הקדמה.

מהי הטרדה מינית – משפטית וחברתית.

קמפיין "MeToo".

התפשטות הקמפיין בארצות הברית.

טענות על הטרדה מינית או תקיפה מינית.

התפשטות הקמפיין הבינלאומי

ביקורת כנגד הקמפיין הבינלאומי

עצומה ב"לה מונד".

ביקורת נוספת.

בישראל.

ביקורת ותמיכה.

התייחסות מינית מילולית (מרומזת או גלויה)

התייחסות לא עניינית למראה חיצוני ולגוף.

פסיקת פיצוי על הטרדות מיניות מילוליות.

הטרדה - האבחנה של המלומדת אורית קמיר.

הפסיכולוגיה של הטרדה מינית.

השינוי ההתנהגותי נורמטיבי של החוק למניעת הטרדה מינית.

סיכום

ביבליוגרפיה 

עד לעבר הלא רחוק "מחמאות" בעלי הקשר מיני היו כמעט נורמה, מנורמה התופעה הפכה לסטייה. ב2019 הגיעה תופעת הביוש של מטרידים ברשתות לשיא בכל העולם: תופעת ה METOO ("גם אני" הכוונה גם אני הוטרדתי). 

בתרבות בת ימינו עדיין נשים נמצאות תחת סכנה של ניצול מיני על ידי המין החזק. הטרדה מינית היא סוג של פגיעה בהקשר מיני באדם אחר-גבר או אישה. מבחינה פסיכולוגית ופסיכו-סוציאלית להטרדה המינית השלכות מרחיקות לכת. המוטרדת (או המוטרד) יגיבו להטרדה באופן שונה בהתאם לרקע האישיות שלהם ולנסיבות והאטמוספירה שבה בוצעה ההטרדה.

רות בן ישראל מציינת עוד כי המונח "הטרדה מינית" הינו עמום לעיתים ונתון לפרשנויות מצד המטריד ולהתלבטויות מצד המוטרד. חשוב לציין כי החוק אוסר על הטרדה מינית ומתייחס לכל התלונות בכובד ראש, גם אם התרחשו במישור המילולי בלבד.

סוגי הטרדה מינית בהקשר לתרבות ומשפט (שהתגבשו מהפסיקה ומהחקיקה בעולם):

"הלך רוח, הערה, רמז, דיבור, מעשה הנכפים על אדם מסויים לשם ביזוי או גירוי מיניים". 

מבחינה פסיכולוגית תרבותית להטרדה המינית השלכות מרחיקות לכת. המוטרדים יגיבו להטרדה באופן שונה בהתאם לרקע האישיות שלהם ולנסיבות והאטמוספירה שבה בוצעה ההטרדה. המאפיין המובהק של הטרדה מינית שהיא אינה רצויה למוטרד או המוטרדת שכלפיו היא מכוונת. תשומת לב מינית נעשית הטרדה מינית אם היא נמשכת גם לאחר שהובהר כי האדם שכלפיו היא מכוונת רואה בה התנהגות פוגעת, אף כי מקרה אחד של הטרדה יכול להיחשב להטרדה מינית אם הוא חמור דיו. אופייה הלא רצוי של ההתנהגות הוא שמבדיל בין הטרדה מינית לבין התנהגות חברותית, שהיא רצויה והדדית. 

ההטרדה המינית שכיחה בכל הקשור לעבודה, אך יכולה להתרחש בכל מקום ובכל גיל. ההטרדה המינית יכולה להתרחש ברחוב, בבית, בקולנוע באוטובוס, בבית הספר, באוניברסיטה, ביחסים בין רופא ומטופל, בין עורך דין ולקוח, בין פקיד בנק ובעל חשבון, ובכל מקום שאנשים באים במגע אלו עם אלו. בכל אחד מן ההקשרים הללו אפשר שיהיו להטרדה המינית מאפיינים ייחודיים, ואף על פי כן, בכולם הטרדה היא : היא חושפת את הנפגע/תת להתייחסויות מיניות שאינן רצויות לה וכופה עליה סטריאוטיפים "נשיים" שליליים". 

