שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי טראומה ואובדן ביצירות אמנות נבחרות?

תוכן עניינים

מבוא.......................................................................................................................3

ישראליות בין גרמניה ופלסטין......................................................................................3

סמלים לאומיים כצלקות פוסט טראומטיות......................................................................5

טראומה לאומית וביטוייה באמנות.................................................................................7

ניתוח הטראומה הלאומית בישראל דרך עבודות האמנים...................................................8

עאסם אבו שאקרה.................................................................................................9

הצבר בציוריו של אבו שאקרה.............................................................................10

גלעד אופיר.........................................................................................................12

חומות קיקלופיות..............................................................................................13

נקרופוליס.......................................................................................................13

בועז ארד............................................................................................................15

שימוש בדמותו של היטלר לצורך חקירה עצמית.....................................................17

שלבים בהתפתחות התפיסה של ארד את דמותו של היטלר.....................................18

מקומה של אמנות בתהליך ריפוי אישי וחברתי...............................................................20

ניתוח יצירות האמנים במסגרת תהליך הריפוי האישי והחברתי.........................................21

זיהוי הטראומה והתעמקות בבעיה...........................................................................22

שבירת הטאבו והנגשת הטראומה...........................................................................23

התמודדות עם הטראומה בקנה מידה אישי והשלמה עם הטראומה...............................25

סיכום....................................................................................................................29

רשימה ביבליוגרפית.................................................................................................29

רשימת תמונות........................................................................................................32

בעבודה זו נעשה ניסיון לבחון את המושג טראומה ואת האפשרות להתמודד עמה בחברה הישראלית דרך נקודת מבטם של שלושה אמנים ישראלים: עסאם אבו שאקרה, גלעד אופיר ובועז ארד. שלושת האמנים התמודדו עם משבר כלשהו שמקורו בזהותם הלאומית. סדר הצגת האמנים נעשה בצורה שאפשרה התעמקות הדרגתית במורכבות הטראומה אשר מכוננת את החברה בישראל.

האמן הראשון בו דנה עבודה זו, אבו שאקרה, הינו ערבי ישראלי. הערבי נתפס בחברה הישראלית כ"אחר", ועל כן הבחירה באמן ממוצא ערבי מאפשרת נקודת מבט לכאורה חיצונית על היצירה שלו, ודיון אובייקטיבי כביכול על הטראומה. אופיר, האמן השני בו עוסקת עבודה זו, הינו בן להורים ניצולי שואה. על אף מרחק הזמן, אימת השואה עדיין טראומטית לציבור בישראל. ארד, צבר, דור שלישי בארץ, ממוצא אשכנזי, מייצג את האליטה השולטת בישראל ועל פניו אין סיבה שיחשב כקורבן טראומתי.

שלושת האמנים הינם דמויות מייצגות של קבוצות רחבות יותר באוכלוסייה. יחד הם חושפים זהות ישראלית שסועה ומעידים כי הבעייתיות אינה נחלתה של קבוצה מסוימת אלא עובדה קיימת בחברה הישראלית בכללה. האמנים עברו בעבודתם תהליך אישי שבו הם זיהו טראומה, התעמקו בה ובמשך התהליך למדו להתמודד עמה. במישור הרחב יותר, ביצירתם שברו האמנים טאבו חברתי ויצרו נגישות לנושאים שבהם עסקו, נושאים שעד כה לא נידונו בפתיחות. אבו שאקרה, אופיר וארד מפרקים למעשה את הדימוי שמסמל את זהותם הישראלית. אולם פירוק הסמל מהווה רק חלק בתהליך ארוך ומורכב יותר. הדרך בה סודקים האמנים את הסמל בו הם עוסקים, מאפשרת יצירה של דימוי חדש, שלם ורגיש יותר. האמנים מתייחסים לצד ה"לא סמלי" של הסמל. הם אינם מוותרים על הישראליות שלהם, להיפך, הם מיישירים אליה מבט. בוחנים אותה על כל פניה ומתעמתים גם עם הצדדים השליליים שלה. הקבלה של האמנים את הפן האחר שבאישיותם נותנת מקום למורכבות האנושית, לרב הממדיות ולרגשות האמביוולנטיים אשר קיימים בחברה הישראלית, והם מציעים, כל אחד בדרכו, דרך להתמודד ולקבל את הזהות הישראלית השסועה הזו.

בעבודה זו אנתח את יצירותיהם של שלושה אמנים ישראלים אשר כל אחד מהם מתייחס ביצירותיו להיבט שונה בחברה הישראלית. האמנים מנכסים בעבודותיהם סמלים בעלי מטען חברתי היסטורי בניסיון לבטא טראומה אישית שלהם. הצפייה בעבודות האמנים יצרה אצלי אסוציאציה ויזואלית ורעיונית למושג צלקת וזהו המושג אותו החלטתי לחקור בהתייחסות לסמל. ההשערה עליה אני מתבסס היא שהעיסוק של האמנים בסמלים אשר יש להם אופי לאומי מעיד על קיומה של טראומה חברתית עמוקה אשר ביטויה באמנות הינו רק קצה הקרחון. אני מייחס לסמל תכונות של צלקת כיוון שהוא משמר בתוכו את הפצע שיצר אותו. הצלקת מסמנת פצע שהגליד, אולם במקרים שבחרתי הפצע לא נרפא ותחת הסימן הישן הוא ממשיך לעצב את החיים שלנו כיחידים וכחברה.

האמנים שליצירותיהם אתייחס הם: עאסם אבו שאקרה וציורי הצבר, גלעד אופיר וסדרת והתייחסותו לארכיטקטורה הישראלית ובועז ארד והעיסוק האובססיבי שלו בדמות אדולף היטלר. אמנים אלה אינם מקבלים את הסמל כפשוטו ומתעמתים עם המורכבות שלו. פעולת האמנות שלהם נובעת מהתבוננות מחודשת בסמל ומבחינה של הנושאים המרכיבים אותו מנקודת מבטם האישית והסובייקטיבית. בעזרת ניתוח עבודותיו של כל אחד מאמנים אלו אמפה את הגורמים הטראומטיים ש"פוצעים" את ההוויה הישראלית ובבדיקה משותפת שלהם אנסה לבחון את מקום האמנות בתהליך הריפוי של החברה בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הפרעת דחק פוסט טראומטית. מרכז לבריאות הנפש גהה

צוקרמן, משה. חרושת הישראליות. תל-אביב: רסלינג

שפירא, שרית. from the series necropolis . תל אביב: גלעד אופיר

Boullata, Kamal. "Asim Abu Shaqra: The Artist's Eye and the Cactus Tree". Journal of Palestine Studies 4.: 68-82

Edelman, Murray. from art to politics: how artistic creations shape political conceptions, Chicago: the university of Chicago press