תוכן עניינים

מבוא. 

דיון נורמטיבי 

פפראצי אסור. 

צילום פפראצי כלשון הרע. 

צילום פפראצי כפגיעה בפרטיות. 

צילום פפראצי כתקיפה. 

פפראצי מותר. 

ההגנות שקמות לצלם הפפראצי 

הזכות החוקתית לחופש העיסוק. 

פפראצי מותר בתנאים.. 

האם יש לתקוף משפטית את צלמי הפפראצי, ואם כן – כיצד. 

בחירה במצב הדברים האופטימלי 

מהי רמת הזהירות הרצויה?. 

סיכום ביניים.. 

עוולת פגיעה בפרטיות שאינה כוללת יסוד של פרסום.. 

מקרה בוחן בר רפאלי, ליאונרדו דיקפריו והפפארצי 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה.

הביטוי "פפראצי" (עיוות של "Paparazzo") הופיע לראשונה בסרט La Dolce Vite של פדריקו פליני , שהציג את דמותו של "מר פפראצו" – צלם עיתונות. פפראצו קיבל את שמו – ככל הנראה – מהמילה האיטלקית papataceo (Papatacio) שפירושה הוא סוג של יתוש גדול וטורדני.[1] עם התפתחות הטכנולוגיה ותקשורת ההמונים קמו סוכנויות צילום בערים מרכזיות, ובהמשך נולד מקצוע חדש – צלם ידוענים.[2] תמונות לא בלעדיות של ידוענים נמכרו (בסכומים נמוכים יחסית) למערכות העיתונים הישנות על ידי צלמים פרילנסרים, והניסיון להשיג תמונות בלעדיות גרם לשינוי מבני בתחום, כך שכיום הוא נשלט על ידי סוכנויות ענק שאף מנהלות מותג פפראצי משלהן.[3] לצד מותגי הענק קיימים גם צלמים פרילנסרים שמפעילים בלוג באינטרנט ו/או מוכרים את תמונותיהם למגזינים ועיתוני רכילות[4].

הידוענים וכלי התקשורת מנהלים מערכת יחסית אמביוולנטית ומיוחדת. ידוענים רבים רותמים את כלי התקשורת לצורך מיתוגם האישי או פרסום סרטים וסדרות בכיכובם; הם עושים שימוש בכלי התקשורת כדי לקדם את הקריירה האישית שלהם וליצור "דמות ציבורית" בצלמם.[5] עם זאת, ככל שהידוענים הופכים להיות יותר מפורסמים, כך מבקשים כלי התקשורת לפרסם פרטים נוספים אודותיהם – לעיתים יותר מכפי שהידוענים היו מעוניינים להתפרסם. הרצון בפרסום, לפיכך, הוא חרב פיפיות.

כמו ברוב החוקים שעוסקים בעולם התקשורת, גם חוק הגנת הפרטיות מפני צילום הוא זכר לימים עתיקים, ורובו אינו רלוונטי לימינו. החוק מותיר פירצות לאותם 'צלמי פפראצי' אשר מתענגים על תעודת העיתונאי ומבצעים עבודתם כאילו היא עבודה עם ערך עיתונאי רם מעלה. אין זה כך, והצגתי בעבודה זו מצב אבסורדי שאותם פפראצי עוברים על החוק היבש (שלא לדבר על כללי האתיקה) ביודעין ואף לא מצטערים על כך.

הזילות בעניין פרטיותו של אדם היא אבן נגף אותה יש להסיר מעל החברה. היום מוטרדים עשרות 'סלבס', ובעתיד זה יכול להיות כל אחד מאיתנו. בר רפאלי בדוגמה שבחרתי להביא, הייתה על סף פגיעה פיזית בגופה מצד אלו שבאו 'לצלם עיתונות', הם אינם אלא אנשים שפועלים תחת גושפנקא כלכלית של עורך העיתון שלהם.

האישור הזה שניתן לעשות הכל כדי להשיג תמונה (לרוב מבזה) הוא תולדה של חברה רקובה שמחפשת את הנמוך ונלוז, ושל מערכת אכיפה ש'מתהדרת' באוזלת ידה.

רק מצב של חידוד החוק הקיים של הגנת הפרטיות יכול להחזיר מעט שפיות לחייהם של אותם אנשים שלמעשה נרדפים 24/7 בין אם זה בביתם או מחוצה לו, ובכך מאבדים מפרטיותם בכל מקום בו הם נמצאים.

ברגע שנבחר לקדש את הערכים הנכונים, נוכל להתעלות הן לרמה עיתונאית טובה יותר והן למוסריות חברתית גבוהה יותר.

בעבודה זו הצגנו 3 גישות מרכזיות לתפיסת דיני הנזיקין את תופעת הפפראצי. הראינו כי לא מדובר בתופעה שכל כולה שלילית, אולם גם לא מדובר בתופעה מאוד חיובית. נדמה, כי כמשנתו של אריסטו, הדרך הנכונה לאפיין את תופעת הפפראצי נמצאת איפשהו באמצע. בהתאם לכך, יש לבחון מהם הסיכונים/העוולות שהתופעה עלולה ליצור וכיצד דיני הנזיקין יכולים למתן את ההשפעה השלילית של עוולות אלו.

שתי העוולות המרכזיות שתופעת הפפראצי יוצרת הן פגיעה בפרטיות ופוטנציאל ללשון הרע (לצד זאת ייתכן גם קיומן של עוולת התקיפה או ההטרדה). היות והתגבשותן של העוולות נשלטת באופן כמעט מוחלט על ידי הצלם-המזיק, יש לקבוע כלל שיעודד את המזיק לנקוט באמצעי זהירות (לבל הצילום יעלה כדי עוולה) ו/או יעודד את המזיק להקטין את היקף הפעילות שלו. כלל של אחריות על בסיס התרשלות, כאשר סטנדרט ההתנהגות לצלם סביר מעוצב על ידי בית המשפט ממקרה למקרה – הוא כלל שמקיים את הדרישות האמורות. בנוסף, הוא אף יוצר תמריץ לידוען-הניזוק הפוטנציאלי לנקוט באמצעי זהירות משלו.

תופעת הפפראצי נמצאת איתנו כדי להישאר, כאשר לזאת יש להוסיף שבעתיד צפוי להתגבר השימוש במצלמות אישיות דוגמת גוגל-גלאס או השימוש במסוקים אישיים זעירים לצרכי צילום ואבטחה. הטכנולוגיה מזמנת כל הזמן אתגרים חדשים למשפט, והפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו נמצאת דרך קבע תחת התקפה. יתכן ויש מקום לחשוב מחדש על הזכות החוקתית לפרטיות, שכן יש סיכוי סביר שזכות זו – כפי שהכרנו אותה – הולכת ונעלמת לבלי שוב.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על פפראצי ב-99 שח

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)