סוגי ההתנהגות המכונים כיום הטרדה מינית התרחשו ככל הנראה מאז ומעולם. תמיד היו מי שכפו את התייחסויותיהם המיניות על אנשים שלא היו מעוניינים בהן. 

להטרדה מינית עלולות להיות תוצאות קשות מבחינה פסיכולוגית עד כדי מצב של פוסט טראומה והפרעות בתפקוד. המוטרדות יגיבו אליה באופן שונה בהתאם לרקע האישיות שלהן ולנסיבות והאווירה שבה התרחשה ההטרדה. ניתן לומר איפוא שהטרדה מינית מרוקנת את האוטונומיה של הנפגעת ושליטתה במיניותה. הטרדה מינית פוגעת בזכותה של הנפגעת להגדרה עצמית, ובנוסף מפלה אותה לרעה בהשוואה לאחרים. הטרדה מינית גורמת להשפלת נשים בנוגע למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעבודה ובתחומי החיים השונים, ובכך היא פוגעת בשוויונן וביכולת שלהן לתפקד כאזרחיות שוות. 

הלחץ הציבורי הביא לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1998, שהועלה במטרה לקעקע את תופעת ההטרדה המינית. לפי הדו"ח של ועדה פרלמנטרית משנת 2005 הגדרתו הרחבה של המונח הטרדה מינית היא כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם שיש בה כדי לפגוע באדם אחר. להטרדה מינית עשויים להיות ביטויים מגוונים – דיבורים, הטרדה באופן בלתי מילולי, הפעלת לחץ ואיומים על רקע מיני ואף פגיעה גופנית, החל במגעים מקריים לכאורה וכלה במעשה מגונה ואף אונס. 

רות בן ישראל מציינת כי ההטרדה המינית עלולה להתבצע בידי גברים המטרידים נשים, או בידי נשים המטרידות גברים, או בידי הומוסקסואליים המטרידים את בני מינם. אך במבנה הפטריארכאלי הנוהג בשוק העבודה הגברים הם בעלי הכוח להטריד, מאחר שהם בעמדות הניהול והכח ואילו הנשים נמצאות, בדרך כלל, בתחתיתה, ולכן הן פגיעות ועלולות להיחשף להטרדה מינית יותר מהגברים. על כן, לרוב ההתייחסות לאישה כאל הקורבן המקובל של ההטרדה, ואל הגבר כאל המטריד המסורתי, למרות שכאמור, מהבחינה התיאורטית היה צריך להשתמש בלשון זכר ונקבה גם לגבי המטריד וגם לגבי הקורבן.

לדברי רות בן ישראל כאשר דנים בתופעת ההטרדה המינית נוצר קושי בהבחנה בין החיזור רומנטי, המהווה התנהגות מותרת, לבין ההטרדה המינית שהיא אסורה ופוגעת. ישנו הבדל קטן בין חיזור לגיטימי ורומנטי לבין הטרדה המינית והוא איננו תמיד נהיר. הטרדה מינית היא עמומה פעמים רבות וגבולותיה מטושטשים. יוזמה שהייתה יכולה להיתפש כיוזמה ידידותית כאשר קיימת הדדיות, יכולה להיתפס על פי החוק כמעשה מגונה כאשר אחד מהצדדים חש שהדבר נעשה בכפיה. 

הגבול בין הטרדה מינית לחיזור יכול להיות לפעמים עניין תרבותי משתנה ולכן יש קשר הדוק בין משפט ותרבות, כאשר המשפט צריך לשקף נורמות חברתיות, כפי שהן השתנו בסוגיה זו. ישנה גישה, כי המשפט הינו אוסף של כללים. המשפט הינו אסופה של הוראות ברורות שלא ניתנות לשינוי ולפרושים שונים זו גישה התואמת את לפורמליזם המשפטי, לפיהם הכללים המשפטיים מתאימים לכל מציאות משפטית תהא אשר תהא.

מצגת הטרדה מינית 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט (2017).

אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט תשע"ו (2017)

CHELSEA R. WILLNESS & PIERS STEEL & KIBEOM LEE, A META-ANALYSIS OF THE ANTECEDENTS AND CONSEQUENCES OF WORKPLACE SEXUAL HARASSMENT, PERSONNEL PSYCHOLOGY