‏290.00 ₪

תוכן עניינים
מבוא. 4
נושא העבודה. 4
השאלה המשפטית/מחקרית. 4
החידוש המחקרי הצפוי בעבודה. 4
שיטות המשפט הזרות. 4
השאלה המשפטית בעבודה. 6
החידוש המחקרי הצפוי בעבודה:. 6
המשפט בראי דיני הראיות (כשרות, קבילות, משקל) היום:. 6
כללי הכשרות. 7
כללי הקבילות. 7
הקשר בין כללי הכשרות ובין כללי הקבילות. 7
כללי הכשרות - עבר, הווה ועתיד. 8
שלב היסטורי של כללי הכשרות:. 8
היום.. 8
מתי בודקים כשרותו של עד ובאיזה אופן?:. 8
גלגוליו של סעיף 2 , פקודת הראיות:. 9
תכלית (רציונל) כלל הכשרות המודרני ותכלית הסייגים לכלל הכשרות:. 10
תכלית כלל הכשרות. 10
תכלית הסייגים לכלל הכשרות. 10
המגמה. 10
דוגמאות מהפסיקה והחקיקה הממחישות את הרחבת מעגל הכשרים להעיד:. 11
בעיית מהימנות של עדות עד. 15
משפט משווה – אוסטרליה. 16
גלגולי סעיף 5 לפקודה. 18
התיקון שהתחולל בחוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 13), התשנ"ח-1997:. 21
הצעות חוק לתיקון פקודת הראיות. 22
סעיף 5 לפקודת הראיות - דוגמא מובהקת להתפתחות אבולוציונית של דיני הראיות - 28
סעיפים 5-3 בפקודת הראיות - 30
כלל הראיה הטובה ביותר. 36
כלל מקוריות המסמך ‏ 37
הנימוקים לכלל הראיה הטובה ביותר. 37
החריגים לכלל. 40
רס גסטה במשפט הישראלי 41
סוגי רס גסטה. 42
אמירה שנאמרה כליווי למעשה ומסבירה את עשיית המעשה. 42
סיכום.. 44
ביבליוגרפיה:. 45
 
 
עבודה זו מבקשת לחקור את המעבר מכללי כשרות וקבילות לכללי משקל, לאורך ציר זמן של עשרות שנים.
למדתי שעד היום אין תמימות דעים בנושא בקרב שופטי בית המשפט העליון, שופטים בערכאות הנמוכות ובספרות הענפה בנושא. חלקם יטען שהמעבר חיוני לצורך חקר האמת ועשיית צדק[1], חלקם ישלול את המגמה, חלקם יטען שעל הכנסת לחוקק חוקים בנושא וחלקם יטען שהנושא עדיין מצוי ב"דרוש עיון".
השאלה המשפטית/מחקרית
להלן השאלה המשפטית/מחקרית בה אני מבקשת לדון בעבודה הסמינריונית.
האם יש לצמצם את המגמה החדשה שהתפתחה במשפט הישראלי החל משנות השמונים של המאה העשרים, שמחד, צמצמה סייגים פורמאליים ואיסורי קבילות שחלו על קבילותן של ראיות ומאידך הרחיבה סמכותו של בית המשפט להחליט בדבר אמינותן של ראיות כדי לגלות את האמת ולעשות צדק? האם במקום מחסום הקבילות שהיקפו הולך ומצטמצם יש להעדיף את המגמה המבכרת בדיקה עניינית של כל ראייה רלוואנטית על ידי הערכאה המשפטית? האם במקום סייגים פורמאליסטיים נוקשים יש להעדיף בדיקת אמינות ומתן משקל לעקרונות יסוד על ידי מתן שיקול דעת שיפוטי נרחב? - אדון בעבודה הסמינריונית ביתרונות וחסרונות המגמה ואביע עמדתי בשאלה זו בהסתמך על שיטת המשפט בישראל, על שיטות משפט זרות, על ספרות, פסיקה וחקיקה בארץ ובעולם.
 
החידוש המחקרי הצפוי בעבודה
"למסגר", כדברי השופטת דורנר, את החופש שניתן לבית המשפט בשיקול הדעת הרחב לו הוא זוכה, להגבילו ע"י חקיקה ופסיקה.
 
שיטות המשפט הזרות
בעבודה אסתמך על שיטות משפט, מאלה:

• שיטת המשפט האנגלו אמריקני, שיטה הקרובה לשיטת המשפט הישראלי.

• שיטת המשפט האנגלי המקובל.

