‏190.00 ₪

שאלת המחקר

מה הפרופיל המנהיגותי של המנהיג סאדאת, ומה התרומה לכך לחקר מנהיגות בחינוך?

תוכן עניינים

הקדמה:

מטרת העבודה (שאלת המחקר)

תיאור המנהיג ותקופתו:

ניתוח סגנונות מנהיגות:

מנהיגות מעצבת:

מנהיגות ניהולית:

מנהיגות משתפת ומוסרית:

סיכום:

רשימת מקורות

מנהיג משקף את תבנית נוף מולדתו ואת ציפיות מונהגיו מסוג המנהיג המתאים לאותה תקופה. ואכן סאדאת מחליפו של נאצר הכריזמטי מתאים לאמירה זאת. עבודה זו תעסוק בנושא מרתק:  אנואר סאדאת  - מנהיג לאומי. תישאל השאלה מה הפרופיל המנהיגותי של המנהיג הנבחר. יתוארו הנסיבות שהובילו לצמיחתו של המנהיג. ינותחו לקחים לחקר המנהיגות מסיפורו של המנהיג הנבחר. יוסקו לקחים לניהול המוסד החינוכי/מערכת החינוך.

סאדאת נתפס כמנהיג ליברלי ופתוח מאד, פתוח לשלום, פתוח להתערבותה של ארצות הברית ובעיני האסלאם ואנשי הדת במצרים, הוא נחשב כקיצוני ונהג כלפיהם ביד קשה. בשונה מנאצר קודמו, סאדאת תמך במדיניות שפתוחה לשלום ולאורחות החיים של המערב. הוא חתר לפתרון פוליטי, הנהיג פתרונות למצוקות הכלכלה והחברה באמצעות ייבוא הון מהמערב, חקלאות מיובאת, ומסחר בינלאומי ולא באמצעות ייצוא של "סוציאליזם ערבי" כפי שהונהג עד אז. (Balanga, 2020)

הסוציאליזם הערבי שהונהג טרם כהונתו של סאדאת התאפיין בזיקה חזקה למאפייני הסוציאליזם (اشتراكية) שאנו מכירים ובזיקה לברית המועצות במידה כזו או אחרת. עם זאת, הסוציאליזם הערבי דוחה את הגישה האנטי-לאומנית של הסוציאליזם המרקסיסטי שהייתה נהוגה בשנים המוקדמות של המאה העשרים בעוד שקודמיו היו בני ברית לברית המועצות, דווקא סאדאת בכהונתו הנהיג מדיניות של פתיחות לארצות הברית, שכן, הליברליזציה שהנהיג סאדאת קירבה מאוד את יחסי החוץ בין מצרים וארצות הברית, והובילה להידרדרות בין מצרים וברית המועצות. ב-1971 חתם סאדאת על הסכם ידידות עם ברית המועצות על מנת לנסות לעצור הדרדרות זו, אך לא היה בהסכם זה שום אישור לברית יציבה בין שני הצדדים. (Berenji, 2020)

בעבודה זו ייסקרו קורות חייו של אנואר סאדאת, את מידת פתיחתו למערב ולתחומי ההשכלה, החינוך והדת ואת הניסיון שלו להכניס כלכלה קפיטליסטית למצרים ולהתנתק מהסוציאליזם הערבי הישן. שכן, סאדאת היה מנהיג שלא כמו קודמיו, ניסה להכניס פן של כלכלה קפיטליסטית למדינתו, ולבטל את הסוציאליזם הערבי שהונהג על ידי נאצר וקודמיו טרם כהונתו של סאדאת, סוציאליזם זה דגל במערכת הנמצאת בין המערכת המרקסיסטית המייצגת את המאבק של מעמד הביניים, לבין המערכת הקפיטליסטית הדוגלת בראשוניות לאינטרסים האישיים ולקניין הפרטי של אדם, על כן, הסוציאליזם הערבי מאמין בהתגבשות של החברה כולה בממשלה אשר היא זאת שדואגת לאינטרסים של היחיד. יתר על כן, שלא כמו קודמיו, סאדאת הבין את המשמעות והחשיבות של הפתיחות למערב, לארצות הברית ולמדינות האיזור. כמו כן אתאר את הרקע לעלייתו של סאדאת לשלטון במצרים, במה הצליח ובמה נכשל כפעיל פוליטי, כקצין, כמדינאי וכנשיא מצרים. לסאדאת הייתה אהדה רבה כלפי ציבור הסטודנטים והוא ניסה מאוד להעלות אותם על המפה. לצערו של סאדאת, המדיניות הסטודנטיאלית שלו כשלה- ציבור הסטודנטים לא תמך בו ולא קיבל את מרותו. הרפורמות שהנהיג לטובת הסטודנטים כשלו, קהל הסטודנטים היה רב מידי, ולא הוכן כראוי ללימודים אקדמאיים ואף לא לחיים שאחרי האקדמיה, פעמים רבות משל סאדאת ביד רמה בקמפוסים ובסטודנטים, ביטל את חופש הביטוי שלהם, לא היה קשוב לצרכיהם ולא הבין את הפער שבין הערבי הישן הכפרי לערבי החדש שהוא ניסה ליצור. בעבודה זו אציג בין היתר את פעולותיו בשלטון  מרגע היבחרו ועד הירצחו, וכן, כיצד תקופת כהונתו היוותה שדה פורה לאסלאמיזציה קיצונית. (Berenji, 2020)

אסקור תחילה את קורות חייו של נשיא מצרים לשעבר "אנואר סאדאת", את אירועי מלחמת יום כיפור והשלכותיה מנקודת מבט מצרית ואת הסכמי השלום שנחתמו בין מצרים לישראל מספר שנים לאחר מכן, וכן, את נסיבות הירצחו של סאדאת. עבודה זו תעסוק בתקופת כהנותו של סאדאת (1970-1981), הקונפליקט רב השנים והיחסים המורכבים בין סאדאת והמצרים מביא איתו את השאלה מה גרם לאסלאם הקיצוני לרצוח את סאדאת בעת כהונתו כראש ממשלה ומה הן הסיבות לעליית האסלאם הקיצוני לראשות מצרים במצרים.על זה נענה באמצעות חקר מאמרים, ספרים, כתבות וכתבי מידע ועת אשר ננתח ונסקור אותם ואף מהם גם נגבש דעה עצמאית ונגיע למסקנות בסיכום העבודה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. 2022

Berenji, Shahin. "Sadat and the Road to Jerusalem: Bold Gestures and Risk Acceptance in the Search for Peace." International Security 45.1 (2020)