‏0.00 ₪

הורדה

עבודת תזה בחינם בקובץ PDF. העבודות בתשלום ברחבי האתר הן בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה.

תקציר 2

תוכ ענייני
3

4 מבוא 1 .

6 רקע 2 .

2.1 הגופי
המטפלי
בנושא בטיחות בדרכי
בישראל 6

2.1.1 הגופי
המטפלי
בנושא בטיחות בדרכי
מטע
המדינה 6

2.1.2 הגופי
המטפלי
בנושא בטיחות בדרכי
מטע
המגזר השלישי 8

2.2 הגורמי
לתאונות הדרכי
9

10 הרכב 2.2.1

10 התשתיות 2.2.2

11 האנושי
הגור 2.2.3

2.2.3.1 אגרסיביות כגור
מסביר לתאונות דרכי
13

13 לאגרסיביות הגדרות 2.2.3.2

15 (Road Rage) בכביש
לזע הגדרות 2.2.3.3

17 המחקר 3 .

17 איכותי מחקר 3.1

17
משתני 3.1.1

18 המחקר שיטת 3.1.2

19 האיכותי השאלו ממצאי 3.1.3

21 כמותי מחקר 3.2

22
משתני 3.2.1

22 המחקר שיטת 3.2.2

3.2.3 מאפייני
סוציו$דמוגרפי
של המשיבי
23

3.2.4 מידת ההשפעה על ההתנהגות הלא נורמטיבית 23

24
חירו מקרה 3.2.4.1

24 חינו 3.2.4.2

25 אגרסיביות 3.2.4.3

26 הנהג נוחות 3.2.4.4

26 הכמותי השאלו ממצאי 3.2.5

30 דיו 4 .

34
סיכו 5 .

5.1 כיווני מחקר עתידיי
35

36
נספחי 6 .

36 1 מספר נספח 6.1

43 2 מספר נספח 6.2

50 3 מספר נספח 6.3

70 4 מספר נספח 6.4

71 ביבליוגרפיה

מחקר זה בוח מדוע אנשי
נורמטיביי
בישראל נוהגי
באופ לא נורמטיבי בכביש. המחקר כולל 

שני חלקי
, איכותי וכמותי. בחלק האיכותי זוהו ארבעה משתני
עיקריי
בגינ
פרטי
ינהגו 

באופ לא נורמטיבי ) 1: שעת חירו
) 2 הרצו לחנ את הנהג האחר ) 3 התנהגות אגרסיבית ) 4 נוחות 

הנהג. בחלק הכמותי דורגו ארבעת המשתני
המרכזיי
שזוהו בחלק האיכותי, בהתא
למידת 

ההסכמה הכללית עימ
. מידת ההסכמה הכללית מוגדרת כממוצע של כל משתנה ומשמעותה 

תמיכה בהתנהגות לא נורמטיבית מסוימת. ההנחה היא שהסכמה ע
התנהגות לא נורמטיבית 

עשויה לחזות את ביצועה של אותה התנהגות. התוצאות הראו את הדרוג הבא: במקו
הראשו 

מקרה חירו
ב, שני חינו, אחריו אגרסיביות ולבסו% נוחות הנהג. הממצאי
שעלו במחקר זה,

מעידי
על כ, שבניגוד לדעה הרווחת, שלפיה אגרסיביות היא המובילה את הנהג הישראלי לנהוג 

בצורה לא נורמטיבית בכביש, הרי על פי ממצאי מחקר זה המניע להתנהגות זו הוא ניסיו להתערב 

באופ בו האחר נוהג מתו נטייה לגרו
לו לנהוג טוב יותר, לחנכו, לצמצ
את התרחשות של 

טעויות בכביש ואולי ג
מתו מגמה להוכיחו ולהעמידו על טעותו.

לסיכו
, הממצאי
מראי
שההתנהגות הלא נורמטיבית של הנהג הישראלי הינה ביטוי 

תרבותי לפ הקולקטיביסטי של החברה הישראלית.

מטרת המחקר היא לבחו מה
המניעי
בגינ
אנשי
נורמטיביי
בישראל ינהגו באופ לא 

נורמטיבי בכביש. בספרות נית דגש רב לאגרסיביות כגור
מסביר להתרחשות תאונות דרכי
. 

אול
ההשערה היא שישנ
מצבי
שוני
, פרט לאגרסיביות, הגורמי
לנהג הנורמטיבי לנהוג באופ 

לא נורמטיבי בכביש. בכדי לענות על שאלה זו בוצע מחקר דו$שלבי ה: שלב הראשו היה מחקר 

איכותי, והשלב השני היה מחקר כמותי. מטרת החלק האיכותי היא לאפשר את בניית החלק 

הכמותי.

 מחקר איכותי

מטרת המחקר האיכותי הייתה לבחו באילו נסיבות הנבדקי
סבורי
כי מוצדק להתנהג באופ לא 

נורמטיבי בכביש. 

