של אם המתמודדת עם אובדן של ילד בריא ושלם, תהליך לעבר קבלה של ילד שהוא עודנו שלם אך באופן שונה. בנוסף, חשוב להדגיש כי נקודת המבט של היוצרת מציגה את התמודדות בני המשפחה בלבד ואינה מביאה לפני הצופה את החוויה של הילד האוטיסט עצמו. אני מאמינה כי יש בכך חידוש מבורך ביחס לייצוג של הצרכים המיוחדים במדיה עד כה שהיה חד-צדדיי וחלקי בהעברת ההתמודדות המשפחתית במלואה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שדה, ע. שילוב הילד לקוי הלמידה בחינוך הרגיל, הוצאת עירית קרית אונו אגף החינוך השירות הפסיכולוגי-חינוכי.

שרוני, ו. מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקוי למידה, הוצאת רכס, אבן יהודה.

Banerji, M., Dailey, R.A. A Study of the Effects of an Inclusion Nodel on Students with Specific Learning Disabilities, Journal of Learning Disabilities, vol. 28, 8,Oct., pp.511-522.

Hallahn, D.P., Kauffman, J. & Lloyd, J.W.  Introduction of Learning Disabilities, Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.