תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית. 

פרסום לשון הרע כעוולה נזיקית. 

פרסום לשון הרע כעבירה פלילית. 

מהו האיזון המצוי בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע. 

סעיף 13. 

סעיף 13 כולל שתי קבוצות של הגנות

הקבוצה הראשונה. 

סעיף 13- פרסומים מותרים שיזכו להגנה מלאה, אין במעשה חוסר צדק ואנו כחברה, מחליטים שהדבר מותר ואף רצוי. להלן סוגי הפרסומים המותרים

סעיף 13 לחוק לשון הרע. 

איזונים – לשון הרע בכלל.

ז'אנרים בהומור. 

לשון הרע וסאטירה. 

לשון הרע

מהי סאטירה?‏. 

לשון הרע או סאטירה? דוגמאות לתביעות לשון הרע בגין השמצה "סאטירית". 

הכתבת נעמי רייכמן נ' העיתונאי רמי יצהר. 

תוכנית סטירה כמקרה בוחן : ארץ נהדרת. 

מבנה התכנית. 

דמויות ופינות בתוכנית. 

המיוחדים (ספיישלים) 

משתתפים ודמויות. 

ההשפעה הציבורית של הסאטירה בכלל ושל ארץ נהדרת בפרט. 

הביקורת. 

משפט משווה. 

לשון הרע בענין סאטירה בארה"ב. 

דין מצוי - פסיקה ישראלית. 

פס"ד דוניצה נגד בן חורין 

פס"ד פדרמן נ לפיד ופרשת הרציקוביץ 

פס"ד נירית ירון נ' וואלה תקשורת  

פס"ד אבנרי נגד שפירא. 

פס"ד קליין 

תביעת לשון הרע של נועם פדרמן נגד "ארץ נהדרת". 

מערכון בארץ נהדרת – סאטירה או לשון הרע?

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תבחן מה קו הגבול בין תביעת לשון הרע מוצדקת לבין ‏לסאטירה לגיטימית.

במקום שבו אדם הביע דעתו באופן חריף ופוגעני המשתלח במושא דבריו, על אף שהדבר נאמר ‏במסגרת הסאטירית, תגבר זכות האדם לשמו הטוב ולא חופש הביטוי. בית המשפט קבע שאמירה כזו ‏אינה נעשית בתום לב ולכן אינה יכולת לחסות תחת הגנת תום הלב סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. ‏

אמצעי התקשורת בדיני הנזיקין נושא: קו הגבול בין תביעת לשון הרע מוצדקת לבין סאטירה לגיטימית.

 מקרה בוחן : תביעת לשון הרע של נועם פדרמן נגד "ארץ נהדרת".

במקום שבו אדם הביע דעתו באופן חריף ופוגעני המשתלח במושא דבריו, על אף שהדבר נאמר ‏במסגרת הסאטירית, תגבר זכות האדם לשמו הטוב ולא חופש הביטוי. בית המשפט קבע שאמירה כזו ‏אינה נעשית בתום לב ולכן אינה יכולת לחסות תחת הגנת תום הלב סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. ‏

לכן, אם הוצגת במסגרת תכנית סאטירית בטלוויזיה או ברדיו, או במסגרת טור סאטירי בעיתונות (ואף ‏באינטרנט), באופן מעליב ומשפיל, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע. עורך הדין ‏יבחן האם אכן מדובר בדבר לשון הרע שנעטף במעטה של סאטירה, יבחן האם יש סיכוי שלמפרסם ‏הדבר תעמוד אחת מההגנות המוגדרות בחוק איסור לשון הרע (אמת הפרסום, פרסום מותר או תום לב), ‏ויבחן איזו תביעה כדאי להגיש (תביעת נזיקין אזרחית או קובלנה פלילית).‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רקפת פלד, הגנת "הבעת הדעה" וחריג "הטיפול ההוגן לצרכי ביקורת" ומה שביניהם , פסק דין 

Peri, Y. Telepopulism: Media and politics in Israel, Stanford University Press.