 
עבודה זו תציג את האבולוציה (תהליך הדרגתי של צמיחה וגידול)[2] של דיני הראיות (דינים בפקודת הראיות של כשרות, של קבילות ושל משקל.[3]), לאורך ציר זמן של עשרות שנים (משנת 1980). העבודה תשקף מַעֲבר מכללי כשרות לכללי משקל[4] ומַעֲבר חד[5] מכללי קבילות לכללי משקל[6]. העבודה תהווה קול קורא לנסיגה אבולוציונית לדוגמא (מסוייגת) מן הכללים של דיני הראיות היום. קריאה, למעין ביצוע אקט של אטביזם חוזר ונשנה[7]. אציע בעבודה לרסן את התהליך האבולוציוני ולכבלו מעט, כדברי השופטת דורנר, "למסגר" את החופש שניתן לבית המשפט בשיקול הדעת הרחב לו הוא זוכה, ולהגבילו ע"י חקיקה ופסיקה[8]. בנוסף אדון בעבודה בתכלית[9] הַמַּעֲבָר מכללי כשרות וכללי קבילות לכללי משקל. עד היום אין תמימות דעים בנושאים אלה בקרב שופטי עליון ובקרב השופטים בערכאות נמוכות. חלקם טען שתכלית המעבר חיוני לצורך חקר האמת ועשיית צדק[10], חלקם ישלול את המגמה[11], חלקם יטען שעל הכנסת לחוקק חוקים בנושא[12] וחלקם יטען שהנושא עדיין מצוי ב"דרוש עיון".[13]
השאלה המשפטית בעבודה
השאלה המשפטית בה אדון בעבודה[14]:
האם יש לצמצם את המגמה החדשה שהתפתחה במשפט הישראלי החל משנות השמונים של המאה העשרים, שמחד, צמצמה סייגים פורמאליים ואיסורי קבילות וכשרות שחלו על קבילותן של ראיות ועדות בבית המשפט, ומאידך, הרחיבה סמכותו של בית המשפט להחליט בדבר אמינותן של עדויות וראיות כדי לגלות את האמת ולעשות צדק? האם במקום מחסום הכשרות והקבילות שהיקפו הולך ומצטמצם יש להעדיף את המגמה המבכרת בדיקה עניינית של כל עדות ראייה רלוואנטיים על ידי הערכאה המשפטית? האם במקום סייגים פורמאליסטיים נוקשים יש להעדיף בדיקת אמינות ומתן משקל לעקרונות יסוד על ידי מתן שיקול דעת שיפוטי נרחב? - אדון בעבודה הסמינריונית ביתרונות וחסרונות המגמה ואביע עמדתי בשאלה זו בהסתמך על שיטת המשפט בישראל, על שיטות משפט זרות, על ספרות, פסיקה וחקיקה בארץ ובעולם.
החידוש המחקרי הצפוי בעבודה:
"למסגר" (השופטת דורנר) את החופש שניתן לבית המשפט בשיקול הדעת הרחב לו הוא זוכה, להגבילו ע"י חקיקה ופסיקה.^[15]
 
המשפט בראי דיני הראיות (כשרות, קבילות, משקל) היום:
המגמה הבולטת היום בדיני הכשרות ובדיני הקבילות, בהליכים אזרחיים ופליליים כאחד, היא מגמת ריכוך ומתן שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר למשקל שיש לתת לעדויות והראיות שלפניו. תכלית מגמת הריכוך היא לרדת לחקר האמת, בכל הליך משפטי, פלילי ואזרחי כאחד. מדובר במגמה של מעבר מכללי הכשרות לכללי משקל, ומכללי הקבילות לכללי משקל. דהיינו, זניחת כללי כשרות וזניחת כללי קבילות נוקשים וגילוי נכונות רבה יותר לקבל עדויות וראיות, תוך שבית המשפט יקבע מה משקלן [16].
בעבודה אציג כללי כשרות וכללי קבילות (מעט במספר, רק לצורך הדגמה של המגמה בלבד) שהיו נהוגים בעבר לעומת המגמה המשתמעת מיישומם של כללים אלו היום. המגמה ביחס לכללי הכשרות ותכליתה תוצג בעבודה בנפרד מאותה מגמה ותכליתה שתוצג ביחס לכללי הקבילות. לצורך הצגת המגמה המסתמנת היום ביישום כללי הקבילות וכללי הכשרות, אציג את האבולוציה שהתחוללה בדיני הראיות בתחום החקיקה והפסיקה לאורך פרקי זמן ארוכים.
 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

אהרן ברק שופט בחברה דמוקרטית (הוצאת ספרים של אוניברסיטת חיפה, נבו)

גיל עשת הטמעת תיקון 39 לחוק העונשין בפסיקה בישראל , הוצאת נבו‏

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ב' (מהדורה שנייה)‏

Philips, On Evidence, 13th Edition, on page 77.

State v. Wallace, 524 N.E.2d 466, Ohio 1988