היתרו של השיטה האיכותית נעו# ביכולת לקבל את נקודת המבט של הפרט, ואת 

המשמעות שהפרט מעניק לחוויה. כמו כ, המחקר האיכותי מאפשר קבלת הסברי
סיבתיי
 

וזוויות ראייה מרובות על תופעה מסוימת. הניתוח של חלק זה נעשה על בסיס הגישה הפרשנית. 

כלומר, הנחת המוצא היא שהמציאות נבנית על ידי שחקני
חברתיי
ומטרת המחקר להבי את 

העול
מנקודת המבט של אלו שחווי
אותו. אחד החסרונות של שיטה זו טמו בקושי לקדד ולמיי 

את התשובות לקבוצות. על קבוצות אלה תבוצע בהמש בדיקה אמפירית שתבח את הקשר בי 

הקבוצות. כמו כ עלולה להיות הטייה מצד הנחקרי
לרצות את החוקר ולהבעת הדעה שירצה 

לקבל . קושי נוס% טמו בפירוש התשובות מצד החוקר, שהרי הפרשנות היא סובייקטיבית. חסרו 

נוס% הוא הקושי להכליל את ממצאי המחקר האיכותי. אול
במחקר זה, כאמור, מטרת החלק 

האיכותי היא לבנות את החלק הכמותי.

שאלוני
חולקו לכ $ 200 נהגי
גברי
ונשי
מהמגזר היהודי. הכוונה היתה לבצע מעי "סיעור 

מוחות , " ולהיעזר בנחקרי
כדי להגדיל את מספר התשובות האפשריות לשאלה מתי מוצדק לנהוג 

בצורה לא נורמטיבית. השאלוני
חולקו באופ המכונה "מדג
נוחות". ה
חולקו לפרטי
שוני
, 

גברי
ונשי
, בי החודשי
מר#$אפריל בקניוני
ובאתרי
שוני
בערי
נס ציונה, תל אביב 

ורחובות. החוקרת שאלה את המשיבי
, טר
חלוקת השאלו, הא
יש ברשות
רישיו נהיגה. אלו 

שהשיבו בחיוב התבקשו למלא שאלו קצר ורוב
ככול
הסכימו למלא את השאלו. , כ בסופו של 

תהלי התקבלו 200 שאלוני
מלאי
. יתרונה הבולט של שיטת "מדג
הנוחות" הוא נגישות 

הנחקרי
. החיסרו הוא שמדג
זה איננו נחשב מייצג. ע
זאת, שיטה זו תאמה את הנדרש בחלק 

זה. 

בחלק האיכותי הוצגו שני שאלוני
, כאשר האחד משלי
את השני ושניה
מהווי
יחידה 

אחת. בנק השאלות כלל 26 שאלות המתייחסות לנהיגה לא נורמטיבית, שהוצגו בשני אופני
: 

 נכתב בצורת סיפורי
קצרי
על דמות פיקטיבית כגו: "דני נתפס כשהוא נוסע 49 השאלו$ הראשו$

בשולי הכביש". לאחר הסיפור, הנבדק התבקש לענות על שאלות פתוחות כגו: "מה לדעת גר
לו 

 נכתב בצורת שאלה ישירה: "מתי מוצדק לעקו% כששדה הראיה 50 לעשות זאת"? השאלו$ השני

מוגבל"? לאחר השאלה, הנבדק התבקש להביע את דעתו באופ חופשי. ההבדל בי האופני
מתמקד 

בישירות השאלה. בעוד שהסיפור הקצר מעניק לנבדק את האפשרות להשלי את רגשותיו על דמות 

פיקטיבית, השאלה הישירה מעמתת את הנבדק ע
הצור להודות/ לא להודות באהדה כלפי 

התנהגות לא מקובלת. כמו כ, בי השאלות מ האופ הראשו ישנ כאלו שנוסחו בלשו עבר בכדי 

ליצור מרחק בי הסיטואציה לבי המשיב (דני נתפס). זאת על מנת שהתשובה תהיה אובייקטיבית 

ככל הנית. בנוס%, ישנ שאלות שמנוסחות כהרגל (לפעמי
דנה לא מאפשרת) וזאת כדי להבליט את 

 שהאד
עובר בחברה, הוא 51 השגרתיות שבהתרחשות האירוע. באופ כללי במהל הסוציאליזציה

52 לומד מה מותר ומה אסור לעשות. הבחירה לבצע את שאסור עלולה ליצור דיסונאנס קוגניטיבי

שיכול להיפתר בכל מיני דרכי
. מטרת הניסוח כהרגל הינה להפחית מהדיסונאנס הקוגניטיבי 

בהינת המימד השיגרתי שבאירוע בכדי שהמשיב יוכל לענות בצורה כנה וקלה יותר. זאת כדי למנוע 

התכחשות לסיטואציה.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)