מבוא

פסיכולוגיה התפתחותית בקרב מתבגרים 

שינויים התפתחותיים בגיל ההתבגרות 

גיבוש הזהות העצמית בקרב מתבגרים 

תפקידי המסגרות החברתיות בתהליך ההתפתחות וגיבוש הזהות בקרב מתבגרים 

התפתחות הזהות המינית והנטייה המינית 

הטרוסקסואליות כברירת המחדל לתפיסת הזהות המינית 

אתגרים בגיבוש הזהות הלהט"בית 

מקומה של מערכת החינוך בפיתוח סובלנות מינית 

מערכת החינוך בארץ 

אפיונם של הפערים במענה מערכת החינוך לצרכי מתבגרים להט"בים

סיכום 

ביבליוגרפיה 

גיל ההתבגרות מתאפיין בשינויים משמעותיים בהתפתחות הפיזיולוגית, הקוגניטיבית והרגשית של בני-

הנוער. במקביל ומתוך שינויים אלו, נדרשים בני-הנוער להתמודד עם הצורך בהגדרתה של זהות עצמית אחידה

וקוהרנטית אשר תואמת את תפיסתם את עצמם ואת האופן שבו הם נתפסים על ידי הסביבה שלהם . ההתפתחות הפיזיולוגית והקוגניטיבית מעוררת אצל הפרט מודעות לרכיבים בזהותו הנוגעים לנטייתו המינית, שהינה בעלת חשיבות מרכזית בשלב זה בחייו. מתוך כך, לרוב תתעורר בגילאים אלו מודעות של פרטים למרכיבי זהותם המינית- בין אם היא הטרוסקסואלית, ובין אם היא לסבית, הומוסקסואלית, ביסקסואלית או טרנסג'נדרית. זהות זו מתעוררת על רקע תפיסה חברתית הטרוסקסואלית חזקה, המציגה את צורת החיים

, ההטרוסקסואלית כאורח החיים הנכון, הבריא והטבעי היחידי .

בני-נוער אשר מתמודדים עם הכרה בזהותם הלהט"בית על רקע תפיסות חברתיות אלו, נתקלים בקשיים

רבים בגיבוש זהות זו והשלמה עימה. הקשיים נובעים מהפנמה של מסרים הטרוסקסואלים הפוסלים את

הלגיטימיות של אורח חיים להט"בי. מתבגרים אלו צפויים להחשף לחוסר קבלה וניכור מצד משפחתם

וקבוצת השווים שלהם, המתבטאת לעתים קרובות גם באלימות פיזית ומילולית. קשיים אלו בקבלה של

הפרט את עצמו וביחס הסביבה כלפיו הופכים מתבגרים להט"בים לבעלי סיכון גבוה להרס עצמי, קורבנות

לתקיפה מינית ואלימות, נשירה ממסגרות חינוכיות ואף אובדנות 

מטרתה של העבודה הינה לבחון את המצב הקיים במערכת החינוך אל מול צרכיהם של בני-נוער להט"בים

המתמודדים עם הקשיים השונים בגיבוש זהותם, תוך ניסיון לתת הסבר לפערים במצב הקיים ובהצלחה

החלקית של התוכניות הקיימות בצמצום מימדי תופעת האלימות והמצוקה בה נמצאים המתבגרים. מתוך

ניסיון להצביע על הגורמים לפערים אלו בחרתי לקיים ראיונות עם ענבר, מחנכת כיתה לסבית בבית-ספר

תיכון בהרצליה ועם יו"ר עמותת חוש"ן, מרכז החינוך של הקהילה הלהט"בית בישראל. עמותה זו שמה לה

למטרה לשנות את הסטריאוטיפים המופנים כלפי הקהילה הלהט"בית והכשרת אנשי מקצוע לעיסוק בנושא.

 ציין כי קיים קושי בהכללה והסקה מתוך ראיונות בודדים אשר אינם בהכרח , אמנם, בראון 

מייצגים את הפערים הקיימים במערכת החינוך כולה. עם זאת, ראיונות אלו סייעו בידי לבחון חלופות שונות

2

למתן הסבר לפערים הקיימים, תוך יצירת ניתוח עומק עם אופן יישומן בפועל של התוכניות השונות במערכת

החינוך כיום.

במשך שלושת העשורים האחרונים, מערכת החינוך עברה כברת דרך בניסיונותיה להתמודד עם הקשיים

העומדים בפני המתבגרים. התוכניות מתבססות בעיקרן על שילובם של תכנים שונים הנוגעים ל"קבלת

השונה" ופיתוח מודעות בקרב אנשי החינוך לקשיים הייחודיים עמם מתמודדים המתבגרים . נראה כי דווקא תפיסה זו של "קבלת השונה" היא שמשמרת את התפיסה ההטרו-נורמטיבית לפיה נטייה מינית להט"בית מהווה חריגה מן הנורמה המקובלת. בכך, תפיסה זו מגבילה את הפנמתן של הסובלנות והקבלה החברתית אליהן התוכניות שואפות בקרב התלמידים. התפתחות המודעות

לזהות המינית רק בגיל ההתבגרות ועל רקע תפיסה כי הזהות הלהט"בית הינה חריגה וסוטה מן הנורמה,

מובילה לכך שהמתבגרים עצמם, כמו גם הסביבה הקרובה אליהם, נמנעים מלאמץ את הזהות הלהט"בית

כחלופה "רצויה" או למצער שווה בערכה לזהות ההטרוסקסואלית ונמנעים מלממש את הצורך בגיבוש הזהות

דרך חקירתה בעזרת קבוצת השווים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שילה, גיא וריקי סויה.  "קשרים חברתיים, בריאות נפשית וגיבוש הנטייה המינית בקרב בני נוער

וצעירים לסביות, הומואים וביסקסואלים". עורך: גידי רובינשטיין. מפגש י"ט . ירושלים:

עמותת "אפשר", עמ' 29-24

שנקמן, גבע ודב שמוטקין. "מרכיבי רווחה סובייקטיבית בקרב נוער ובוגרים צעירים הומו-לסבים:

מחקר עם קבוצת השוואה הטרוסקסואלית. עורך: גידי רובינשטיין. מפגש י"ט . ירושלים:

עמותת "אפשר", עמ' 60-74

שפר, אורי.  "הפרעות אכילה בקרב נערים הומוסקסואלים". עורך: גידי רובינשטיין. ירושלים, עמ' 80-92

Demo David. “The Self-Concept Over Time: Research Issues and Directions” Annual Review of Sociology11 303-326.